אין ספק שהורים רבים חיכו לבוקר הזה. המוני תלמידים בכל הגילאים חוזרים לבית הספר במתכונת המלאה, פורמט שכמעט שכחנו מהו. אך לצד כל השמחה והחגיגות של החזרה לשגרה, חשוב לשים לב כי ישנם מספר חסרונות לא מבוטלים שכדאי להתייחס אליהם בכובד ראש.
המעבר לקבוצה קטנה הוא יתרון משמעותי. בכל העולם כיתות מתנהלות בקבוצות קטנות של עד 20 תלמידים ולעומתן ישראל היא בין המדינות עם הכיתות הצפופות בעולם. הוראה בכיתות גדולות מחייבת את המורים לשלוט במיומנויות ההוראה הדיפרנציאלית המתאימה דרכי למידה שונות למגוון הצרכים של התלמידים. זו משימה מורכבת הדורשת מאמץ. האתגר הגדול הוא להגיע לכל תלמיד ולהתאים לו דרך למידה אשר ייחודית לו . עם 40 תלמידים בכתה המשימה הזו מאתגרת וממורכבת. ילדים המתקשים לעמוד בקצב הכתה, עלולים להישאר מאחור במצב שבו המורה זמינה ונגישה פחות לעומת הלמידה בקפסולות.
איך מחדשים את האקלים החינוכי שאבד?
נקודה נוספת הדורשת התייחסות קשורה בניהול הכתה ובחידוש אקלים חינוכי. תקופת הקורונה ערפלה וטשטשה חלק מהנורמות הבונות קבוצת למידה בכתה, עמידה בלוחות זמנים, איחורים, הקשבה בעבודה משותפת וכו'. עם החזרה לשגרה, על המורה יהיה לבנות את יחסי הקבוצה מחדש ולכלול היבט זה בתוכנית הלימודים לשנה קצרה זו שעוד רגע מסתיימת לה.
גם המורים שהתרגלו לכיתות הקטנות יותר, ידרשו כעת לנהל כיתה גדולה מחדש. עליהם לסייע לתלמידים שהתרגלו במשך שנה שלמה לקבוצה חברתית אחת, ליצור אקלים חברתי חדש של כלל הכיתה. בעיות המשמעת בכיתה שלמה יגדלו עם הרחבת האינטראקציות בין התלמידים, והמורים ידרשו לקבוע נורמות וכללים חדשים, לאחר תקופה ארוכה של טשטוש בין הכיתה הקטנה והזום בבית.
עם הגדלת האינטראקציות בין התלמידים גם הבעיות החברתיות צפויות לצוץ מחדש ואף להחריף. אותו תלמיד שהציקו לו, ומצא עצמו בקפסולה נפרדת מקבוצת המציקים, או בבית בזום, יידרש שוב להתמודד איתם על בסיס יומיומי. גם תלמידים עם מוגבלויות שפרחו בזום בגלל שהמוגבלות שלהם לא בלטה והדגישו מיומנויות אחרות, ידרשו לשוב לכיתה מלאה על כל האתגרים והקשיים איתם התמודדו טרם הקורונה.
האור בקצה המנהרה
החזרה לשגרה משמעה חזרה לנורמליות למוכר והבטוח, מסר חשוב לעין ערוך ליציבות הנפשית של הילדים לאחר שנה זו. יחד עם זאת - התלמידים שחזרו מהקורונה הם לא אותם תלמידים שנכנסו אליה. תלמידי היסודי ובוודאי החטיבות והתיכונים רכשו בשנה האחרונה מיומנויות טכנולוגיות ונחשפו לשיטות לימוד מגוונות – הם הכירו את הזום, על שלל האפשרויות שהוא מציע, ופעמים רבות אף ניהלו את חיי החברה שלהם דרך הזום בשיחות ועידה עם חברים אחרי שעות הלימודים. הם למדו לעבוד לבד, ופיתחו מיומנויות של לומד עצמאי.
התלמידים מצאו הזדמנות לנהל את עצמם ואת זמנם טוב יותר. חלקם אף שכללו את מיומנויות העבודה הקבוצתית דרך המחשב והשכילו לעבוד יחד בעבודת צוות משותפת. מצד ההורים, לפחות עבור חלק מהם, החזרה לכתה ולשגרת למידה בבית הספר מהווה הקלה. הורים שילדיהם נזקקו לתיווך ולווי, שהיו מעורבים למורת רוחם במטלות הלימודיות ונאלצו להפוך "מורים לילדיהם" באחת, מצאו משימה זו עמוסת מתחים שלא פעם השפיעה על התחושה הכללית ואיכות היחסים במשפחה כולה .
ואולי המרוויחים הגדולים מכל המהלך הזה הם דווקא אותם מתבגרים ששנה שלמה למדו מרחוק, בביתם, שהיו מנותקים חברתית ובילו את מרבית זמנם במיטה עם הנייד. הם אמנם צפויים לחזור ללמוד בכיתות מלאות רק בשבוע הבא, אבל כבר היום הם חוזרים ללמוד יומיים בשבוע. עבורם זו חזרה מבורכת להיראות שוב בחצר בית הספר ולחזור לשגרת חיים שהופרה באחת .
בסופו של דבר, ילדים מגיעים לביה"ס כדי לצבור חוויות ולהתפתח בתחומים שונים, לרכוש מיומנויות עבודה וארגון זמן שיסייעו להם בהמשך דרכם בחיים ומיומנויות חברתיות שיהוו בסיס לאדם המבוגר שיהפכו להיות בסופו של דבר. מיומנויות אלה, אין אף זום או למידה מרחוק שיכולים להחליף ולכן חזרה זו לשגרה חשובה לעין ערוך על אף קשיי ההסתגלות הצפויים.
הכותבת היא דיקנית הסטודנטים במכללה האקדמית גורדון לחינוך.