ההורים אומרים: "הכי חשוב לי שהילד שלי יהיה מוקף בחברים, שהמורים יהיו נחמדים אליו ושהוא יידע שיש לו אוזן קשבת", "אני יודעת כל מה שעובר על הבן שלי בכל שניה בחטיבת הביניים והוא פורח בחטיבת הביניים".
אצל התלמידים המסרים אחרים לגמרי: "ביסודי הכרתי את כל הקומות והכיתות והמורה הכירה אותי טוב וידעה עלי הכל, אבל עכשיו בחטיבת ביניים המורות בכלל לא זוכרות את השם שלי". "פעם ביסודי הרגשתי בנוח ללכת למורה שלי ולבכות לה, אבל היום בחטיבת ביניים זה יהיה פדיחה כי היא אפילו לא יודעת מי אני".
אלו רק חלק מהציטוטים שתועדו במסגרת מחקר של הגר לרמן וליאת עצמון הכט מרכז ארצי לבחינות והערכה בשיתוף עם קרן טראמפ. מסקנות המחקר ברורות: הורים חושבים שלילדים שלהם טוב בחטיבת הביניים, ובפועל- הילדים מרגישים אבודים ושלאף אחד לא באמת אכפת מהם. הם מגיעים ל-'תחנת רכבת' של מקצועות, לכיתות צפופות, הרבה מורים, והם לא מוצאים את עצמם.
על פי המחקר, התפקיד המרכזי של חטיבת הביניים הוא חברתי, ול-45 אחוז מהם חשוב שלילדים יהי טוב מבחינה חברתית. עוד עולה מהמחקר כי 78 אחוזים מההורים בישראל מעידים כי הם מרוצים מרמת הלימודים בחט"ב בה לומד ילדם, ושהם יודעים היטב מה עובר על ילדיהם בחטיבת הביניים, הן מבחינה חברתית (89 אחוזים) והן מבחינה לימודית (91 אחוזים).
אולם, משאלוני האקלים של מבחני המיצ"ב עולה כי לעומת 70 אחוזים מתלמידי היסודי, רק 45 אחוזים מתלמידי חטיבת הביניים מדווחים על יחסים של אכפתיות בינם לבין מוריהם, ולעומת 72 אחוזים מתלמידי היסודי שמדווחים כי למוריהם חשוב לדעת איך הם מרגישים, רק 45 אחוזים מתלמידי חטיבות הביניים דיווחו על כך.
>> 20 התיכונים הטובים ביותר בישראל
זה מה שאומרים ההורים
- "אני מקנא בילד שלי, בכיף הייתי מחליף איתו ולומד בחטיבה במקומו".
- "שבעי רצון מרמת הלימודים בבית ספר ואף הייתי רוצה ללמוד שם"
- "אני רוצה שיהיה לה שם חברות ואני רואה ויודעת שיש לה אז הכל בסדר"
- "המורות מקסימות, זה מה שחשוב. פחות קריטי שאר הדברים"
- "אנחנו לא מדברים על זה יותר מידי בבית אבל הילדים שלי נראים מאושרים וזה מה שחשוב"
- "תפקיד חטיבת הביניים הוא בעיקר חברתי וערכי".
- "אין חשיבות לרמת הלימודים בחטיבה, אלא, זה הזמן להקנות מיומנות והרגלי למידה ולהכווין למגמות בתיכון".
- "מתמטיקה זה מקצוע חשוב והייתי רוצה שילמדו בחמש יחידות בתיכון. עם זאת, זה קשה מאוד ורק מעטים יכולים להצליח ללמוד אותו ברמה של חמש"
וזה מה שקורה בצד של התלמידים
- "להורים שלי אין מושג מה קורה בבית ספר"
- "אם אמא שלי שואלת אני אומר שהכל בסדר והיא ממשיכה הלאה"
- "לאבא שלי חשוב יותר שאהיה מקובלת"
- "אני לא חושבת שלהורים שלי כל כך אכפת מהקטע הלימודי"
- "אם ההורים שלי היו שואלים קצת יותר אולי הייתי אומר להם שרע לי שם"
- "הכל מאוד גדול והמעבר מלהיות הכי גדול להכי קטן מאוד קשה"
- "אין יחס אישי כמו ביסודי והכיתות מאוד גדולות עם הרבה תלמידים"
- "תנו לי אחריות"
- "תכירו אותי, אני לא עוד ציון"
- "לא מכינים אותי לתיכון – יש נתק"
- "אל תוותרו עלינו"