ההתמודדות עם תוצאות המלחמה קשה עבור כולנו, והמחשבה כי ימי הזיכרון הישראליים מתקרבים מעוררת חשש ורצון עמוק לנסות להבין כיצד להתמודד עם הכאב הקשה מנשוא לצד יכולת ליצור תמיכה עבור המשפחות. ברור כי לא נוכל להפחית מהכאב העצום שאנו חווים אך אפשר לחשוב איך לייצר משמעות ערכית וקהילתית.
בהקשר המשפחתי, לא פשוט לנו כהורים למצוא את המקום לדבר על המלחמה תוך ניסיון לשמור על הילדים והמתבגרים שעברו גם הם חודשים של חוסר ודאות ומציאות משתנה. משפחות וילדים מתמודדים עם הפינוי מהיישובים והערים, עם קושי של חוסר היציבות המשפחתית בהקשרים רחבים, כולל השירות במילואים ועוד. דווקא מתוך כך, חשוב לדבר עם הילדים והמתבגרים ולהכין אותם לימי הזיכרון. כדאי להסביר קצת על החשיבות, לענות באופן המתאים לגיל במילים פשוטות על שאלות שעולות, להסביר מה הולך להיות סדר היום ולשאול אותם במה מתאים להם להשתתף ומה יכול לתת להם משמעות. אפשר להציע לכתוב מכתבים או לצייר ציורים למשפחות, לשמוע ולקרוא סיפורים אישיים של נופלים בהתאם לגיל ולרצון של הילד, ולחשוב באיזה אופן קהילתי אפשר להנציח את הנופלים או לחבק את המשפחות.
באופן טבעי ילדים ומתבגרים מסוימים רוצים להיות מחוברים לכל מה שקורה למשל באמצעות צפייה באמצעי התקשורת, חשוב לדבר עם ילדכם על הצורך באיזון ויסות הצפייה שעלולה לייצר גירוי יתר והצפה רגשית קשה. חשוב לא לצפות ליד ילדים צעירים בתכנים שלא מתאימים לגילם וגם לא להשאיר טלוויזיה, רדיו או מחשב דלוקים באופן ממושך מכיוון שילדים ואפילו פעוטות עלולים להיחשף לתוכן שיעורר אצלם פחדים וחרדה.
כמו הילדים, גם המבוגרים עלולים להיות במצבים נפשיים מורכבים בעת הזו ובייחוד בימים הקשים הללו. בגלל מנגנוני האמפתיה הקיימים בתוך הקשרים המשפחתיים והחברתיים כדאי להתכונן מראש ולהבין מה המצב הנפשי שלנו וכיצד לתת מקום לכאב שלנו בלי להציף את הילדים. כדאי להסביר לילדים ולמתבגרים כי נורמלי בתקופה כל כך מורכבת שיהיו תגובות רגשיות שונות וכי חלק מהאנשים מתמודדים כעת עם טראומה וכי עלינו לתמוך אחד בשני ולהשתמש בכוחות שלנו כדי להתחזק ולעודד את המקומות של החוסן.
אפשר להציע כלים למשל מתוך מודל גש"ר מאח"ד (גוף, שכל, רגש, משפחה, אמונה, חברים ודמיון) של פרופסור מולי להד, ולבחור בכלים הנכונים להם: גוף - לעשות פעילות מרגיעה או מהנה כגון ספורט, מקלחת נעימה, תרגול נשימות או הליכה. שכל - מחשבות חיוביות המעוררות תקווה. רגש - שיתוף ברגשות. משפחה - פעילות משפחתית. אמונה, חברים ודמיון - מציאת משמעות ותרומה לקהילה, פעילות חברתית ושימוש בטכניקות של דמיון מודרך.
אם אתם או הסובבים אתכם נמצאים במצב של מצוקה נפשית שכוללת ירידה בתפקוד, שינויים במצב הרוח, התפרצויות זעם, מחשבות מסוכנות יש לפנות באופן מידיי למיון.
כלים להתמודדות הורים לקראת יום הזיכרון:
- שוחחו עם הילדים. התאימו את המידע לגיל הילד ולשאלות העולות אצלו.
- שתפו באופן מווסת במידע ונמנעו מהצפה רגשית. הימנעו מחשיפה מוגברת למסכים. ליד ילדים צעירים חשוב לא לצפות בתכנים קשים.
- תכננו עם הילדים את ימי הזיכרון וכיצד להפוך אותם למשמעותיים עבור המשפחה: התנדבות ותרומה לקהילה, עזרה למשפחות, השתתפות בטקס וכדומה.
- תנו מקום לרגשות שעולים בתקופה זו, חשוב למצוא מקום לפרוק את הכאב והמתח.
- אפשרו לילדים לשתף ברגשות ומחשבות. חשוב לצמצם שיפוטיות ולאפשר לרגשות והתנהגויות שונות לקבל מקום ותוקף.
- נסו לשמור על שגרה ופעילויות מרגיעות כגון ארוחת ערב משפחתית או סיפור לפני השינה.
הכותבת היא פסיכיאטרית ילדים ונוער, מנהלת בריאות הנפש מחוז ירושלים בלאומית שירותי בריאות