דומה שהכול מתחיל מוקדם יותר מדור לדור. אפילו גיל ההתבגרות שמוגדר ככזה שמתחיל בגיל 11, מרגיש לנו כאילו הקדים את זמנו וכבר בגיל 7 אנחנו מתמודדים עם התפרצויות הורמונאליות הזויות. איך שלא יהיה, גיל 12 או גיל 8 - גיל ההתבגרות הוא זמן שמאיים על הורים. ברגע שהילדים שלנו, הזכים והתמים, הופכים לבני נוער, מתחילים להיווצר סודות, ולפעמים נדמה שיש יותר דברים שההורה אינו יודע על ילדו מאשר כאלה שכן. כמו למשל, ובכן, סקס. לסוגיית קיום יחסי מין בגיל צעיר חשוב להסתכל מכמה היבטים – ההיבט ההתפתחותי, הרגשי והחוקי.
שנות ההתבגרות מציבות בפני הצעירים אתגרים רבים. המתבגרים הצעירים מנסים למצוא את מקומם החדש בחברה – הם כבר לא ילדים ועדיין לא מבוגרים. גם מבחינה מינית, הם נמצאים ב"שלב ביניים" - הם כבר לא ילדים תמימים, אך עדיין לא בשלים לחיי מין של מבוגרים. הם חווים שינויים הורמונאליים, גופניים ורגשיים גם יחד, וצריכים להסתגל לגופם המתפתח. לעתים קיים פער בין ההתפתחות הגופנית לבין ההתפתחות הרגשית – המתבגר הצעיר אומנם מפותח מינית, אך בפנים, הוא עדיין מרגיש כמו ילד. בהמשך התפתחותו מתעורר פער נוסף - בין רמת הדחפים המיניים והבשלות של המכניזם המיני לבין הבשלות להיות בזוגיות עם האחר. הבשלות הפסיכולוגית להיות בזוגיות עם האחר כוללת את היכולת להיות בקשר זוגי ממקום שלם ומפותח מבלי למלא בעזרת המין צרכים רגשיים אחרים, ממקום של לדעת איך לשתף פעולה, להיות אסרטיבי, להיות באינטימיות מבלי לאבד את העצמי ועוד. יכולות אלה מתפתחות בשלב מאוחר יותר בהתבגרות, ואינן בשלות דיין בגילאי 12-13. בשביל לקיים יחסי מין, צריך קודם לדעת לקיים יחסים.
ברמה הפסיכולוגית, המתבגר כיום צריך להתמודד עם אתגרים רבים – הן מבחוץ והן מבפנים.
האתגרים מבחוץ – אמצעי התקשורת מציגים נורמות מיניות שלעתים רחוקות מהמציאות. לא רק הפורנוגרפיה מציגה מיניות מעוותת, אלא גם פרסומות רבות משדרות מין ומיניות כמסר כמעט עיקרי. במקביל, ישנה כיום ציפייה חברתית מצד בני הנוער עצמם לביצוע אקטים מיניים, הן בגיל צעיר והן בשלב מוקדם מאוד בקשר רומנטי.
האתגרים מבפנים – כחלק מתהליך ההתפתחות התקין ישנה עוררות של דחפים מיניים אצל המתבגר, והוא, באופן טבעי, יחפש לתת ביטוי לדחפים אלה. הדחפים הפנימיים יכולים לעורר בלבול ומבוכה אצל המתבגר או המתבגרת.
מתבגרים השייכים למגזר הדתי נדרשים להתמודד עם אתגר נוסף – מגבלות ההלכה. רבים מצעירים אלה, מבלים את זמנם באופן דומה לחבריהם החילוניים, נפגשים עם בני המין השני, נחשפים לכלי תקשורת באותה מידה, אך בנוסף להתמודדות עם ההצפה המינית "מבחוץ" והדחפים "מבפנים", הם נדרשים למקם את עצמם מחדש ולהתמודד גם עם איסורי ההלכה.
ומה תפקידנו כהורים? עלינו להיות כתובת רלוונטית להיוועצות. ידוע כי בגיל ההתבגרות, ישנה השקעה רבה בעולם החברתי, ולעתים יש נטייה להפחית מערכם של ההורים. יחד עם זאת, בנושאים החשובים, ישנם מתבגרים רבים, שעדיין פונים להורים. אולי לא יתייעצו עם הוריהם לגבי סוג התסרוקת או לאיזה סרט ללכת, אך על נושאים מרכזיים בחייהם – הם עדיין פונים, במידה וההורה משדר כי הוא זמין וכי אינו חושש מדיון בנושא מיני.
ואם זכיתם, וילדכם המתבגר מוכן לשוחח איתכם על נושא רגיש זה, הדגישו שלושה מסרים עיקריים:
- עזרו לו למצוא את הקצב הפנימי שלו. שאלו אותו מה הוא רוצה, מה מתאים לו ומתי.
תנו לגיטימציה לקצב שונה בין בני הזוג. סייעו לילד "לסנן" את הרעשים החיצוניים ולהקשיב ללב שלו, ולעולם לא להסכים לקשר מיני על מנת לספק את הצורך של בן הזוג. מגע מיני בגיל צעיר מדי, מבלי שיש בשלות ומוכנות רגשית, יכול לפגוע בהמשך ההתפתחות המינית הבריאה. - העבירו מסר חד משמעי כי בתחילת גיל ההתבגרות אין מגע גופני ללא קשר רגשי.
רק אחרי שמתפתחת אינטימיות ונוצר עומק רגשי בקשר, יש מקום לשאלה באיזה אופן וקצב לשלב מגע גופני לתוך הקשר. - באמצעי התקשורת וכן בשיח החברתי של בני הנוער, יש פעמים רבות נתק בין קשר רגשי
לקשר גופני. התפקיד שלכם כהורים הוא להביא למודעות הילד את החשיבות בקשר זה – המגע הגופני הוא נדבך נוסף לקשר רגשי, ולא להיפך.
כאמור, בשביל לקיים יחסי מין, צריך קודם לדעת לקיים יחסים.
*הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה מוסמכת, מטפלת זוגית ומשפחתית, ומחברת הספר "שיחות על הגוף". עמוד הפייסבוק של בתיה האס פורטר