במסגרת שבע הפעימות בעסקת החטופים במהלך ההפוגה בלחימה בשבוע האחרון שוחררו ילדים רבים, ובכל יום שעובר אנו נחשפים לעדויות נוספות על מה שעברו בשבי ומאז שחזרו לארץ. משפחותיהם, כמו גם מדינה שלמה, עצרו נשימתם וייחלו לרגע בו יוכלו לחבק ולעטוף בחום את אהוביהם. שניים מן הילדים הם אוהד מונדר, שחגג את יום הולדתו ה-9 בשבי חמאס, וגלי טרשנסקי בת ה-13 שנחטפה מקיבוץ בארי, במשך חודש הוגדרה כנעדרת ושהתה בכל תקופת השבי ללא ההורים.
דודתה של גלי, רוקסן סער, וקרוב משפחת מונדר, איל מור, שוחחו הבוקר (ו') עם גלית גוטמן ויואב לימור ושיתפו בתחושות מאז שהילדים חזרו. "החיוך שלנו חזר, גלי שלנו חזרה סוף סוך הביתה לאחר יותר מ-54 יום בשבי חמאס בעזה", סיפרה בהתרגשות סער. "אני אומרת את זה ולא מאמינה. הילדה הייתה לבד בשבי בלי הורים או אף אחד. היא חזרה אלינו עם חיוך ענק על הפנים".
אי אפשר להתעלם מגלי שחזרה בחיוך. היא כבר מבינה מה קרה בזמן שלא הייתה פה?
"היא עוד לא שומעת הכל. אנחנו עוטפים אותה באהבה ומספרים לה לאט. כשחזרה הדבר הראשון שהיא שאלה עליו היה אחיה ליאור שנרצח. את זה המשפחה נאלצה לספר לה בגלל ששאלה, אבל היא עוד לא יודעת הכל ואנחנו נותנים לה את הקצב שלה. משתדלים בעיקר לעטוף אותה בחיבוקים ובאהבה. גלי ילדה מאוד משתפת ואני מאמינה שנשמע דברים בהמשך, אבל כרגע עסוקים בלשמור עליה, לתת לה חום ואהבה".
אוהד מונדר-זיכרי חגג את יום הולדתו ה-9 בשבי חמאס, אך מאז הספיק לחגוג גם עם חבריו בישראל. דודו איל התייחס לשמחה הגדולה מחזרתו. "שמחים על כל מי שחוזר. אוהד בוגר נפשית ועשה את הסוויץ' מהר. אנחנו נותנים לו את השקט שלו עם המשפחה. משתדלים להדוף את כל הבקשות, שברור לנו שמגיעות מטוב לב, למחוות ואירועים שרוצים שלהעניק לו כל מיני דברים. אנחנו רוצים לתת לו את הזמן בליווי אנשי המקצוע".
ראינו את החברים שלו לכיתה חוגגים איתו, ובזמן שהיה שם הוא ידע שחוגגים לו.
"זה היה אירוע מרגש, איתן יהלומי הצטרף אליו לחדר ביום ההולדת בשבי, הם לא הכירו מראש. הוא אמר לאוהד שהוא יודע שיש לו יום הולדת ושקוראים לו אוהד. אוהד לא הבין איך ידע, אז איתן סיפר לו שהוא ראה את אליניב ברדה מברך אותו בקליפ של הפועל באר שבע. הוא התפרק כששמע את זה והבין שיש אנשים שדואגים לו בחוץ אבל גם שאב מזה כוח. אנחנו שמחים מאוד על כל מי שחוזר אבל יש לנו שם גם דוד, סבא של אוהד, בן 78 ולא במצב בריאותי טוב. אנחנו יודעים שהוא נמצא יחד עם עוד אנשים בגילו שמחוץ לקטגוריה ולא דובר על שחרורם. הם יודעים ששוחררו נשים מהמקום שבו נמצאים והתאכזבו שהם לא ברשימה. אתמול שוחררה נילי מרגלית, אחות בסורוקה, שפשוט טיפלה בהם, דאגה לצרכים ותיווכה בינם לבין השובים כי היא דוברת ערבית. עכשיו הם נשארו ללא סיעוד ובתנאים לא פשוטים. צריך לזכור מה קורה עם האנשים המבוגרים שמתאכזבים שהם לא ברשימה והבוקר התעוררו למשמע ההפצצות".