זו הייתה הפלגה לכבוד בר מצווה שהשתבשה מאוד. בשעת ערב עלו ליאור ברדוגו ושלושת ילדיו, בני 8, 13 ו-15, ליאכטה שעגנה במרינה באשדוד. הסקיפר השיט את בני המשפחה אל לב ים כשלפתע היאכטה שקעה במצולות.

"הילד חוגג בר מצווה וחובב ים. חודש וחצי הוא נערך לחלום לשוט ביאכטה, חיפש חברות דרך הפייסבוק ובאתרי אינטרנט", סיפר ברדוגו הבוקר, "בדקנו את החברות וסיכמנו עם יאכטה מסוימת. הגענו בשעה תשע וחצי להפלגה שיצאה מהמרינה באשדוד. הפלגנו חצי שעה, ובערך 15 קילומטרים מנמל אשדוד, היינו במרחק די עצום, בתוך 20 שניות היאכטה קיבלה זווית של 180 מעלות ופשוט שקעה. בלי הכנה מוקדמת".

"היאכטה התמלאה במים, הילד הקטן ואני נסחפנו לתוך הקבינה. כמעט נלכדנו בפנים. תפסתי את הילד ומשכתי אותו מעל פני המים. לא נשאר כלום מהיאכטה, אנחנו בתוך המעמקים, בלי אפודי הצלה. הרמתי את הילד למעלה".

אתם יודעים לשחות?
"הברכה הכי גדולה זה ששלחתי את הילדים ללמוד שחייה, שני הגדולים אפילו תחרותיים, במכבי שוהם. צלחנו את הכנרת כמה פעמים. חבר'ה רציניים".

והקטן?
"פתאום, משום מקום, ראינו מזרן דק צף - כמו מזרן של לול. לא יודע מאיפה הוא הגיע, אבל זה מה שהציל את הבן הקטן. באינסטינקט נתתי לקטן לאחוז במזרן. המזרן לא יכול להכיל את שלושתנו, רק אחד. נתתי לילד לשחרר רגליים ולהציף את עצמו כלפי מעלה. הייתה היסטריה, הילדים שאלו: 'אבא, אנחנו מתים?'".

מאיפה הכוחות לתפקד בתוך סיטואציה מלחיצה כזאת?
"קיבלתי כוחות מלמעלה. אמרתי לילדים להוריד נעליים. היו גלים, היינו בתוך נחיל מדוזות מטורף. זה לא כזה עניין אותנו באותו הרגע, אמרתי לילדים שמתחילים לשחות לכיוון המזח. ראינו מרחוק את המנופים".

איפה הסקיפר כל הזמן הזה?
"הסקיפר נעלם. מעריך שהוא ניסה לחלץ את עצמו כדי ללכת ולהזעיק עזרה. עוד לא דיברנו איתו מאז והחברה עוד לא יצרה איתנו קשר. נברר את הדברים האלה, אנחנו עוד בהתאוששות".

מה עבר עליכם תוך כדי השחייה לחוף?
"שרתי לילד שירים כדי להרגיע אותו. הם היו גברים אחד-אחד, גיליתי כאבא איך הילדים דואגים אחד לשני תוך כדי הסיטואציה. הם שאלו, 'איך אתה? מה איתך? תהיה רגוע', ניסו להרגיע אחד את השני. רגע של גאווה בתוך המים".

הצלחתם ליצור קשר עם כוחות ההצלה?
"האייפון 13 הציל אותנו. האייפון של שלושתנו עבד, אבל היה קשה להחליק על המגעים. איך אתה פותח את הטלפון ומחייג? אין לך מגע. הילד הגדול שפשף בשיער את המכשיר קרוב לדקה, כדי שיוכל להחליק ולחייג ל-100. ראינו שמתקיימת שיחה למשטרה, אבל לא שמענו האם יש מישהו מאחורי הקו. הסברנו איפה אנחנו נמצאים. היינו כבר חצי שעה בשחייה, עוד רבע שעה או עשרים דקות היינו מגיעים לחוף".

איך לא הייתם באפיסת כוחות?
"ניסיתי להרגיע אותם ולתת להם כוחות שאוטוטו זה קורה. יחידת 931 של חיל הים, המלאכים שלנו, הגיעו עם שתי סירות צבאיות וחילצו אותנו מהמים. תוך כדי מצאנו גם את הסקיפר באחת הנקודות, באפיסת כוחות. חיכו לנו אמבולנסים".

מה המסקנה מהאירוע הזה?
"אחת, תשלחו את הילדים שלכם ללמוד לשחות. שתיים, אל תסמכו על זה שיש נהג טוב לכאורה. תדאגו לקטנים לחליפות, לא משנה אם זו יאכטה ואם זה נראה הכי מוגן בעולם".

עברתם מבחן משמעותי.
"היו הרבה ניסים באירוע הזה. אנחנו מעריכים את החיים עכשיו. אחרי שאתה רואה את המוות מול העיניים אתה לומד שאתה יכול להתווכח עם בנקים או על פוליטיקה, אבל בסופו של דבר החיים הם לפני הכל. תאהבו את המשפחה, תחבקו את היקירים לכם, תדאגו להם. זה הדבר הכי חשוב".