בעוד ההורים משתגעים מהלמידה מרחוק, ומהעובדה שמוטל עליהם לתזמן ולתמרן את האירוע, על מנת שילדיהם לא יפלו בין הכסאות, וישמטו ממערכת החינוך, מי שבאמת מתמודדים עם השינוי הגדול הם התלמידים, שללימדה בזום יש שלל משמעויות על חייהם. סקר חדש שופך אור על הסיטואציה, מפיהם של בני הנוער עצמם. 1,070 תלמידים ענו על הסקר, שנערך באמצעות עמוד אינסטגרם בשם "וידויים של תלמידים", 18.6 אחוזים מהם בכיתות ט', 23.9 אחוזים בכיתות י', 23.3 אחוזים בכיתות י"א, ו-22.9 אחוזים כיתות י"ב.
כשנשאלו תלמידי התיכון האם מתכונת הלימודים החדשה מאפשרת הצלחה, סברו 67.1 אחוזים מהם כי אם הלימודים ימשיכו במתכונת קורונה כל השנה, הם יצליחו פחות או הרבה פחות בהשוואה למתכונת הלימודים הרגילה. עצוב לגלות ש- 85 אחוזים מהתלמידים תיארו את הלמידה מרחוק כמשעממת.
הקשיים מהם סובלים התלמידים רבים ומגוונים:
- 78 אחוזים מהתלמידים העידו כי חוו קשיים לימודיים או קשיים אישיים בעקבות המעבר ללימודים במתכונת קורונה.
- 70 אחוזים מהנשאלים העידו כי חוו קשיים לימודיים (קשיי ריכוז, קושי בהבנת החומר, עומס, פערים לימודיים וכדומה).
- 40 אחוזים מהנשאלים העידו כי הם נתונים ללחץ ומתח נפשי.
- 30 אחוזים מהנשאלים העידו כי חוו חוסר ביחס ובליווי אישי מצד המורים.
- 30 אחוזים מהנשאלים העידו כי חוו בדידות.
- 2 אחוזים, כמעט רבע מהתלמידים שנשאלו, העידו כי הם חווים העדר תשתית מתאימה ללימודים מרחוק.
60 אחוזים מהתלמידים בכיתות ט' ענו כי הם חוששים או חוששים מאוד מהעלייה לתיכון לאחר שנת לימודים במתכונת קורונה. מסתמן שהמקצוע שהכי קל לאבד בו אחיזה הוא המתימטיקה, ו-42.6 אחוזים מהנשאלים העידו כי בעקבות הקורונה הם הכי חלשים בו. 23 אחוזים, כמעט רבע מהתלמידים, העידו כי אלו מקצועות המדעים שבעקבות הקורונה הם חלשים בהם, וחמישית מהתלמידים שנשאלו, העידו כי בעקבות הקורונה הם הכי חלשים באנגלית.
"השנה התחילה בצורה מבלבלת. המתווה לא היה ברור עד לרגע פתיחת הלימודים," מעיד אלון וובר מכפר יונה, שלומד בכיתה י"ב."האורך של יום הלימודים עכשיו הוא בלתי אפשרי. יש ימים בהם אני מחובר לזום החל משמונה בבוקר עד ארבע-חמש אחר הצהריים, ולאחר מכן בערב אני צריך לבצע משימות נוספות להגשה. הניסיון להלביש את המערכת השגרתית על מצב שהוא בכלל לא שגרתי הוא ניסיון אבוד מראש".
מה היית משנה בלמידה מרחוק?
"נדרש מאמץ עצום מצד התלמידים כדי לנסות ולהשיג טיפת ודאות לגבי השנה הקרובה. לצערי הרב מתוך הקולות ששמעתי מתלמידים מכל רחבי הארץ לא הורגש שמשרד החינוך הפיק את לקחיו מהניסיון הקודם של הלמידה מרחוק. בסופו של יום, כל אדם הוא שונה בדרכו שלו מן האחר, ולכן יש צורך באיזון בכדי שלא יתפספסו תלמידים רבים".
"אילו הייתי שר החינוך, הייתי מגייס צוות של בני נוער, תלמידים, שילוו אותי כשר החינוך בתהליך בניית המתווה מנקודת מבטם. הייתי מחלק את השבוע לשניים - חצי מהשבוע התלמידים מגיעים לבית הספר בכדי לרכוש את הידע התיאורטי בנושא, ובחצי השני של השבוע, התלמידים עובדים מהבית ומתעסקים ביישום הידע שרכשו בשיעור הפרונטלי האחרון".
