אזרחי ישראל כבר מתורגלים בזמן מטחי טילים לשמוע אזעקה ולהיכנס למרחב המוגן, אך מתברר שאם אתה מתגורר ביישוב בדואי לא בטוח שתשמע בכלל אזעקה. זה בדיוק מה שקרה בשבת השחורה, כשמטח הטילים שחמאס שיגר לעבר ישראל הרג 4 תלמידים מהחברה הבדואית בסמוך ליישוב מולדה שהוא חלק ממועצה אזורית אל קאסום, ללא אזעקה וללא כל התראה. עד היום אף נציג בכיר של משרד החינוך לא הגיע לבקר או לנחם את המשפחה.
"ביום האסון התעוררנו כולנו בשעה 6:30 בבהלה מהרעש של הנפילות שהיו, והיו הרבה באזור כולו. בשעה 8:05 בערך נפלה רקטה ראשונה ממש במתחם המגורים של המשפחה ליד דיר של כבשים, מה שהוביל לנזקים רבים למבנים ולסככות של בעלי החיים", מספר סעיד אל גורען משבט אל גורען ביישוב מולדה, דודם של התלמידים.
שעה לאחר מכן נפלה הרקטה השנייה והקטלנית. "היא נפלה על מבנה שמוגדר כאולם האירוח המשפחתי שבאותו זמן ישבו באולם 5 אנשים - אותם 4 נערים שנהרגו ודוד שלהם, טלב, שנפצע קשה ומאושפז עדיין בבית החולים השרון שבפתח תקווה", משחזר סעיד, "אחרי אותה נפילה קטלנית כל המבנה קרס על יושביו והיה מאוד קשה לחלצם". 2 הנערים, מוחמד דיב (15) ואמין עקל (10) מבית הספר התיכון במכחול, פונו על ידי בני משפחתם לבית החולים סורוקה, שם נקבע מותם. 2 נערים נוספים, מאלק איבראהים (16) מכיתה י' בבית הספר התיכון במכחול גם כן וג׳ואד איבראהים (13) הלומד ברהט בבית הספר בו מלמדת אימו - נהרגו במקום. לדבריו, לקח זמן רב עד שהגיעו כוחות חילוץ מד"א ומשטרה.
מוגדרים כ"שטח פתוח"
בני משפחת אל גורען העידו כי לא קדמו לנפילת הטיל צפירות אזעקה וממילא לדבריהם הם "חיים בתחושה שריכוזי המגורים שלהם מוגדרים כ'שטח פתוח' מבחינת כוחות כיפת ברזל". "באזור המגורים שלנו - מולדה מזרח, אין אזעקות וגם אין לאן לברוח כי אין מגוניות. כמה ימים אחרי האסון התנועה האיסלמית העבירה מעברי מים בתור מגוניות ולאחר מכן פיקוד העורף הגיעו ובנו מעין מיגון מחול שפתוח מלמעלה - זה לא שווה ולא נותן מענה", הוא אומר .
מאלק וג׳ואד הם אחים ובניו של איברהים אל גורען, מורה בבית הספר התיכון אל פורעה ואיש חינוך מזה כ-30 שנה. לדבריו של סעיד, מאז האסון הגדול אף נציג בכיר של משרד החינוך לא הגיע לבקר או לנחם אותם. "מצד אחד אנחנו שומעים כל היום שבחים על ההשתתפות של החברה הבדואית במלחמה הזאת. מקבלים מחמאות על אומץ הלב ועל שותפות הגורל, ומצד שני לא יודע איך להסביר את זה שארבעה תלמידי בית ספר משבט אל גורען ביישוב מולדה נהרגו ביום הראשון למלחמה – ועד היום לא שר החינוך, לא מנכ"ל משרד החינוך ואפילו לא הממונה על מחוז הדרום של המשרד לא באו לבקר או לנחם את המשפחה על האסון הכבד", טוען סעיד, "ארבעה תלמידים ושני הורים שהם מורים במערכת החינוך ואף אחד מהנהלת המשרד לא מגיע לנחם? להגיד מילה טובה? לברר איך אפשר לעזור? כלום. זאת בושה וחרפה".
סעיד מספר כי היו נציגי ממשלה שהגיעו למשפחה. ביום השלישי אחרי ההלוויות ביקר אצלם השר עמיחי שקלי, ושבוע לאחר מכן ביקרו את המשפחות חברי הכנסת אפרת רייטן (העבודה) ושלום דנינו (ליכוד). הם מציינים כי בשבוע שעבר השר שלמה קרעי ביקר והבטיח עזרה. אולם הכאב, הם אומרים, נובע מהתעלמות הנהלת משרד החינוך. "הנפטרים זיכרם לברכה היו תלמידים וגם איברהים הוא איש חינוך ואשתו מורה. היה מצופה ממשרד החינוך לשלוח נציגות בכירה לניחום המשפחה מה שלא קרה, הם שלחו נציג זוטר מהמחוז שהוא אפילו לא מנהל המחוז. אולי זה מוכיח שבצמרת משרד החינוך חושבים שאנחנו לא חשובים מספיק. אתה מתאר לך מה היה קורה אם ארבעה תלמידי בית ספר ממשפחת ליבוביץ' אי שם בארץ היו נפגעים מטיל של החמאס", אומר סעיד.