בערב שישי, לפני כשבועיים, נכנסה משפחת קלארק למכונית, בדרך לארוחת ערב משפחתית. הם לא ידעו שהנסיעה הזו תשנה את חייהם. וינסנט (40), לי (37), אביגיל בת ה-4 ואחיה הקטן, אוליבר, בן השנה וחצי, שזו תהיה הנסיעה האחרונה בחייו הקצרים. בכביש 772, בין יוקנעם לאלונים, פגע בהם נהג שהיו לו 21 הרשעות קודמות. היום, שלושת בני המשפחה שנותרו, מאושפזים עדיין בבית החולים רמב"ם וצפוי להם שיקום ארוך וממושך. חברי המשפחה החליטו להרים פרויקט מימון המונים, על מנת לגייס כסף עבור השיקום של משפחת קלארק.
ביום שני שעבר, נערכה הלוויה לאוליבר בן השנה וחצי שנהרג בתאונה. הוריו, לי ווינסנט לא יכלו ללוות אותו בדרכו האחרונה, משום שמצבם הרפואי לא אפשר להם להגיע להלוויה. "לי עברה מספר ניתוחים, היו לה פגיעות במרפק, ברגליים ובאגן והיא מתאוששת, קשה לה לזוז והיא צריכה לשכב ארבעה שבועות במיטה, היא חוזרת לעצמה לאט לאט. כיומיים אחרי התאונה, סיפרנו להם שאוליבר לא שרד אותה", מספר ניב קפלן, אביה של לי וסבם של אוליבר ז"ל ואביגיל, "וינסנט לא זוכר את התאונה, הוא נפגע בעיקר ברגליים ואיבד את ההכרה אחרי התאונה. לי זוכרת הכול, היא אפילו הזמינה משטרה אחרי שנפגעה ולא יכלה לצאת מהאוטו, אביגיל זוכרת שלקחו אותה באמבולנס לבד, היא נפגעה בבטן ויש לה עדיין כאבים. היא עדיין לא יודעת שאוליבר לא אתנו, אנחנו מתייעצים כרגע איך לספר לה את הבשורה הקשה".
"ההתגייסות היא לא רק כלכלית"
סבא ניב הוא גם האחרון שראה את המשפחה לפני נסיעתה, והתמונה האחרונה של אוליבר צולמה על ידו. "ממה שידוע לי, הנהג הפוגע (רותם זיסק) עקף מימין במהירות, חצה קו לבן כפול לתוך הנתיב שלהם, וינסנט הסיט את האוטו ימינה כדי לברוח ממנו ברגע האחרון, המכונית שלהם נתקעה בגדר והרכב של הנהג שפגע נכנס בהם במהירות גבוהה. הגוף הקטן של אוליבר לא עמד בפגיעה, כשהגיע לרמב"ם הוא נפטר שם", מספר ניב, "מבחינתנו הפוגע הוא כמו מטאור שנפל עליהם, ואנו לא מעוניינים להתייחס אליו, השוטרים הסבירו שזו אשמת הנהג הפוגע, מצאו בקבוקי אלכוהול ברכב שלו, והיו לו למעלה מ-20 הרשעות קודמות של עבירות נהיגה. היה לי חשוב שווינסנט יידע שהוא בשום אופן לא אשם במה שקרה, אף אחד לא היה יכול לצאת ממצב כזה".
לי ווינסנט גרים בבית לחם הגלילית, רק לאחרונה קנו בית ברמת ישי והחלו לשפץ אותו. האובדן הקשה של בנה אוליבר, זו לא הטרגדיה הראשונה שלי מתמודדת איתה. לפני כעשור, בעלה הראשון של לי נהרג בתאונת צלילה בניגריה. לאחר ירח הדבש שלהם בדרום אפריקה, בעלה המשיך לניגריה לצרכי עבודה, ועל אף שהיה צוללן גם בשירותו הצבאי, נפגע בתאונת צלילה ומת. לי, נסעה ללונדון להגשים חלום, ולמדה קונדיטוריה בקורדון בלו, שם פגשה את וינסנט בעלה, והשניים חזרו לארץ לפני מספר שנים להקים כאן את ביתם.
גילי יובל מכירה את לי קלארק מילדותן בעמק, הן למדו יחד ביסודי ורקדו בלט, בשנים האחרונות היא מתגוררת בלונדון. "מספר ימים לאחר התאונה פנתה אליי מיקה, חברה של לי, כדי להתייעץ עמה בנוגע לקמפיין מימון המונים. הייתי בהלם, יש לי בנות בגיל הילדים שלי לי, התאונה קרתה בבית, באזור שאני מכירה, אני לא יכולה בכלל לשאת את המחשבה של 'אילו זה היה קורה לי'. אמרתי לה מיד שאנחנו נעשה את זה ביחד. אחרי יום כבר הצלחנו לגייס רבע מיליון שקלים", מספרת גילי, "אנחנו מקווים להשיג בסוף הקמפיין מיליון שקלים. קיים חוסר וודאות לגבי השיקום שלהם, מעבר לטיפולים פסיכולוגיים, ייתכן שנצטרך להנגיש את הבית שלהם, או שהם יצטרכו לעזוב, אחרי מה שהם עברו אנחנו לא רוצים שכסף יהווה בעיה".
גילי מספרת שבמקרה של משפחת קלארק, כמו שבדרך כלל קורה במימון המונים, ההתגייסות היא לא רק כלכלית. "היה חיבוק גדול מצד כל תושבי מועצת עמק יזרעאל, אף אחד לא נשאר אדיש למקרה. היו ארגונים שהתגייסו, הציעו סיוע משפטי, ביקשנו מאנשים לעצור ולתת תרומה, לא משנה כמה, כדי שנעשה להם תכנית שיקום לשיקול דעתם. המקרה הזה נגע בהמון אנשים, אני מקווה שהתמיכה הכלכלית והחברתית תחזק גם את המשפחה".
לתרומות עבור הפרויקט יד לאוליבר יד לאוליבר (giveback.co.il)