ומה קורה אם יהיה סגר שלישי?
"במקרה של סגר ולמידה מקוונת מלאה כמו עכשיו, הייתי משאיר את השבוע חצוי כמו המתווה השגרתי, אלא שהשיעורים שפעם היו פיזית בכיתה עוברים לזום. כך למעשה הייתי משמר ודאות מסוימת ורצף חינוכי אחיד לאורך כל השנה".
"השאלה שמשרד החינוך חייב לענות עליה היא: האם עדיף שנלמד כמות שעות זהה לשגרה, אך נצליח להפיק חצי ממנו, או שאולי עדיף ללמוד חצי מכמות השעות שבשגרה - וכך להפיק את המיטב מהשיעור?"
"אני לא בעד שבטווח הרחוק נלמד מרחוק, זו למידה פחות טובה," מסכימה שירה ברגר, תלמידת כיתה י׳ מירושלים. "בלמידה מבית הספר יותר קל ומובן, בבית קשה מאוד.אם הייתי שרת חינוך יום הלימודים היה נראה אחרת. לא הייתי נותנת יותר משלושה זומים ביום והייתי נותנת עבודות במקום שיעורים בזום. ועוד טיפה שיעורי בית".
"אני חושבת שגם המורים מרגישים קושי. זה יותר קשה מללמד כיתה רגילה. בזום יש פחות שליטה והתלמידים מרוכזים פחות, אז צריך לנסות להסביר הרבה פעמים. אני חושבת שהתקופה הזאת תשפיע מאוד על העתיד שלי, כי לדעתי יחסר לי חומר לשנה הבאה. אני שונאת לשבת כל היום ליד הזום, זו למידה ממש מעצבנת. זה זמן רב ונשרפות לי העיניים מהמסך, לרוב יש בעיות טכניות, אז יש דברים שמפספסים. בכללי זו למידה לא כיפית."
"אם הייתי שרת החינוך, כל יום למידה מקוונת היה מתחיל בשעת מחנך, שבו כל כיתה והמורה שלה יפגשו ויגידו בוקר טוב אחד לשני ויתעדכנו אחד לגבי השני," מציעה שירה דפנר, תלמידת כיתה י"א מגדרה. "אני חושבת שהשנה הזו תשפיע לא מעט על העתיד שלי מכיוון שאני לא יודעת מה יהיה עם הבגרויות שלי. אני חושבת שהשנה הזו תשפיע גם על תהליך הגיוס שלי. בנוסף, כשארצה ללמוד באוניברסיטה אני לא יודעת מה יהיה, והאם יהיה יחס טוב או רע לבגרויות של התלמידים במחזורי תקופת הקורונה."
"אני חושב שבטווח הארוך, הלמידה המקוונת יכולה להוסיף ללמידה הפרונטלית, אבל היא לא יכולה להחליף אותה," אומר עופר עובדיה, תלמיד כיתה ט׳ מנשר. "כשלומדים מרחוק יותר קל לעבוד בצורה עצמאית ולעשות דברים בעצמנו, אבל אנחנו חייבים גם מורה שינחה אותנו ויעזור לנו בשעת הצורך. וכמובן שללמידה הפרונטלית יש השפעה מאוד חיובית מהבחינה החברתית, במיוחד לאחר תקופה ממושכת של רק למידה מקוונת. אם הייתי שר החינוך, יום הלימודים היה נראה אחרת. הוא היה מתחיל בשעה מאוחרת יותר, הייתי נותן הפסקות יותר ארוכות, מאוד קשה להתאפס על עצמך ולשנות את החשיבה שלך כשאתה עובר משיעור היסטוריה או לשון לשיעור מתמטיקה בחמש דקות".
"בנוסף", הוא אומר, "הייתי גם נותן שעות למידה עצמית, שבהן כל תלמיד יכול לבחור לעצמו נושא מהחיים האמיתיים וללמוד אותו כך שתלמידים יוכלו ללמוד ביחד מקצועות שהם מוצאים אותם בתור מעניינים. מאז הקורונה למדתי להעריך את חשיבות הלמידה הפרונטלית, עד כמה זה חשוב להגיע לבית הספר, לראות את המורים והחברים, ולא רק דרך ריבוע בזום."