לינה משותפת תורמת לביטחון הילדים או פוגעת בהם? האם לחטט להם ביומן או לכבד את הפרטיות שלהם? קבלו את 6 המחלוקות הנפוצות ביותר בקרב הורים. מה אתם חושבים? טקבקו לנו
בינתיים אתן נהנות, אבל ברגע שאחת תתחיל לדבר על לינה משותפת התמונה כבר לא תשיאר כזאת פסטורלית | צילום:
digitalskillet, Istock
אם אתם הורים, הרי שכבר מזמן למדתם שלכל שני הורים יש מינימום שלוש דעות שונות, וחוץ מזה יש להם גם שלל בני משפחה, חברים ושכנים שינדבו דעות משלהם לגבי עשרות נושאים חשובים הקשורים בגידול ילדיהם. ילדינו הם הדבר היקר לנו ביותר בחיים ולאף אחד מאיתנו לא מתחשק לטעות דווקא שם, ולכן, עולם ההורות נראה לפעמים כמו שדה מוקשים אחד גדול ונפיץ. כל אם טרייה יודעת שגינת משחקים שלווה יכולה להתלקח בשנייה לשדה קרב פעיל ומסוכן סביב נושא כמו חיסונים: כן או לא. על מנת שתדעו ללכת בין הטיפות, וכדי שתראו לאיזה צד של המפה אתם משתייכים, ריכזנו עבורכם את ששת הנושאים הכי-הכי חמים בהורות, שאף פעם לא יורדים מסדר היום, וכנראה שגם לא ירדו.
1. הנקה או בקבוק?
המניקה הטוטאלית: "אין ויכוח שחלב אם הוא הדבר הבריא ביותר שאמא יכולה להעניק לילד שלה. כל המחקרים מראים שתינוקות שינקו הם בריאים יותר, חכמים יותר, ויש להם גם קשר טוב יותר עם האם. מבחינתי, הנקה זה מה שמפריד בין אמא לכל אדם אחר. הרי גם השכנה יכולה לתת בקבוק, אבל חלב אם זה זהב טהור, ולא הגיוני לתת לו להתבזבז".
אם הפורמולה: "אחלה, פתחת מחלבה פרטית ואת מניקה את הילד שלך סביב השעון, בכל שעה. אז הוא אוכל בריא, אבל תראי את אמא שלו – סמרטוט רצפה לא מקולח עם עיגולים שחורים מסביב לעיניים, שלא זוכר איך קוראים לו, שכח מזמן איך נראות החברות שלו ומה זה עבודה. נכון, חלב אם זה דבר בריא, אבל מיליוני תינוקות גדלו עם תחליפי חלב, ואפילו זכו להיות מואכלים על ידי נשים שלוות ורגועות יותר, שנותנות לבן הזוג להתחלק קצת בנטל ומחייכות מפעם לפעם".
2. אמא בבית או משפחתון?
האם הביתית: "בשביל מה עשית ילדים, תגידי לי? אני עשיתי ילדים כדי להיות אמא, ובשביל להיות אמא צריך קודם כל להיות בסביבה. השנה הראשונה בחייו של ילד היא המשמעותית מכולן מסיבות רבות, ומבחינה התפתחותית מדובר בפלא בהילוך מהיר שאם ממצמצים פשוט מחמיצים אותו. וזה לא יחזור. אני לא מבינה למה נשים יולדות ואצות בחזרה למעגל העבודה, מעניקות למטפלות במשפחתון את הזכות לקבל מילדיהן חיוך ראשון, פטפוט ראשון, ועוד מאות "ראשונים" כאלה. הקריירה תחכה. הילד לא".
