שנת הלימודים קרבה ובאה, וכמו כל התחלה חדשה, טומנת בחובה ציפיות והתרגשות לקראת העתיד לבוא. כפי שההתרגשות שלנו כמבוגרים, לקראת עבודה חדשה או מעבר דירה מלווה בחששות, כך תחילת שנת הלימודים עלולה לעורר תחושות של לחץ וחשש בקרב הילדים והנוער. ילדים אשר חיים או חיו בעבר תחת סיכון בטחוני רגישים אף יותר לעוררות של חששות וקשיים לקראת המעבר מהחופש לחזרה לשגרת הלימודים.
בקרב ילדי העוטף, תחושות ההתרגשות והלחץ עלולות להיות מלוות ומועצמות על ידי תחושות חשש לביטחונם האישי, לביטחון הקרובים להם ותחושות של חוסר ודאות מהעתיד לבוא. החששות הללו הם גם בקרב ההורים שמתמודדים עם סיטואציות מורכבות של פיזור הילדים כמה שיותר מהר במסגרות כדי שלא תתפוס אותם אזעקה, או כאלה שנמצאים בדריכות מתמדת ליד הטלפון גם כשהם בעבודה במידה ויש צבע אדום ועליהם לשוב הביתה.
תחושות חוסר הודאות קיימות גם בקרב ילדים אשר אינם חווים סכנה מוחשית לביטחונם כיום אך שחוו אי שקט בטחוני במהלך הקיץ האחרון או בעבר הרחוק יותר. המעברים החדים בשנים האחרונות בין חירום לשגרה, בהם ברגע אחד הייתה אזעקה ונפילה ותוך שעות חזרה לשגרה, מעוררים תחושות של דריכות וחשש ותהיות בנוגע לעתיד לבוא. למשל, מתי והיכן תהיה האזעקה הבאה? האם אהיה קרוב למרחב מוגן? ועוד. החששות הללו מובילים לכך שבקרב חלק מהילדים, כל רעש של מסוק חולף, אמבולנס או כתבה בחדשות עלול לעורר תחושת דריכות ולחץ. כך גם החזרה ללימודים, והתחושות שמלוות אותה, עלולות ללבות את תחושות הלחץ והחרדה מהמצב הבטחוני.
בכדי לסייע להורים, מצורפות כמה המלצות, אשר יכולות לתמוך בילדים בחזרה לשגרת הלימודים:
לפתח שיח רגשי לקראת תחילת שנת הלימודים ולהיות קשובים לרגשות שעולים
לקראת תחילת השנה, כדאי לפתח שיחה עם הילדים ולשאול כיצד הם מרגישים ואם יש דבר מה שהם מצפים לו או חוששים מפניו. ילדים חווים רגשות שונים ומגוונים ויתכן שכל ילד יחווה את המצב באופן שונה. למשל, יתכן וישנם ילדים החוששים מנסיעה בהסעה לבית הספר, ומכך שהאזעקה או האירוע הבא יתרחשו במהלך הנסיעה ובמרחק רב ממרחב מוגן. יתכן וישנם ילדים הדואגים להוריהם ולשלומם ולכן חוששים להיפרד מהם. כמו כן, יתכן ויעלו חששות שאינם תלויים במצב הבטחוני ועוסקים רק בחזרה לספסל הלימודים. שיח מסוג זה יכול לאפשר לילדיכם לפרוק את אשר על ליבם, לא להשאר לבד עם התחושות שהם חווים ולכם, הידיעה תאפשר, לחשוב על דרכי התמודדות ותמיכה.
לתת תוקף לרגשות וחששות קיימים
חשוב שנשים לב, שהאופן שבו אנו המבוגרים חווים את העולם שונה לעיתים מהאופן שבו ילדינו חווים אותו. לכן, נשתדל שלא לבטל את החששות במילים כמו 'אין ממה לחשוש' או 'אין לך ממה לפחד'. משפטים אלה, למרות הכוונה הטובה הטמונה בהם, עלולים למנוע מהילדים להיפתח ולהמשיך לשתף. ניתן במקום זאת, להמשיך להתעניין ולנסות להבין את המציאות מנקודת המבט שלהם. בנוסף, אפשר להוסיף ולהגיד לילדים שגם אתם חוששים לעיתים ודואגים מהמצב הבטחוני או מהתחלות חדשות, בהתאם לתכנים שעלו. לבסוף, לאחר ההקשבה, אפשר להציע פתרונות או לחשוב ביחד על רעיונות שיכולים לסייע.
