"חששתי לפתוח מייל אחרי היציאה, כי אולי ההורים שלי יוכלו 'למצוא' אותי שם. גוגל? זה מושג שנודע לי שבוע לפני שיצאתי בשאלה". ש', בן 19, מדבר איתנו על סדרות שהוא רואה, תחביבים שהוא מפתח ותהיות שמלוות את היום יום שלו. כביכול, נער קלאסי טרום צבא. ככל שנחשפים לסיפורו "הטרי" מבינים כמה שום דבר כאן לא שגרתי.
לפני מספר חודשים ש' עוד למד בישיבה חרדית, שם הס מלהזכיר גוגל או מייל, ואם יש לך טלפון כשר זו כבר סיבה להעיף אותך הביתה. "ספורט לא הכרתי קודם. לא כדורגל ובטח לא מושגים כמו נבחרות או מונדיאל. התחלתי לעקוב אחרי משחקים וגם לשחק כתחביב באופן קבוע. אני גם אוהב לעקוב אחרי החדשות והפוליטיקה. נסעתי פעם אחת ל'ארץ נהדרת' להיות קהל".
פערי השפה לא רק תרבותיים, הם ממש מילוליים. בבית של ש' דיברו רק יידיש. כשההורים לא רצו שהילדים יבינו הם דיברו ביניהם בעברית. בזכות הסקרנות ותאוות הקריאה הוא פיתח את העברית שלו בשנים האחרונות, אבל בתחילת תהליך היציאה, הוא מספר, היה אפשר בקלות לשמוע על השפה שלו שהיא חדשה, עוד לא זורמת לגמרי על הלשון. על סלנגים לא היה מה לדבר.
"אם החליפה לא תהיה סגורה אני לא אלך לגיהינום"
"למדתי בישיבה חסידית מאוד נחשבת (אצלנו בישיבה יכלו להעיף על סיגריה. פעם כמעט העיפו אותי על משחק בשחמט). באיזשהו שלב היה לי משבר אז הסתובבתי קצת עם חבר'ה 'מקולקלים' בתל אביב ורמת גן", הוא מספר, "התחלתי לראות צורת חיים שונה וזה תפס אותי. בעיקר תפסה אותי צורת החיים שבה אני חי בלי חשבון לאף אחד אחר, אני חי בשביל עצמי ולא בשביל המשגיח או הקהילה.
"בהמשך התחזקתי קצת. אבל כשחזרתי לבית של ההורים בחופשת פסח חוויתי התנגשות. האווירה בבית מאוד קיצונית, אני לא מרדן. ולא התעמתתי עם ההורים שלי אבל יותר ויותר הבנתי שזה לא יכול להתאים לי. אני לובש מספיק שכבות בקיץ ואם החליפה לא תהיה סגורה אני לא אלך לגיהינום. אם אני אברך על כוס מים בלי כובע חלילה גם לא יקרה כלום".
מעבר לפרקטיקה שהתחילה להעיק יותר ויותר, היו לא מעט ענייני השקפה מהותיים יותר שחיזקו בו את ההבנה שהוא כבר לא שם, במקום המאוד מסוים בו גדל. אחת הדוגמאות לזה באה דווקא מהאקטואליה, ממלחמת אוקראינה-רוסיה שפרצה לפני למעלה משנה. "המלחמה בעיקר בחודשים הראשונים שלה חדרה לשיח בכל מקום, גם בישיבות, וגם בשולחן השבת ההורים שלי לא יכלו להתעלם מזה. אבל מה, חלילה יספרו לילדים דברים שלא קשורים לעבודת ה'? אז הם לקחו את זה לכל מיני מסרים שה' רוצה להעביר לעם ישראל. ואני התפלצתי מבפנים: מה הקשר בין ההחלטות של פוטין לקשר בין ה' לעם ישראל? בכלל כל התפיסה המצמצמת הזו שכל דבר קשור אלינו היהודים. אם מישהו נהרג בתאונה זה לא היה מבחינתי סימן לשום חשבונות שמיים מעבר לעובדה שמישהו לא היה מרוכז בכביש או סיבה דומה אחרת".
אחרי חופשת הפסח ש' חזר לישיבה בהבנה ש"חרדי" הוא כבר לא. אז מה כן? הרצון לחקור ולבדוק פגש את המציאות שלא כל כך אפשרה לשאול ולתהות. "לא יכולתי לשאול אף אחד. אם המשגיח היה יודע יש סיכוי טוב שהייתי עף מהישיבה ואני עוד צריך לשמור על שם טוב בשלב הזה כדי לקבל שידוך טוב. אבל ככל שחשבתי וחקרתי הבנתי והרגשתי שאני כבר לא במקום שלי. אני בתחפושת".
"הציעו לי לדבר עם מש"קית ת"ש בתל השומר - לא הסכמתי"
הדרך החוצה עברה באופן מפתיע דרך הבקו"ם. "לא הכרתי את המושג 'לצאת בשאלה', היה לי חבר שהסתובבתי איתו בכל מיני מקומות, שאלתי אותו איך אפשר להיות חילוני? הוא אמר לי – 'אתה הולך לצבא אתה נהיה חילוני'. הגעתי ללשכת גיוס. לבוש כמו חרדי עם כל התלבושת החסידית. הם לא הבינו בהתחלה מה אני רוצה. הציעו לי לדבר עם מש"קית ת"ש בתל השומר - לא הסכמתי. רציתי לדבר עם גבר. ניסו לשדל אותי להיכנס לגדודים החרדיים והבהרתי להם שמבחינתי הצבא הוא חלק מתהליך היציאה שלי מהדת. בינתיים הייתי צריך פתרון מגורים זמני אז הם הציעו לי את הבית של עמותת הלל".