האם הקרייריסטית: "זה הרי ברור שאני לא אוהבת את הילד שלי פחות מזאת שכל היום זוחלת על ארבע על מזרן הפעילות, גועה כמו פרה, מייללת כמו חתול ומרסקת פירות וירקות. הילד שלי חשוב לי באותה מידה, אבל גם השפיות שלי חשובה לי, והבנתי היטב ששלושה חודשים זה די והותר זמן להסתובב בטרנינג, לשיר 'השפן הקטן' ולא להיות בחברת בני מיני, המבוגרים. אני שמחה וסבלנית יותר כשאני חוזרת אחרי יום עבודה מאתגר, אני מרגישה שאני מתקדמת בעולם, שהחיים לא עוקפים אותי בסיבוב ובסוף השנה יש לי יותר כסף כדי לצאת עם כל המשפחה שלי לחופשה שווה. מלבד זאת, במשפחתון הפעוט מפתח כישורים חברתיים ונהנה מחברתם של בני גילו".
3. חיסונים: כן או לא?
הנמנעת: "זה שכולם עושים משהו, אינה סיבה להצטרף לעדר, בעיקר כשמדובר במחלות שמוחדרות בכוונה תחילה לתוך ורידיו הטהורים של התינוק המתוק והבריא שלי. אין הגדרה טובה יותר לפתגם 'להכניס גוף בריא למיטה חולה' מאשר עניין החיסונים. יש הקשרים בין חיסונים לאוטיזם ולהמון מחלות נוספות, וזה מצחיק שאמהות נחרדות כשהתינוק אוכל מהרצפה, אבל מוכנות להזריק לו כספית, אלומיניום וחיידקים".
המחסנת: "צריך אולי לברר יותר טוב על כל חיסון וחיסון שהתינוק מקבל, אבל אין ספק שאם לא היינו מחסנים, היו חוזרות לחיינו המון מחלות איומות שבעזרת החיסונים נפטרנו מהן. מפעם לפעם עולה בחדשות מגיפת שעלת או חצבת ביישוב רוחניקי כלשהו בארץ, ואז ברור שכל הדיבורים הטבעיים מפנים את מקומם לרפואה המודרנית ולאנטיביוטיקה".
4. שיטת חמש הדקות: מופע אימים או חינוך נכון?
ההורים המתנגדים: "מופע האימים המכונה 'שיטת חמש הדקות' הוא המצאה סדיסטית מימי החושך, בהם להורים לא היה פנאי להיות הורים והם דאגו לחשל את ילדיהם מהרגע הראשון, לתת לו לבכות עד שיתיש את עצמו וירדם, או במילים אחרות: שיסתדר לבד. תינוק קטן לא יודע להסתדר לבד. הוא צריך לקבל מענה כשהוא במצוקה, ולהאמין שכשיהיה בעתיד במצוקה יבואו לעזרתו. שיטת חמש הדקות אולי עובדת ותינוקות רבים בעולם מוותרים על עזרת הוריהם ונותנים להם לישון יותר טוב בלילה, אבל באיזה מחיר?".
הדוגלים בשיטה: "שיטת חמש הדקות הצילה את חיינו, גרמה לבן שלנו לישון טוב יותר ועשתה את כולנו משפחה שמחה ומתפקדת. זה אולי נראה אכזרי בהתחלה, אבל מה שבטוח שהבכי הזה כואב לנו הרבה יותר מלילדים, וחינוך הוא הרי אף פעם לא כיף גדול להורים. מדובר בשלושה ימים קשים, שאחריהם מגיע תגמול נפלא. אין מתנה גדולה יותר שאפשר לתת לילד, מאשר היכולת להירדם לבד במיטה שלו. מדובר בעצמאות לכל החיים. נדמה שההורים המתנגדים פשוט לא רוצים להרגיש שהתינוק שלהם לא זקוק להם, וירצו לישון איתו באוהל גם ביום הראשון של הטירונות".
5. לינה משותפת: פינוק מיותר או תחושת ביטחון לילדים?
האם שבעד: "המיטה המשפחתית היא הדבר הנעים ביותר שאפשר להעלות על הדעת. זאת חוויה שלא הייתי רוצה לחסוך מעצמי ומילדיי. אני ישנה יותר טוב כי הם לידי, והם ישנים טוב כי אני תמיד זמינה. הם מפתחים כך המון ביטחון. ההנקה נוחה ויש הרבה יותר חום ומגע. בספר 'תאוריית הרצף' כתוב שילד שגדל בצורה כזאת פשוט ידע מתי הוא מוכן להתנתק ולצאת אל העולם, ואני בוטחת בעצמי ובילדיי".
