אלימות של ילדים כלפי ההורים הינה תופעה מוכרת אך פחות שכיחה מאלימות בין ילדים, או גרוע מכך אלימות של הורים כלפי ילדיהם. יחד עם זאת, יש משפחות רבות שבהם ההורים יודעים לספר שילדם הקטן נוהג להרביץ להם ולבעוט בהם בחוזקה.
בדרך כלל התופעה הזו היא חלק מתופעות נוספות במשפחה כמו קושי בהצבת גבולות, ליברליות מוגזמת, קשיים ביצירת שגרה, ואפילו אלימות כזו או אחרת במסגרת המשפחה. פענוח ציורי ילדים במקרים שכאלה, מטרתו לסייע להורים להבין מה מקור ההתנהגות וכיצד ניתן להתמודד מולה בדרכים יעילות יותר שיסייעו לילד להימנע מהכאת ההורה.
ברק מתעלם מגבולות הדף
ציוריו של ברק (שם בדוי), בן השבע, משקפים סיפור שכזה. הוריו מתלוננים על כך שהוא מכה אותם אפילו ליד אנשים זרים. לפעמים הסיבה למכה היא פשוט כי נשאל שאלה שלא רצה להשיב עליה, ולפעמים כי פשוט לא הרשו לו דבר מה שרצה מאוד.
המטרה באבחון ציוריו במקרה זה, הייתה למקד את המקור להתנהגות. בדיוק כפי שילדים רבים סובלים ממחלת חום אך לא כולם מסיבה זהה, כך גם בתופעות התנהגותיות כמו אלימות כלפי ההורים – יש ילדים שהמקור הוא קשיים בהבנת גבולות ויש כאלה שהמקור הוא איתותים למצוקה רגשית גדולה יותר.
אפשר לראות בציוריו של ברק דוגמא למזג הסוער והחזק המאפיין אותו בעיקר דרך הלחץ החזק שהוא מפעיל על כלי הציור. מעבר לכך, ניתן לראות כיצד שלא בהתאמה לגילו הוא מתעלם מגבולות הדף (בחלק הימני) אולי אפילו בדיוק כפי שהוא מתעלם מהגבולות שמנסים להציב לו הוריו. ההתבוננות על הציורים במקרה של ברק סייעה לבנות תכנית פתרונות מדוייקת המותאמת לאופיו כמו גם לסגנון הביטוי של האלימות שלו. במקרה שלו האלימות נובעת מהצבת גבולות, אך במקרים של ילדים אחרים אין הסיבה דווקא זו.
מה עושים?
1. על פי רוב, ילד הנוהג באלימות מחקה בדרך זו או אחרת מבוגר אלים (מילולית או פיזית) הנמצא בסביבתו. מצד שני, מול כל ילד הנוהג באלימות ייתכן ועומד הורה המאפשר את האלימות הזו. כלומר, במידה וילדכם מפנה כלפיכם אלימות בדקו כיצד אתם מגיבים לאלימות זו? האם אתם מגיבים באלימות מצידכם? או שמא אתם מתקפלים ומאפשרים לאלימות להמשיך? במקרים האלה, אני ממליצה לפנות אל הילד במשפט קצר שחלקו הראשון אוסר את הפעולה: "אני לא מרשה להרביץ לי", וחלקו השני, במידה והתנהגותו הופסקה, הוא התייחסות אמפטית: "אני מבין שאתה כועס".
2. ציורי ילדים, ובעיקר ציורי משפחה עשויים ללמד יותר על האופן בו ילדכם חווה אתכם כהורים. למשל אם צוירתם בקו חלש ואתם נמוכים יותר בגובה מגובהו של הילד המצייר, כדאי להמשיך ולבדוק האם כך הוא חווה אתכם ומה בהתנהגותכם מאפשר זאת.
3. בדקו האם ילדכם לא מצליח להביע את עצמו כיאות, ולכן פנה לדרך האלימה. חלק מהילדים מרביצים להוריהם, כאשר הם בעצם מבקשים לאותת להורה שהם אינם מקבלים את סמכותו ההורית – במקרים האלה, חשוב לעשות בדק בית ולבחון מהן הדרכים בהן אתם משיגים את הסמכות שלכם בבית? ברוב המקרים, כאשר הילד מתקשה בהבעה מילולית ניתן יהיה ללמוד יותר על עולמו באמצעות העולה מציוריו.
4. מעבר לזה, אם החשיבה המשותפת ביניכם כהורים לא יוצרת שינוי מהותי בשטח, אל תהססו לפנות להדרכת הורים ובשלב מתקדם יותר גם לטיפול רגשי. תהא הסיבה אשר תהא, אינכם צריכים לסבול בתפקידכם כהורים.
לסיכום אומר, שהכאת ההורה על ידי הילד היא בדרך כלל חוליה מתקדמת מאוד בשרשרת. בדרך כלל, לפני חוליה זו ניתן יהיה לראות בציורי הילד עדויות למתח כמו שימוש בלחץ חזק, צביעה דחוסה, מחיקות משחיתות וסימנים נוספים המעידים גם על השתלבויות חברתיות מורכבות וקשות. ההכאה של ההורה היא בעצם ניסיון של קריאה לעזרה, לאחר הרבה רגעים קשים.
* כותבת הטור היא תרפיסטית בהבעה ויצירה, מומחית לפענוח ציורים וכתבי יד של ילדים, בני נוער ומבוגרים.