המעבר הדרמטי מגן הילדים המוגן והאינטימי לבית ספר שבו לומדים עשרות רבים של תלמידים בגילאים שונים, יכול להיות מאיים ולא נעים במיוחד. המשמעת, החוקים והנהלים החדשים, ובעיקר העובדה שילדים צעירים נאלצים לשבת שעות ולהקשיב למורה מלווה בלא מעט מתח. בפוסט שהעלתה ג' לקבוצת הפייסבוק "הורים שפויים ורציונליים" היא מספרת על שרשרת האירועים שנקלע אליה בנה הבכור הלומד בכיתה א', אשר הותירה אותו מאוכזב ונבוך.

"אין צורך להמציא תירוצים"

"אנחנו מתגוררים באחד היישובים במרכז, ובית הספר שלו הוא בית ספר אזורי שמרוחק מהבית", משחזרת ג', "ביום ראשון השבוע הייתה אמורה להיות הפעם הראשונה שלו בהסעה, חוויה שהוא התרגש וציפה לה. ביום שישי (ב-1 בספטמבר) כשהתחילו הלימודים, אנחנו הסענו אותו. ליוויתי את בני לתחנת ההסעה, וחיכו שם 4 ילדים כולל הבן שלי, כשהגיעה ההסעה, הנהג אמר שיש מקום רק לשני ילדים. הצעתי לשני האחים שהיו שם לעלות יחד להסעה, כשיצרתי קשר עם בית הספר, נאמר לי שישלחו הסעה אחרת, המשכנו לחכות פחות מעשר דקות עד שהבן שלי התעייף וביקש שניסע כבר לבית הספר, אז לקחתי את הבן שלי ואת הילד שחיכה שם לבית הספר".

כשהגיעו לבית הספר, חיכתה להם הפתעה נוספת: המורה לא הייתה בכיתה. "כשהמורה ערכה אספת הורים לפני תחילת השנה, הכול היה ברור ונהיר, וביום השני ללימודים היא לא הגיעה, מבלי להודיע במייל שהיא מתכננת לא להגיע, הייתה שם מורה מחליפה שלא אמורה להוביל כיתה, ובנוסף לבן שלי לא היה כיסא, מה שבעיניי היה קצת מוזר. הלכתי וארגנתי לו מקום לשבת, ואז הלכתי משם. זה היה מבאס כי ראיתי את הבלבול שלו".

המורה בסוף הגיעה?
"ביום ראשון בערב, התחיל שיח בין ההורים על כך שלא ידענו שהמורה לא נמצאת, ורק באותו ערב קיבלנו מייל שהיא לא תגיע גם ביום שני, וביום שלישי זה היום החופשי שלה, אז היא הגיעה רק אתמול. הבנו ממנה שכואבת לה הרגל, אבל זה נשמע לנו לא טוב. אנחנו יודעים שיש לה תינוק והיינו מקבלים בהבנה אם הייתה אומרת לנו שהיא צריכה את השבוע הראשון להסתגלות עבור התינוק, אין צורך להמציא תירוצים".  

איך נפתרה הבעיה עם ההסעות?
"ההסעה ממשיכה להגיע ויש כבר מקום לבן שלי. לגבי מה שקרה, לא חיפשתי אפילו תשובות, וקיבלתי בהבנה. אני מלווה אותו בכל יום להסעה ומחכה שהוא יעלה, פעם אחת שברו לי את האמון אז אני מוודאת שהכול בסדר, ובחזור אני אוספת אותו".  

ג' מוסיפה כי החוויה המבלבלת יצרה חוסר ביטחון אצל בנה. "הוא ביקש שאלווה אותו עד הכיתה ובדרך כלל, הוא ילד מאוד עצמאי ולא מבקש ממני. הבנתי שהבקשה הגיעה כי הוא לא יודע איזו מורה תהיה בכיתה, אני נענית לו ומלווה אותו, וממשיכה להישאר אופטימית".  

בסך הכול, את מרוצה מבית הספר?
"שוחחתי עם הילד שמאוד משתף ומדבריו אני לא שומעת על תוכן שנלמד, אני יודעת שיש מנהל מעולה, קיבלנו עליו המלצות מהורים שילדיהם למדו שם בשנים קודמות, אבל בסוף, המנהל לא בכיתה ואני סומכת עליו שאם יראה שדברים כאלה יחזרו, ידע לעשות להם סוף".