איך תיצרו יחסים טובים בין האחים?

האם ידעתם שיחסים בין אחים אלו היחסים הארוכים, האינטימיים והמשמעותיים יותר בחייו של אדם, גם אם הם בכלל לא מדברים ביניהם? בחודשים האחרונים, דווקא כשהילדים גדלו ומסתדרים יותר ויuתר טוב, אני שומעת כמה מערכות היחסים בין אחים, כשהם כבר מבוגרים, הן מורכבות, ויש כאלה שהם אפילו בנתק מהאחים והאחיות שלהם.

למה זה קורה? ולמה זה כל כך כואב לנו, ההורים? והכי חשוב - מה אפשר לעשות כדי שזה יהיה אחרת? אנחנו רוצים שיהיה להם טוב, שיסתדרו ביניהם, שלא "יאכלו לנו את הראש", ובעיקר אנחנו רוצים לדעת שעשינו עבודה מספיק טובה בהורות שלנו, כדי שאחרי שלא נהיה פה, הם תמיד יהיו האחד בשביל השני.

ומה קורה במציאות? הם רבים, מתווכחים, מקללים, מרביצים, מקטינים זה את זו. רק על מה הם רבים בעצם? על מה לא. על מחק, עיפרון, מקום בספה, של מי הקרואסון גדול יותר ובהמשך החיים על כסף, כוח ושליטה. רק שמתחת לריבים האלו יש רצון עמוק של כל אחד מהילדים שלנו שנקבל ונאהב אותם כמו שהם, שנראה אותם בעיניים טובות ושירגישו שהם הנבחרים.

בפועל אנחנו עושים את כל הטעויות האפשריות בריבים שלהם, אם זה מתוך חוסר הבנה או חוסר אונים. אנחנו לא מתערבים, אנחנו מרחיקים אותם האחד מהשני ושלוחים אותם לחדרים אחרים, אנחנו צועקים ומאיימים עליהם, אנחנו מטיפים להם כמה היחסים האלו חשובים, אנחנו מראים מודלינג לא מוצלח ליחסים שלנו עם האחים שלנו, אנחנו מדברים זה לזו לא תמיד באופן מכבד, ואנחנו מאשימים את עצמנו על כל מה שעשינו טוב או לא טוב.

אז מה אפשר לעשות (ולהיות) שם אחרת עבורנו ועבורם?

שינוי האווירה בבית: להיות מודלינג מעורר השראה ליחסים טובים בזוגיות, עם האחים שלנו והאופן שבו אנחנו פונים, מדברים ומרגישים כלפי הילדים שלנו. כשאנחנו נדגים מערכות יחסים של כבוד, אמת, קרבה ומחמאות - גם הם יתנהגו ככה האחד כלפי השני/השנייה.

הרחבת התפקידים שנתנו לכל אחד מהילדים: כל ילד, מרגע הלידה שלו ואילך, קיבל מאיתנו "תפקיד". שם תואר שאנחנו בטעות מדביקים על הילדים שלנו כדי להסביר התנהגויות מסוימות, כמו ה"עצלן", "המפונקת", "הפראית", "הלא מווסת", זה ש"תמיד קשה איתו". כאשר אנחנו מסכימים לשחרר את הילדים שלנו מה"תפקיד" שנתנו להם, גם האחים שלהם יצליחו לראות אותם באופן אחר וטוב יותר.

להימנע מתפקיד השופטים: אנחנו נוטים להתערב ולתפוס עמדה, מישהו מהם תמיד הקורבן והשני תמיד התוקף. כן רצוי להתערב ביניהם, אבל באופן לא שיפוטי ובלי לקיחת עמדה. למשל, אנחנו יכולים לתת לכל אחד מקום, נראות ואהבה בתוך הריב וגם אחריו, אנחנו יכולים גם לתת גם הכרה בקושי של שניהם כרגע.

להשתחרר מהפנזטיה: יש לנו אשליה שמערכת היחסים הזאת צריכה להיות מתוקה, יפה ונינוחה. הבאנו את הפנטזיה הזאת מהבית של ההורים שלנו, ששם החסך ביחסים כאלו היה כנראה עמוק. היחסים של הילדים שלנו הם האינטימיים והארוכים יותר בחיים שלהם, וההבנה היא שביחסים כל כך אינטימיים יש ריבים וזה הכי טבעי ואנושי שיש. כשיש הסכמה להביא פגיעות וכנות ביחסים האלו, יהיו גם ריבים. זה יכול לשמח אתכם.

מודלינג זוגי מיטיב: מתוך מערכת היחסים שלנו עם בני ובנות הזוג שלנו הם לומדים ומחקים אותנו. במקום האשמות, דיבור מקטין, ציניות וכעס אנחנו רוצים ללמד אותם מחמאות, תקשורת בריאה, דיבור מיטיב זה כלפי זו. חשוב לדעת שלעתים הילדים שלנו יריבו ביניהם כדי למשוך אש אליהם מתוך האש בתוך הזוגיות שלנו.

גלגול עיניים טובות פנימה: התבוננות פנימית אמיצה על החלק שלנו בתוך היחסים שלהם. מה הכי קשה לנו עם זה שהם רבים? איזה ילד הכי מפעיל אותנו? בעד מי אנחנו? האופן שבו אנחנו נגיב, נרגיש ונתנהג יעזור להם להיות ביחסים קרובים וטובים יותר.

לשחרר שליטה: זו ההבנה העמוקה שאין לנו בסופו של דבר שליטה על היחסים שלהם. כן, אנחנו הגורם המשפיע ביותר על היחסים ביניהם אבל אנחנו לא באמת נוכל לתכנן איך היא תראה.

סמכו עליהם: הם מנהלים כל כך הרבה מערכות יחסים קרובות, מגוונות ולמשך כל כך הרבה שעות ביממה. הם בדרך כלל לא זקוקים להצלה שלכם, לגיבוי שלכם ולעצות שלכם. הם יודעים להסתדר מצוין. תראו להם את זה שאתם סומכים עליהם.