האם המתנגדת: "ילד גם ככה משבש את הזוגיות, אז אני לא יכולה להבין את הנשים שנותנות לו להתנחל גם במיטה הזוגית. מה שבטוח, שסקס כבר לא יקרה שם. מה שעלול לקרות שם זה המון לילות לבנים, או חלילה, מוות בעריסה".
רוצה לחטט לה ביומן? לא בטוח שזה רעיון כל כך טוב | צילום:
אור גץ, istockphoto
6. לחטט להם בדברים או לכבד את פרטיותם?
ההורים שמתנגדים לחיטוט: "אם עשיתם עבודת חינוך טובה עם ילדיכם, לא תגיעו לשאול את עצמכם את השאלה הזאת בכלל. אם הענקתם להם ערכים טובים, הם יודעים להפריד בין טוב לרע ויבואו אליכם בשעת צרה. אין שום סיבה שתפגעו באמונם ותחטטו להם ביומן האישי, בחשבון הפייסבוק או בהיסטוריית הדפדפן. תזכרו איך הייתם אתם מרגישים אילו ידעתם שהוריכם לא סומכים על שיקול דעתכם ובולשים אחריכם לכל מקום. סביר שידיעה כזאת היתה יוצרת ריחוק ואפילו מעודדת אתכם למרוד ולעשות דברים מסוכנים בסתר".
ההורים המרגלים: "אנחנו סומכים על הילדים שלנו. ילדים מקסימים, טובי לב, חכמים וסקרנים. מאוד סקרנים. כל הסקרנות הזאת יכולה להוביל אותם למקומות שלא מתאימים להם, כי זהו העולם שבו אנו חיים. אפשר לעצום עיניים ולסתום אוזניים, אבל זה לא ישנה את העובדה שהפורנו נמצא במרחק הקלקת עכבר אחת בכל רגע נתון, ושפדופיל יכול ליצור קשר עם הילדה שלי בטענה שהוא בן דוד של ג'סטין ביבר. ילדים הם תמימים ונפלאים, וכדי שיישארו כאלה, צריך ללכת כמה צעדים מאחורי גבם ולוודא שהם בטוחים".
"צריך להקשיב גם לאחרים וגם לילד"
"כל נושא בהורות, לא משנה מהו, יביא איתו שאלות חשובות שקשורות בהזנה, חיבור, שמירה, סמכות וגבולות", מסבירה מיריה רון, יועצת, מאמנת ומלוות הורים וצוותים. "כל אדם נושא איתו מסקנות חיים מהילדות, עמוקות ונחרצות מאוד, אותן הוא חוזר ליישם כהורה. אם מישהו, אפילו בן זוג, בא ומציע דרך אחרת, אפילו אם היא עובדת, זה מיד יוצר אצלנו התנגדות. ברגע שיש לנו מסקנה מיד אנחנו נגייס את המציאות שתראה לנו כמה אנחנו צודקים, ואפילו אם ננסה דרך אחרת, כל חסם בדרך ישכנע אותנו שהיא לא טובה.
"כשיש יותר מילד אחד אנו מוצאים בהרבה מקרים שלכל ילד מתאימה דרך אחרת. העבודה הקשה שלנו ההורים היא לעשות עבודת חקר, להקשיב לעצמנו, לילד ולבן הזוג, ומתוך כך, ולא מתוך תפיסות ישנות, לבחור את הדרך המתאימה. צריך להכיר בכך שאנו פועלים מתוך מסקנות עתיקות. הדברים האלה טבועים בנו וקשה מאוד להחליט לצאת לדרך חדשה. קשה להשתנות, אבל צריך להגיד תודה למי שמציב לנו קשיים ושואל שאלות. צריך לנשום ולהגיד: יש פה שיעור בשבילי, ואז להקשיב".
