בסוף השנה הזו, הילדה שלי מסיימת את דרכה בגן הפרטי ועוברת לגן עירייה. טרום טרום חובה או בקיצור, טט"ח.
בתור אחת שאיננה מקומית בעיר מגוריי ומשפחתי ומשפחת בעלי אינם מתגוררים בה, החששות גברו. אין לנו שום המלצות על הגנים, אנחנו לא יודעים איפה הם ממוקמים ובטח לא איך קוראים להם.
לפני שתגידו לי, מה אכפת לך איך קוראים לגן, כי את גם ככה לא בוחרת בו? אז כן, אני יודעת שלא בוחרים גן. למי שנרשם ולמי שעדיין לא, ספוילר: אתם לא בוחרים גן, רק איזה סגנון גן תרצו: דתי או ממלכתי. עם או בלי צהרון, וכמובן אמצעי תשלום עבור תשלום שנתי. אין משהו שהוא באמת באמת חינם. עדיין לא החלטתי אם זה טוב או לא.
כמי שלא ידעה מה מצפה לה, וקיבלה את המידע רק דרך הרישום עצמו, כי חוברת הרישום והמידע טרם הגיעה לביתי (מישהו אמר דואר ישראל? כנראה שהחוברת רישום תגיע כשהיא תעלה לכיתה א') פתחתי את האינטרנט והתחלתי למלא את הטפסים שלב אחר שלב בלב כבד. התחושה הזו שגורלי או יותר נכון גורל בתי, תלוי בגורמים אחרים שבסופו של דבר פותחים את המפה ומשבצים אותך לפי המגורים שלך. במידה ולא יהיה מקום בסביבת מגורייך , כנראה יישלחו אותך לקצה השני של העיר, ואז תתחילו את מסכת הבירוקרטיה הישראלית הקלאסית שנקראת ערעור. התחושה הזו לא ממש נעימה. בתור הורה, אתה רוצה לדאוג לילד שלך 24/7 כשאתה לידו וכשאתה לא לידו. לדעת שמישהו אחר אחראי על חוויות הגן לילדה שלי וזו לא הבחירה שלי, משאירה אותי מתוסכלת וחסרת אונים.
ממשיכה ברישום. קוראת כל שורה פעם, פעמיים ולא מצליחה להתרכז, המחשבות הורגות אותי. מעניין אם ישבצו חברים מהגן שלה עכשיו? ואם לא, יהיו לה שם חברים חדשים? איך יהיה הצוות? איך תהיה הגננת? איך תהיה הסייעת? אם יברח לה, יקראו לי או יחליפו לה? איך היא תתמודד בלי שינה? יש ארוחות בוקר? היא כבר לא בקבוצה אינטימית, היא תצליח להתבלט? אפרופו להתבלט, איך יעבור השבוע הסתגלות? היא תבכה? אני אבכה? מי יבכה יותר?
עצרתי את עצמי ואמרתי "תרגעי! אמא דאגנית". אצל הפולנים אומרים יש סיר לכל מכסה ואני אומרת יש פתרון לכל בעיה:
- קודם, תנשמו ותרגעו.
- אתם לא הראשונים ולא האחרונים שהילד שלהם עובר לגן עירייה.
- חוששים מהצהרון? זו הבשורה היחידה שלי שלא תהיה טובה. עד היום לא שמעתי על צהרון שהוא טוב. לצערי הרב, עד שלא תקום מחאת הצהרונים, לא יקרה פה כלום. לפחות תתפללו לצהרון שהוא מן הפח אל הפחת.
- אתם חיים בעולם טכנולוגי עם פייסבוק. חפשו קבוצות של אימהות/גנים וכדומה באזור שלכם בפייסבוק ותתחילו להתעניין עם הורים שהילדים שלהם נמצאים בגנים שבקרבתכם. אני מאמינה שזה ייתן לכם תשובות וקצת ירגיע אתכם, אם תצטרכו להתחיל לשנס מותניים ולצאת למלחמה על ערעור, או לקוות שיהיה טוב לגן שהמליצו לכם עליו.
- וואטסאפ של הגן. יש לי חדשות בשבילכם. הוא לא רק משמש להודעות בסגנון: מי קיבל את המוצץ שלי ו/או למה יש שוקו ביום הולדת וכמה צריך לשלם לועד. תתפלאו, הוא יכול לשמש אתכם לשיחות מעמיקות יותר יחד עם עוד הורים מהגן שלכם, שחווים את מה שאתם חווים ולשאול אותם אם הם שמעו על גנים, איזה גן היו רוצה להשתבץ ,למה וכו'.
- עשו סיבוב ליד מקום מגוריכם. היעזרו באינטרנט על מנת לדעת איזה גנים יש בקרבתכם, ואפילו תשאלו בבקרים/שעות הצהריים את ההורים שנכנסים/יוצאים מהגן אם הם מרוצים ממנו.
- כדאי שתתקבעו על גן אחד או שניים שהמליצו לכם עליהם ותקוו לטוב.
- תוצאות השיבוץ יהיו רק באזור יוני, יש לכם עוד חמישה חודשיים לפניכם ליהנות מחוסר הידיעה וליהנות ממה שכבר קיים, הגן הפרטי שלכם.
וואטסאפ זה לא רק להתנצחויות. אפשר לקבל בו מידע חשוב | צילום: 123FR, חדשות - למזלנו, שום גורלות לא נחרצים כאן. עד יוני, אני סמוכה שתגלו ותדלו מידע על גנים שבקרבתכם ובכך תוכלו לדעת אם השיבוץ שקיבלתם הוא לשביעות רצונכם או לא. במידה והשיבוץ לא לשביעות רצונכם, יש תמיד את אופציית הערעור. אני מאוד רוצה ונוטה להאמין (אולי אני נאיבית מידי) בכל ליבי, שהם רוצים את טובתנו והם יעזרו לנו להגיע לשיבוץ הרלוונטי עבורנו.
- בואו נהיה אגואסיטים ולא נשכח שיש פה גם פן כלכלי. הרי אל תשכחו את הדבר המשמח בעיקר בגן עירייה, שחוץ מהתשלום השנתי אין לכם תשלומים חודשיים. התחושה הזו היא תחושת שוות ערך, בערך, למשכנתא שסיימתם. נכון, יש צהרון והוא עולה כסף, אבל הוא יעלה לכם חצי ואף שליש מגן פרטי, מה שיגרום לכם לאוויר לנשימה יותר וכנראה גם לבזבז יותר.
- סתם שתדעו, אתם לא חייבים להירשם לגן עירייה. ישנם גנים פרטיים שממשיכים עד גיל 4 שאפילו ייתנו לילדכם לישון שנת צהרים, וגם לא תצטרכו להתמודד עם זה. ולמי שחושש מאופציה זו כי לא בא לו ששנה הבאה יחליף לילדו שוב את הגן, תחשבו שנית. באף גן אין הבטחה שהילד שלכם ימשיך עם אותו הגן והצוות גם לטרום חובה, הסיכוי נמוך נכון, אבל עדיין קיים.