הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות או בשמה המוכר - ADHD, היא למעשה במקבץ של הפרעות התפתחות נוירולוגיות שמתחילות בילדות ומתאפיינות בקושי להתרכז ולשמור על קשב, בהיפראקטיביות (התנהגות תזזיתית) ובאימפולסיביות שחורגות מהנורמה. מדובר בתופעה יחסית שכיחה, המוערכת כ- 5-10 אחוזים מכלל אוכלוסיית הילדים בגיל בית ספר.
בפועל תופעת האבחונים בישראל הולכת וגדלה, כל ילד שלישי בכיתה של 30 ילדים נשלח לאבחון ומספר לא מועט של תלמידים אף מקבלים את האבחון המיוחל. המחקר המדעי בתחום מלמד כי להפרעות קשב וריכוז יש בסיס ביולוגי משמעותי ועל כן אפשר לטפל בה בתרופות. ולכן הילדים המאובחנים לוקחים מגוון של כדורים כגון: ריטלין, אטנט, קונצרטה, פוקלין ועוד.
לתרופות אלו, אם ניתנות לילד שלא באמת צריך לקבל אותם, יכול להיות תופעות לוואי רבות ומגוונות כמו פגיעה בתיאבון ובשינה, ירידה במשקל, עלייה ברגישות לגירויים, עצבנות, כאבי בטן, כאבי ראש, חושה של דפיקות לב מהירות, טיקים ועוד. אז למה בעצם כל כך הרבה ילדים מקבלים אבחון של הפרעת קשב וריכוז על סוגיה בישראל?
הביצה והתרנגולת
"המצב בלתי אפשרי", אמרה לנו מאיה (שם בדוי), "רוצה לשמוע על הכיתה שלי? יש לי בכיתה כמה ילדים לא מאובחנים, כמה אני מבקשת מההורים ללכת לאבחון והם לא רוצים. הנה, תראי את א' למשל , אם הילד היה הולך לאבחון ומקבל תרופה הוא היה יכול להיות מדהים, אבל היום הוא ממש לא מצליח לשבת, לא מצליח להתאפק. אי אפשר ככה".
מידי יום אנו שומעות מורות רבות אשר מתארות תלמידים קופצניים, מתפרצים, מתקשים לשמור על קשב או לשבת לאורך זמן, אלימים פיזית או מילולית או בקיצור תלמידים שקשה להרגיע אותם. התלמידים הללו מתסיסים את כל הכיתה ומשפיעים על ניהול הכיתה של המורה. מספר מורות אפילו נתנו לנו רשימה של עשרה תלמידים שצריכים ללכת לאבחון בכיתה מתוך 30 תלמידים.
אבל אם בפועל רק 5-10 אחוזים מהאוכלוסייה אמורה לקבל אבחון של ADHD (מתוך אתר של משרד הבריאות) כלומר בכיתה של 30 ילדים - גג 3 ילדים אמורים להיות מאובחנים, למה שליש כיתה נשלחת לאבחון? ראשית חשוב לומר שהקושי שהמורות חוות הוא אמיתי. הילדים באמת קופצניים יותר, חסרי סבלנות, מתחצפים, מתקשים לשבת ולשמור על הריכוז. אבל מה השתנה? מה קרה ששליש כיתה מתנהגת כאילו יש לה הפרעה נוירולוגית? ישנם מחקרים רבים שבדקו את הסיבות לעליה בשכיחות באבחונים החל מהטכנולוגיה המשתנה, המסכים, המידע המהיר שהילדים רגילים לקבל, קשיי וויסות חושי ועוד סיבות אמיתיות לשינויים שהילדים והמורות חוות.
כאן גם חשוב להגיד - מדובר בבעיית הביצה והתרנגולת, מצד אחד מאוד קל לשלוח לאבחון, לקבל אבחון וגם הקלות ואולי טיפול תרופתי. מצד שני המורות לא מקבלות מספיק הדרכה על התמודדות עם בעיות הקשב והריכוז של הילדים - שלא תמיד מאופיינים בבעיה נוירולוגית אמיתית שדורשת תרופות אלא בגלל קושי אמיתי שבו העולם משתנה, דרך הלמידה אינה מותאמת לילדים של היום, בתי הספר אינם גמישים בדרכי הלמידה שלהם לשינוי, והמצב שנוצר הוא מורות מתוסכלות שמתחננות בפני ההורים לאבחן את הילדים שלהם.