יצירת תחושת בטחון על ידי מתן ידע על העתיד לקרות בתחילת הלימודים
ידיעה של הצפוי להתרחש בימים הראשונים ללימודים יכול לסייע לתלמידים, ובפרט לתלמידים השרויים במצב של מתח נפשי וחרדות, בהפגת חששות ולעודד תחושה של ביטחון. לכן, מומלץ לוודא שילדכם יודעים מי המחנכת שעתידה ללמד אותם, רקע כללי עליה, שמות הילדים שעתידים ללמוד בכיתה, סדר היום בימים הראשונים ללימודים, למי ניתן לפנות בעת הצורך ועוד.
לעודד תשומת לב לפרטים חיוביים הנובעים מהחזרה ללימודים
התמקדות בחוויות חיוביות מהעבר, או בציפיות חיוביות לקראת העתיד, יכולות לסייע בהפגת המתח המתעורר לקראת החזרה ללימודים. לכן, כדאי להזכיר לילדים את החוויות משמעותיות וחיוביות שהיו במהלך שנה שעברה, את שמות החברים שעתידים ללמוד בכיתה, את האפשרות לשחק עם החברים בהפסקה ועוד. כדאי, במהלך שיחה, לעודד את הילדים למצוא בעצמם דברים חיוביים הקשורים בחזרה ללימודים.
הצוות החינוכי כגורם תומך ושומר על בטחון הילדים
חשוב להעביר לילדים תחושה של ביטחון בכך שהצוות החינוכי ידע כיצד לסייע להם במקרים של מצוקה או במקרים של החמרה במצב הבטחוני. תחושת הבטחון שתעבור ממכם, כהורים, תסייע לתלמידים לסמוך על אנשי הצוות החינוכי ולהיות רגועים יותר במהלך הלימודים.
הקשבה לצרכים ולקשיים שלנו כהורים
פעמים רבות, אנו מתמקדים בילדינו ובדרך בה אנו יכולים לעזור להם, אך חשוב לזכור ולהיות קשובים גם לצרכים ולקשיים שלנו. ישנם הורים אשר דואגים מאד לחרדות של ילדיהם ולהתמודדות עמן ולכן לא מתפנים לדאוג לחרדות הקיימות בהם. לעיתים הדבר נובע מקושי במציאת זמן מתאים לטיפול או מחשבה שכדאי לדחות זאת עד שיפתרו בעיות הילדים. עם זאת, בכדי שיהיו כוחות להמשיך ולתמוך בילדים, גם ההורים צריכים שתהיה להם
אוזן קשב ובמידת הצורך גם תמיכה מקצועית אשר יסייעו בהתמודדות היום יומית.
במידה ועולים חששות או התנהגויות הפוגעות בחיי היום יום של התלמידים ניתן וכדאי לפנות לסיוע בקהילה
למשל, כאשר יש סירוב מהותי ללכת לבית הספר, קושי לצאת ולשחק עם חברים, זיכרונות חוזרים מאירועים טראומטיים שנחוו בעבר, בריחת שתן, סיוטי לילה חוזרים או דאגות קבועות שעולות וחוזרות, כדאי לפנות לתמיכה וסיוע של גורמים בקהילה. כך, ניתן לפנות ליועצים בבית הספר, פסיכולוגים חינוכיים, מרכזי חוסן או להתקשר לקו החם של נט"ל.
הכותבת היא נעמה ארליך, פסיכולוגית חינוכית, צוות קהילה נט"ל לנפגעי טראומה לאומי. לכל שאלה, התייעצות, ניתן להתקשר לקו הסיוע של נטל - 1800-363-363