הליכה עצמאית לבית הספר דורשת מיומנויות פיסיולוגיות ופסיכולוגיות מהילד. בין היתר להעריך מרחקים וזמנים, להבחין בין ימין ושמאל, שדה ראיה רחב, היכולת ליצור קשר עין עם הנהגים שאמורים לתת לו זכות קדימה ולוודא שהבחינו בו (הדבר קשור גם לגובה שלו), להיות מרוכז במשימה ולא להיות מוסח מגירויים ופיתויים שבדרך, נדרשת מידה רבה של זהירות לעומת אימפולסיביות שמאפיינת ילדים וכדומה.
ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים המליץ שילד עד גיל 9 לא יחצה כביש לבד ופרסם המלצות מפורטות בענייני בטיחות בהליכה לבית הספר. הגיל הזה הוא איזשהו סמן שלוקח בחשבון התפתחות קוגניטיבית, פיסית ובשלות רגשית של הילד לעמוד במשימות כאלה.
בפועל, התשובה מורכבת יותר כי היא לא רק תלוית גיל.
לא מספיק להגיע לגיל 9 כדי להיות מוכן ללכת לבד ויש ילדים שבגיל 9 עדיין לא מוכנים לכך ויש כאלה שבגיל יותר מוקדם כבר בשלים למשימה. היכולת שלנו לאפשר לילד ללכת לבד לבית הספר, תלויה גם במשתנים חיצוניים סביבתיים כמו מורכבות הדרך ואורכה, כמות הצמתים והכבישים, הערכה של המפגעים שבדרך, האם הוא הולך עם חברים ועוד. בהתאם לדרך, יש לשקול, האם נכון לאפשר את ההליכה לבד, גם אם הילד מוכן ורוצה.
ההחלטה הזו דורשת שיקול דעת ביחס לכל ילד בפני עצמו ויכולותיו האובייקטיביות ולא להסתפק בכך שהגיע לגיל המתאים. באופן כללי, כשהדרך נמצאה מתאימה והסיכונים בה סבירים, רצוי לאפשר את ההליכה העצמאית.
יש מציאות חיים שאנחנו יכולים ומעדיפים להסיע אותם לבית הספר ו"לגנוב" עוד כמה דקות של ביחד ולהמשיך בראש שקט ובטוח לעבודה. יש מצבים שמציאות החיים שלנו, מחייבת אותנו לצאת מוקדם בבוקר לעבודה ולחזור אחרי סיום הלימודים. וחשוב לציין שאין כאן מקום לאשמה, להיפך, לנצל את המציאות הזו ולנטוע בילד יכולות חשובות לחיים. זה הזמן לציין, שלהליכה עצמאית יש יתרונות כמו פעילות גופנית במיוחד כשרוב הילדים מבלים את רוב זמנם בישיבה, מסייע לטפח קשרים חברתיים כשהולכים עם חברים לדרך, יכולת התמצאות במרחב, מפתח את היכולת למצוא פתרונות ולהתגבר על מכשולים ועוד יתרונות שתורמים לחיזוק הילד ותחושת המסוגלות שלו.
המשימה והאחריות שלנו ההורים, היא לא רק שמירה על הילד ולגונן עליו אלא להכשיר ולחנוך אותו גם באופן מעשי בשטח ולאפשר לו להתנסות.
המשימה הזו לא מתחילה בגיל 9 וגם לא בגיל 8, היא מתחילה בגיל מאוד צעיר כשאנחנו חוצים אתו כביש, מתנהלים אתו בדרכים שונות ושומרים על כללי זהירות ובטיחות ומתווכים לו אותם, מגיל צעיר אנחנו מאפשרים עצמאות והתנסויות בבית או מחוצה לו, במקום לעשות עבורו פעולות שהוא יכול לבצע בעצמו.
מה אנחנו יכולים לעשות כדי לפתח את אותה מוכנות להליכה עצמאית לבית הספר?
ללמד אותו את תוואי הדרך ולשחרר בהדרגתיות. ללכת אתו כמה ימים ברגל, להדגיש את המקומות שהוא צריך לעצור ולבחון אם הדרך פנויה ובטוחה, איך להימנע ממסיחי דעת בדרך ועוד. אפשר לנצל את סופי השבוע לתרגול. חוץ מתרגול בשטח, לדבר בבית על הדרך ולתת לו לתאר אותה ומה הוא עושה בכל שלב.
ללמד אותו כללי בטיחות בכבישים ובדרכים מעבר למה שבית הספר מלמד. קראו ביחד את המלצות "בטרם" ותוודאו שהוא מבין את ההנחיות. בכל פעם שאתם יוצאים ביחד, להקפיד על כללי בטיחות ולציין אותם.
ללמד אותו להעריך מצבי סכנה. למשל לתת דוגמאות לתרחישים אפשריים בשטח וללמד אותו דרכי התמודדות. מתי וממה להתרחק, האם לעצור, ללכת או לפנות לעזרה, למי לפנות, לצייד אותו בטלפון נייד עם המספרים החשובים ובפתרונות פרקטיים ופשוטים.
תיאום ציפיות והסכמות על ההתנהלות השוטפת. אם ומתי מתקשרים או שולחים הודעה שהגיעו ליעד, או אם סוכם שהולכים עם חבר, האם זה בסדר לעצור בדרך לשחק או לא.
פיתוח אחריות בבית באמצעות תפקידים ומשימות מותאמים לגילו. זה יכול להיות אחריות לשיעורי בית, אחריות על הוצאת הכלב, דואג לחפציו וכדומה. ילד עצמאי ואחראי בבית מפתח תחושת מסוגלות וערך עצמי, שתשרת אותו בפיתוח התנהלות בטוחה גם מחוץ לבית.
כמה הוא מסוגל להקפיד על ההוראות? העריכו את היכולת שלו לקבל הוראות, לעמוד בחוקים וגבולות בבית ובבית הספר כמו עמידה בזמנים, היכולת לדחות סיפוקים, להתמודד עם תסכול, לפתור בעיות. מהי מידת הזהירות שלו למשל בהפעלת מכשיר חשמלי והסיכונים בגן המשחקים, כמה הוא נוטה לשתף פעולה וכמה חשוב לו לקבל החלטות בעצמו וכמה הוא נוטה לקחת סיכונים. כל ילד והמזג שלו. ילד בעל מזג חם, אימפולסיבי ונוטה להסתכן נאפשר במידה מוגבלת בהשוואה לילד זהיר ומחושב.
האם הוא מגלה רצון לעצמאות או חושש ממנה. אם הילד מביע פחדים וחוסר רצון ללכת לבד, אין מה לדרבן. זה לא עניין של חוסר מוטיבציה אלא חסמים ופחדים. אז עלינו להעניק לו את הביטחון ולהציע לו להתנסות בקצב הדרגתי ומותאם לו. כאן ההקשבה לילד והדיוק לצרכים שלו חשובים מאוד.
אם עשיתם את כל אלה, והדרך לבית הספר סבירה לגילו והילד מגלה רצון ועניין ללכת לבד ואתם עדיין מתלבטים לגבי מוכנות הילד, בדקו את עצמכם. לפעמים יכול להיות שעדיין הילד שלכם לא מוכן ולפעמים זה רק אנחנו שעוד לא מוכנים לשחרר. בעידן של הורות מגוננת, זו גם אפשרות.
הכותבת היא מנחת קבוצות הורים ומנחה במשפחה במכון אדלר