מצד ההורים המצב מורכב. באחת מהדרכות ההורים שעשינו, האם סיפרה כי המורה התקשרה אליה בכעס, אמרה שלבן שלה יש בעיות קשב וריכוז והיא חייבת לתת לו טיפול תרופתי (מדובר באם לילד בן 6 עם בעיות התנהגות, ללא אבחון). האם נפגעה עד עמקי נשמתה מהשיחה החותכת ולא סמכה יותר על המורה. אוסיף גם שלאחר טיפול התנהגותי רגשי הילד נרגע, בעיות ההתנהגות פסקו והמורה הפסיקה לבקש אבחון.
אז מה עושים אם המורה מבקשת מכם אבחון?
- קודם כל נושמים. המורה מדברת מתוך תסכול וקושי אמיתי. גם לילד לא קל להיות במצב שבו הוא נמצא.
- חשוב לנסות ולהבין מהמורה במה הקושי בא לידי ביטוי? האם הוא לא קשוב? האם יש שיעורים שבהם מצליח כן לשמור על קשב או שזה לאורך כל היום? האם הוא לא מקשיב או מתקשה לשמור על ריכוז? האם גם קשה לו לשבת לאורך זמן? ושוב - האם זה כל היום? בשעות מסוימות בשיעורים מסוימים?
- לאחר ששאלתם וביררתם, תגידו למורה שאתם מבינים את הקושי ושגם לילד לא קל. ושאתם תבדקו את האפשרות לאבחון. אבל שבינתיים (בגלל שאבחון לוקח באמת הרבה מאוד זמן) תשמחו אם היא תנסה כמה דברים בתקווה שזה יעזור:
במידה והילד מתקשה לשבת-
- לסכם עם הילד שמותר לו לצאת מהשיעור עד 2 פעמים- באישור בלבד ובבקשת רשות - ול-5 דק בלבד.
- לתת לו תפקיד בכיתה שדורש ממנו לקום לעיתים תכופות: לנקות את הלוח, את הכיתה, ללכת למזכירות, לכתוב תאריך, לחלק דפים ועוד.
- להתחיל כל שני שיעורים עם תרגיל ספורטיבי (אפשר רק לו או לכל הכיתה). שהילד יקפוץ, ירוץ או כל פעילות מעוררת שתוציא ממנו אנרגיות.
במידה והילד מתקשה לשמור על קשב-
- מאוד חשוב להבין באילו שיעורים זה קורה. האם אלה שיעורים שקשה לו יותר או להפך? האם אלה שיעורים שהוא טוב יותר בהם ומשעמם לו? כך או כך מאוד יעזור לתת לו חומר מותאם - ברמה גבוהה או נמוכה יותר לפי הצורך.
- עוד דבר שמאוד יעזור לילדים עם קושי בקשב הוא לגוון בשיטת ההוראה. לפעמים פרונטלי, לפעמים עבודה עצמאית או בקבוצות וגם לפעמים שיעור עם מסכים, שירים וטכנולוגיה. השוני הזה עוזר להם לשמור על הריכוז.
- גם קצב הדיבור מאוד מסייע בשמירה על קשב - ילדים שרגילים לעולם מהיר זקוקים גם שידברו וילמדו אותם מהר
- חשוב לעזור להם עם עזרים ויזואליים - לכתוב את ההוראה על הלוח, להביא להם מערכת כתובה שלהם. כל תיווך ויזואלי שיעזור להם לשמור על קשב לאורך זמן.
ולבסוף חשוב להגיד: תמיד כדאי לשלול וללכת לרופא לבדוק. כי אם הילד באמת סובל מהפרעה של ADHD התרופות יכולות לשנות לו את החיים. עד אז, תמיד אפשר בינתיים לנסות עוד דרכים.
הכותבות הן מייסדות ומטפלות לפי מודל גפן.