לכל ילד בכל גיל, ההורים הם רשת ביטחון והבית הוא המקום היציב עליו הוא נשען. עבור כל ילד, גירושים הם ערעור של כל היסודות המוכרים. למתבגר לא קל לראות את החולשות של הוריו וכשהוא חווה קשיים, הוא לא ימהר להחצין אותם או לבכות כמו ילד, אלא לרוב יתבודד עם עצמו ויסגור את ערוצי התקשורת עם ההורים.
קיימים ארבעה שלבים שמתבגר עובר בתהליך האבל לאחר גירושי הוריו:
1. הכחשה – המתבגר מתנהג כאילו דבר לא קרה.
2. אשמה – המתבגר מרגיש שהוא היה יכול למנוע את הגירושין. בשלב זה הוא מגיב לדברים בציניות על מנת להתמודד עם הכאב.
3. ייאוש – הפנמת המצב, עצב, כעס ודיכאון.
4. השלמה – קבלת המצב החדש ולמידה כיצד להתמודד איתו.
דווקא בגיל ההתבגרות, יש כמה כללים שחייבים להקפיד עליהם במהלך הגירושים:
1. היו מודעים לצרכים של המתבגר. אל תעמיסו עליו מידע שלא יוכל להתמודד איתו.
2. שמרו על הכבוד של ההורה השני בפני המתבגר.
3. שמרו על שיתוף פעולה ביניכם כהורים.
4. אל תילחמו עם הילדים על רצונותיכם, העבירו מסר של פתיחות.
5. תנו למתבגר את הלגיטימציה לכעוס בגבולות הסביר.
מחקרים רבים מראים שככל ששיתוף הפעולה בין ההורים טוב יותר והגירושים מסתיימים ברוח טובה, כך הילדים מתמודדים טוב יותר עם פירוק המשפחה.
מגישת הסדנה: ענת זפרני, מדריכת הורים ומנחת קבוצות