ש', גר כבר קרוב ל-8 חודשים בבית החירום של עמותת הלל. באוגוסט הקרוב הוא מתכונן ללכת למכינה קדם צבאית ומשם להתגייס, כרגע הוא מכוון למודיעין. "לא חונכתי לחשיבה של מה אני יכול ורוצה לעשות בחיים, חוץ מללמוד תורה כל חיי כמובן. גם לא למדתי לימודי ליב"ה. כך שיש לא מעט פערים שאני חושב שהשירות במודיעין יוכל לעזור לי להשלים וגם לפתוח בהמשך אופציות נוספות".
יש לך כיום קשר עם המשפחה?
"יש לי קצת קשר עם אמא שלי. לזכותה ייאמר שזה בא מצידה. לי אישית קצת קשה לי כיום האינטראקציה עם חרדים. אמא שלי כתבה לי בשלב מסוים שאפשר להיות חרדי לייט. מבחינתה מה זה אומר? ללכת ברחוב עם חליפה פתוחה או לומר תהילים בלי כובע. רחוק מאוד מהמקום שבו הייתי".
"הפעם הראשונה שלא חששתי להסתכל על המטס"
עמותת "הלל – יוצאים בשאלה" מפעילה בית חירום בירושלים, התחנה הראשונה שאליה באים היוצאים לתקופה קצרה של ארבעה חודשים ומשם הם יכולים להמשיך לשמונה דירות מגורים נוספות של העמותה בירושלים, חיפה, ראש פינה, באר שבע ותל אביב.
הבית בירושלים קיים שבע שנים, בניהולה של רותי להבי אם הבית מיומו הראשון. כיום הוא מכיל 9 דיירים ובקרוב תיפתח דירת חירום נוספת בתל אביב, לאור מספר היוצאות והיוצאים שגדל בהתמדה בשנים האחרונות. על פי נתוני העמותה, מספר היוצאות והיוצאים שהצטרפו להלל ברבעון הראשון של 2023 עלה ב-60% ביחס לרבעון הראשון של 2022 – נתון מעניין שיהיה שווה לבדוק לאורך זמן אם מדובר במגמה של ממש.
בבית הם לומדים לנקות, לבשל, לכבס, ועוד משימות נקודתיות וחשובות שרובם לא הכירו לפני כמו לפתוח חשבון בנק או לשלם ביטוח לאומי. מדי פעם הם גם יוצאים יחד לטייל ולהעשיר את הידע כמו תיאטרון, מוזיאונים ומסלולים בטבע. "ביום הזיכרון נסענו לטקס בקיבוץ, זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי בטקס כזה", מספר ש' בהתרגשות. "גם יום העצמאות האחרון היה הפעם הראשונה שלא חששתי להסתכל על המטס". השינויים הגדולים מקבלים ביטוי בכל פרט קטן. קחו למשל את אחד התחומים הכי מובנים מאליהם, לכאורה: היגיינה. ש' מספר לנו שמהבר מצווה הוא לא התקלח מעולם שלא במקווה, חוץ משבוע אחד בשיא תקופת הקורונה שהנוכחות המשטרתית הגבוהה לא אפשרה זאת ו"אילצה" את בחורי הישיבה להתקלח.
"כל החורף רק חיכיתי לקיץ כדי שאוכל לחזור לבגדים הקצרים"
לצד ההיכרות עם העולם החדש שבחוץ, הדיירים בבית עוברים תהליכי עומק שמסייעים להם להכיר את עצמם טוב יותר במציאות החדשה, משיחות קבועות עם העו"סית של הבית ועד סדנאות מיניות והתפתחות. "לא הכרתי את מושג המיניות בכלל ואת הקשר בין זה לאהבה", מספר ש'. "המושג 'אהבה' מבחינתי הסתכם בלאהוב חבר או את ההורים. לא משהו שיכול להיות קשור למשהו מיני. בהתחלה כשנחשפתי לזה היו לי ממש רפלקסים, עד היום זה עוד מורכב לי. אתמול צפיתי בסדרה של ערוץ 11 'המפקדת'. יש שם סצנה שהדמות הראשית מתנשקת. סגרתי את הטלוויזיה".
מעבר ל"פתרון" שהבית מהווה עבור היוצאים והיוצאות בתחילת דרכם הוא לא פחות מכך, "בית". "החשיבות של הבית הזה קודם כל הוא בעצם קיומו, בתחושה הבסיסית שהוא מייצר", אומר ש', "ומעבר לכך, כל מה שאני יודע היום על העולם גם ברמה התרבותית וגם ברמה הפרקטית, זה דרך הבית שעכשיו אני בו".
בינתיים, עד הגיוס המתקרב הוא עובד, משלים פערים ונהנה מכל רגע של שמש. "בשבילי הקיץ היה תמיד תקופה חמה שעדיף להיות בה כל היום בישיבה במזגן. היום זו הזדמנות בשבילי לצאת, להשתזף בים, לטייל ולהכיר את הארץ. יצאתי בשאלה קצת לפני החורף, הייתה לי תקופה קצרה שבה הספקתי ללבוש קצר וכל החורף רק חיכיתי לקיץ כדי שאוכל לחזור לבגדים הקצרים".
עמותת הלל מקיימת מבצע לגיוס המונים עבור הבית החדש בתל אביב. הסכום שיגויס יוכפל על ידי תורמים ותיקים של הלל. גיוס ההמונים יתקיים בתאריכים 16-14 במאי. לעוד פרטים באתר של הלל לחצו על הקישור.