"צפיתי בהצגה עם בני בן ה-12 ולא הפסקנו להחליף חוויות"

יאנק וולף הוא ילד יהודי שנדד בין בתי יתומים בוורשה של לפני מלחמת העולם השנייה. הוא סבל מאוד בבתי היתומים בהם התגורר, עבר התעללות מצד הילדים ובנוסף לכל הוצמד לו כינוי שלא עזר לו להתחבב על הילדים ואנשי הצוות: גנב.

החיים של יאנק יעברו מהפך לאחר שיגיע לבית היתומים המפורסם של יאנוש קורצ'אק. "אתה גנב רק אם תחליט שאתה גנב. בכל בוקר אתה יכול לקום ולהחליט מי אתה" - המשפט הזה, שנאמר לו על ידי קורצ'אק, גרם ליאנק לשנות את הגישה ולהחליט להילחם על שמו הטוב, למען עצמו ולמען חיים טובים יותר.

ההצגה מתחילה רגע לפני ההחלטה אם יאנק יסולק מבית היתומים לאחר שנתפס בגניבה. הוא עומד למשפט ובעצם מציג את הצד שלו מול הילדים האחרים בבית היתומים, ומול סטפה שמנהלת את המקום (קולה העוצמתי של גילה אלמגור). דרך סיפורו האישי, הצופים ילמדו הרבה על חברות, אומץ, היכולת להשתנות, על התקופה, ועל הדרך המיוחדת בה נוהל בית היתומים, מקום בו המבוגרים ראו את הילדים באמת ונתנו להם לנהל את העניינים ברוח הדמוקרטיה והשוויון.

ההצגה אומנם לא מתרחשת בתקופת השואה אבל אירוע אנטישמי אחד שבו הילדים היהודים מותקפים ברחוב בהחלט מעביר את התחושה של אותן שנים. בהצגה החברים של יאנק עוזרים לו, ובכך אירוע קשה נעשה סמל לחברות ולתמיכה.

ההצגה היא הצגת יחיד, ועל הבמה עומד במשך שעה ועשר דקות שחקן אחד, יולי סקר המדהים, אבל בעזרת הקסם שמתרחש רק בתיאטרון, הקהל לא מרגיש את זה. בזכות המוזיקה, קולות הרקע, התפאורה, התלבושות, המעברים של סקר מדמות אחת לשנייה, הקהל מרגיש כאילו הוא באמת נמצא בפולין, בבית היתומים, באולם שבו שופטים את יאנק. יחד איתו אנחנו מסתובבים בוורשה, יורדים ועולים מרכבות, נכנסים ויוצאים מחנות אחת לשנייה, פוגשים אנשים וילדים אחרים. מדהים איך שחקן אחד מצליח לייצר יש מאין ועולם שלם מתעורר לתחייה בזכות מגעו הפלאי.

"אני לא גנב" מוצגת בתיאטרון מדיטק חולון. ההצגה מומלצת ביותר והיא פתוחה לקהל הרחב במהלך חודש מאי ויוני ונכנסה לסל תרבות ארצי לכיתות ד' עד ח'. צפיתי בה עם בני בן ה-12 ולא יכולנו להירגע. במשך חודש החלפנו חוויות וכמובן שקראנו שוב את הספר "אני לא גנב" ואת ספר ההמשך "אני לא עוזב".