החינוך עומד במרכז התכניות של המפלגות ליום שאחרי הבחירות. אולם לא ברור אם מדובר בתכניות שיתקיימו, או בעוד אחת מסדרה ארוכה של הבטחות שלבוחרים ברור שלא יתגשמו.
עבור הבוחרים עצמם, החינוך עומד בראש סדר העדיפויות הפרטי, אבל הוא מחלחל באופן מינורי יחסית אל השיקולים המרכזיים בחירת המפלגה אליה יצביעו. סקר של הגל הגל, שנערך עבור תלמ"א (התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית), מגלה שרק שמונה אחוזים מהישראלים יודעים מה מצע החינוך שמציעות המפלגות השונות. לעומת זאת, 98 אחוזים הצהירו בביטחון שהחינוך בישראל חשוב עבורם.
28 אחוזים מהנשאלים הצהירו שהחינוך יהווה שיקול מרכזי בהצבעה שלהם. 41 אחוז ענו שהחינוך הוא שיקול בינוני. 10 אחוזים הבהירו שאין לחינוך כלל משקל בהחלטתם להצביע.
באשר לחיים לאחר הבחירות, רוב ההורים לא נסחפים בגל האופטימיות ובסיסמאות מטעם הממשלה. 72% מהנשאלים אמרו שהם חוששים שהילדים לא יחזרו לשגרת לימודים מלאה בספטמבר, מה שמעיד על רמת הביטחון שמפגינים ההורים במהלכי המדינה, ובמקומה העתידי של הקורונה בחיינו.
"הסקר הזה מוכיח כי תכניות החינוך של המפלגות השונות ישפיעו על ציבור הבוחרים בקלפי בכלל, ובבחירת ראש הממשלה בפרט", אומר אלון פוטרמן, מנכ"ל "תלמ"א". "עם זאת, רוב האנשים אינם יודעים מה כוללים מצעי החינוך, ולצערי, אנו רואים שרוב המצעים כוללים התייחסויות שטחיות וכלליות ביותר. מדובר כאן בחוסר אחריות לאומית שבאה לידי ביטוי בכך שעד עתה רק מפלגה אחת הציבה מועמדת לתפקיד שרת החינוך".
פוטרמן מציין שתקופת הקורונה חידדה את הפערים הלימודיים והחברתיים בין המרכז לפריפריה. "נוכחנו לראות שרק מי שידם הייתה משגת יכלו לתמוך בהעשרת ילדיהם בשיעורים פרטים וילדים אחרים נותרו מאחור. על פי נתוני הסקר כ-60% העידו כי משבר הקורונה פגע בהם כלכלית, נתון עגום, שלפיו ניתן לצפות שהפערים ימשיכו לגדול. הגיע הזמן לחשוב באופן מעמיק ויצירתי על הדרך להעניק לתלמידים הזדמנויות לגשר על כל שהפסידו בשנה זו ובמיוחד במקצועות הליבה אנגלית ומתמטיקה. אלו שהיו מאחור עוד לפני הקורונה- יהיו הנפגעים ביותר לכשתחלוף המגיפה ולכן יש משנה חשיבות לשים על השולחן את התכנית "ליום שאחרי הקורונה".