ההאשמות הקשות שהוטחו בנערה מנהריה שהתלוננה על אונס הצליחו להרתיח אימהות מהעיר שמכירות את המקרה מקרוב.
"לאן הגענו? גם כשמדובר בקטינים, עורכי דין מפולפלים שוב מנסים להפוך את הקורבן לאשמה" אומרת נועה (כל השמות בכתבה בדויים, לבקשת המרואיינות). לדבריה, החקירה טרם הסתיימה ועורכי הדין "חוגגים על דמה" של הילדה בת ה-13 מנהריה, שעוד לא מצליחה על פי מקורביה להשתקם ולחזור אל חייה.
נועה מתכוונת בעיקר לאיום של אחד מעורכי הדין של הנערים לתבוע את אמה של הנערה בתביעת לשון הרע. בנוסף, גורם במשטרה טען ש"למיטב הבנתנו לא מדובר באונס".
האמירות האלה מזכירות לריקי, תושבת האזור, את האונס בשמרת, בשנת 1988. החשודים זוכו בבית המשפט המחוזי בחיפה, אך לחץ ציבורי הוביל לערעור על הזיכוי בעקבותיו נגזרו עונשי מאסר בפועל על ארבע מהמשתתפים באונס.
"כל פרשייה, מראה שלא נלמד דבר מאז", טוענת ריקי. "אין שום נוהל מסודר לטיפול בנפגעות או נפגעי תקיפה מינית במערכת החינוך. אפס תיאום עם המשטרה, השירות הפסיכולוגי ושאר גורמי טיפול רפואיים וגורמי רווחה. איך אין עצירה חינוכית מיידית והתערבות של גורמי מקצוע לכל הסביבה. גם תלמידים מבתי ספר אחרים מבולבלים ומבוהלים".
אמהות רבות שקראו את הכתבה פנו אל מערכת mako. המשותף לכולן הוא החשש מפרסום שמם המלא בהקשר של הפרשה. "יש פה עבריינים פה ברמה מטורפת. גם עכשיו התקשרו אלי שאסתום ואמחק תגובות", אומרת אחת מהן. "בעצם, מה שאומרים הוא שילדה בת 13 רצתה את זה וביקשה מכל החבר'ה לבוא".
גם דנה, אמא מהעיר, לא מבינה איך יש מי שיכול לחשוב שנערה רצתה שארבעה בנים יבצעו בה מעשים מיניים, אחד אחרי השני. "מנסה להעביר את האשמה מארבעת הבנים שחשודים באונס ומאלו שחינכו אותם. עורכי הדין מנסים להציג את הנערים כקורבנות. מה שהם עשו זה לא היה משחק. ילדה בת 13 לא יכולה להכריח ארבעה בנים לשכב איתה בטח ובטח אם הם לא מעוניינים. ארבעה בנים לא אמורים להגיע למצב שהם מקיימים יחסי מין בנוכחות החברים שלהם ועם ילדה אחת בת 13".
ג'ניפר ריינשטיין, שהייתה אחת היוזמות של הפגנת התמיכה בנערה, לא נרגעת. "זה קל להגיד שילדה בת 13 אשמה ולהוריד אשמה לנערים. נכון, כבר הם לא יהיו באותו בית ספר אבל יהיו בבית ספר אחר ולא יקבלו עונש מספיק חמור עבור המעשה. איפה המשטרה והרווחה? למה צריך לחכות שיהיה משהו חמור כדי שהם יעשו את העבודה שלהם?".