"הצופים היו חלק גדול מחיי"
פעילותה בתנועה החלה כבר בכיתה ג', אולם כשהגיעה לכיתה ט' עברה משפחתה לארצות הברית למשך שנתיים, תקופה שלא הייתה פשוטה עבורה. "זה היה משבר גדול בשבילי לא להיות בצופים מגיל 14 ועד 16", היא אומרת. "כל חופשה חיכיתי לכל קורס או מחנה שקיים בצופים. הייתי מורעלת צופים ממש".
איזה זיכרון יש לך מהתקופה?
"הזכרון הכללי שלי הוא נורא חיובי. הצופים היו חלק מאוד גדול בחיי בתור ילדה ונערה. אני זוכרת את הריח במחסן של הבוסים. היינו עושים קטיף באזור צומת סגולה וקוטפים במבוקים של קני סוף כדי לבנות איתם משטחים. היינו מתחילים לקלף אותם ולעשות בהם חורים ולעשות גדרות שלמות בבמבוקים. זו זכורה לי בתור אחת החוויות הכי נעימות בילדות ועד היום הריח של המחסן והאזור שהיינו יושבים בו והיינו עושים את המשטחים האלה זכורים לי. זה היה כיף גדול".
עבור שרוני, הצופים היו מעל ומעבר. "בתור ילדה זה היה ממש חיים שלמים גם ברמה החברתית, גם הערכית, גם בתחושת השייכות, גם ברמת הפטריוטיזם אפילו. הייתה תחושה גדולה של משהו טוב ונכון. זה נתן תחושת שייכות נורא גדולה, זה כאילו אתה חלק ממשהו. אני לא הייתי טיפוס מרדן ולא חיפשתי להיות שונה מאחרים וזה היה כיף להיות חלק ממשהו".
מהחוויות בצופים שרוני למדה הרבה. "אני בטוחה שלקחתי מזה כי זה היה במשך המון שנים חלק מאד גדול מהחיים שלי. זה נתן לי המון בכל אספקט". למרות שהיו לה לא מעט חברות בשנים שבהן הייתה בצופים, שרוני אומרת ש"לצערי חברות משם לא שרדו למרות שהיו לי הרבה חברויות. בכל מחנה קיץ היה איזה רומן גם אם זה היה בכיתה ד' וגם אם זה היה בכתה י"א. תמיד בתור ילדה קטנה הייתי מאוהבת ברשג"דים, אבל אין מה לילד בכתה י"ב לחפש עם ילדה בכתה ה'. אלה היו התאהבויות חד צדדיות כאלה".
יש לדעתך הבדל בין התנועה בתקופתך לבין התנועה כיום?
"אין לי מושג איך התנועה היום. אני בטוחה שיש דברים שהשתנו, אבל אני לא יודעת מה הם. אני בטוחה שהאג'נדה של הצופים נשארה אותו דבר. אולי כשהילדה שלי תלך לצופים אכנס לזה מהר מאד בחזרה ואחזור לעשות מורל בקולי קולות".
לגבי האופן שבה תנועת הצופים נתפסת בעיני אחרים אומרת שרוני, "אני יודעת שיש אנשים שזה לא מתאים להם, שהם רואים בזה רמה קונפורמיסטית, ללבוש מדים, לעשות מה שאומרים, לקחת חלק ממשהו שאולי נותן להם קונוטציה של צבא וזה יכול להרתיע אנשים. יש כאלה ולא כל אחד בנוי לזה ולא כולם שרדו את זה. זה לא מתאים לכל אחד וזה לגיטימי". מה שכן, אין ספק שמבחינתה של שרוני הצופים התאימו בול.
>> השלימו את המשפט "כל הכיתה בצופים..." ואולי תזכו בפרס מעניין
>> רוצים לזכות ביום כיף כיתתי? השתתפו בפעילות