מתי הזמן ללכת עם המתבגרת לבדיקה גינקולוגית?

"את רופאת נשים של ילדות?", "בשניידר?", "מה זה אומר?", "מדוע ילדות נזקקות להערכה גינקולוגית?". אלו רק דוגמאות לשאלות שבהן אני נתקלת בנוגע להתמחות העל שלי ברפואת נשים, ולא בכדי - רפואת נשים, כשמה כן היא, מזוהה עם נשים ולא עם ילדות. לכן, כשעולה הצורך בהערכה גינקולוגית, מרפאת הנשים היא הכתובת האינטואיטיבית של ההורה למענה - גם כשמדובר בנערות צעירות, זאת למרות שיש להן בעיות שונות משל נשים והן וזקוקות לטיפול ולהתייחסות שונים, המותאמים לגילן ולצרכיהן הייחודיים.

אז מהי בעצם גינקולוגיה של ילדות ומתבגרות?

מדובר בתחום ייחודי המתמקד במערכת הרבייה הנשית במהלך שלבי ההתפתחות השונים של הילדה והמתבגרת. תחום זה דורש הבנה מעמיקה של הפזיולוגיה והפתופסיולוגיה הייחודיות לתקופות אלו, וכן רגישות לתהליכי ההתבגרות הגופניים והנפשיים שעוברת המטופלת הצעירה. בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, קיימת מודעות לחשיבות הנגשת רפואה גינקולוגית לילדות ומתבגרות ל ידי רופאים ורופאות נשים שהוכשרו והתמקצעו בתחום.

אז על מה אפשר וכדאי להתייעץ עם רופאת נשים מומחית לילדות ומתבגרות?

• וסת לא תקין:
• היעדר וסת בחלוף שלוש שנים מתחילתה.
• היעדר וסת בגיל 15.
• היעדר וסת בגיל 14 בנוכחות שיעור יתר/פעילות גופנית מוגזמת/הפרעת אכילה.
• מחזורים קצרים מ-21 יום או ארוכים מ-45 יום.
• פער של 90 ימים בין וסתות.
• וסת ארוך מ-7 ימים.
• וסת הדורש החלפה תדירה של פדים/טמפונים כל 1-2 שעות.
• וסתות כבדים בנוכחות חשד קליני להפרעת דמם.
• כאב בזמן הוסת, כאב אגן כרוני, אנדומטריוזיס.
• כאב, גרד, צריבה, אי נוחות בפות, הפרשה חריגה מהנרתיק.
• הידבקות שפתי הפות.
• תסמונת השחלות הפוליציסטיות, אקנה ושיעור יתר.
• התבגרות מינית מוקדמת ומאוחרת.
• ציסטה שחלתית/פרא-שחלתית.
• מומים מולדים במערכת המין הנקבית, מחיצה נרתיקית, אנומליות רחמיות/צוואריות.
• ייעוץ והתאמת אמצעי מניעה, היגיינה ובריאות מינית ועוד.
  

  האם כדאי להיפגש עם רופאת נשים גם כשאין בעיה רפואית?

  המפגש הראשון עם רופאת נשים המומחית לגינקולוגיה של ילדות ומתבגרות הוא צעד חשוב לכל נערה, גם אם אינה סובלת מבעיה רפואית. ייעוץ זה מאפשר לרופאת הנשים להכיר את המטופלת, לאתר בעיות ולספק מידע והמלצות בנוגע לבריאות המינית של הילדה או הנערה. כמו כן, הוא מאפשר למטופלת להכיר את רופאת הנשים, להפחית חששות ולפתוח דלת לקראת ביקור עתידי, לכשתזדקק לו. עמדת החברה הישראלית לגינקולוגיה של ילדות ומתבגרות היא שמפגש רפואי עם רופא/ת נשים מומלץ לכל נערה סביב גיל 13-15 שנים.

  רצוי שהנערה המגיעה לייעוץ  תהיה מלווה לפחות על ידי אחד מהוריה במפגש ההיכרות, לצורך קבלת היסטוריה רפואית ומשפחתית מפורטת. מבנה הייעוץ הרפואי עם יכלול בשאיפה גם שיחה נפרדת של רופאת הנשים עם ההורים וכן מפגש אישי עם הילדה או הנערה ללא נוכחותם של ההורים. רופאת הנשים מחויבת לפרטיותה של המטופלת ואינה רשאית למסור פרטים לאיש ללא רשותה המפורשת. החיסיון הרפואי וסודיות המידע הם חלק חשוב ביחסי רופאת הנשים-מטופלת, והם הבסיס ליצירת מערכת אמון. חשוב להדגיש כי בדרך כלל אין צורך בבדיקה גינקולוגית פנימית, ובכל מקרה בדיקה זו אינה מתבצעת במרפאה לילדות ו/או לנערות שאינן פעילות מינית.

  במקרה של גרד, צריבה, אי נוחות בפות וכד' - תבוצע בדיקה חיצונית של הפות (הסתכלות בלבד). כמו כן, במידה ותידרש בדיקת אולטרסאונד (על שמע) - היא תבוצע בגישה ביטנית ולא בגישה נרתיקית בילדות ובנערות שאינן פעילות מינית או שאינן מעוניינות בבדיקה בגישה נרתיקית. לצורך התאמת אמצעי מניעה - אין צורך בבדיקה גינקולוגית אלא רק בתשאול יסודי לגבי היסטוריה אישית ומשפחתית ובמדידת לחץ דם. אם יש צורך בבירור על מחלות המועברות במגע מיני – אפשר לבצע בדיקות דם ושתן ללא צורך בבדיקה גניקולוגית נרתיקית.