בימים לא פשוטים אלה של מתח וחוסר ודאות אנחנו נאלצים להתמודד עם מציאות משתנה, עם כאב ועצב, עם חרדה ועם חששות שעולים לאור המצב החריג במדינה ולצד זה לתפעל את הבית 24/7 עם המשפחה ועם הילדים המיוחדים שלנו.
זו תקופה לא פשוטה ולא ידוע גם כמה זמן תימשך, ולכן חשוב שנחזק את עצמנו ונייצר חוסן. כדי שנוכל להיות באמת קשובים ומכילים ולתפקד מול הילדים, ולהעניק מענה לצרכים שלהם, אנחנו צריכים לפני הכל לטפל בעצמנו. לשים לב למה אנחנו זקוקים ולייצר בתוכנו את הביטחון והרוגע. הילדים מרגישים אותנו ואת האנרגיה מסביבם, אם נשדר לחץ ומתח הם גם יחוו את זה.
בהתייחס לילדים עם צרכים מיוחדים, כמובן תלוי גיל הילדים, סוג ועומק המוגבלות שלהם, מה שחשוב ביותר מבחינת ההורים זה להשרות תחושת ביטחון.
כשיש בבית ילד עם צרכים מיוחדים המורכבות מעבר למצב החרדתי יכולה להיות גם מורכבות פיזית, לאלה עם מורכבות מוטורית, או אתגרים בוויסות החושי, ויש ילדים עם קשיים בתקשורת שהמצב המתוח רק מגביר את הקושי שלהם.
>> הילדים מאבדים את זה? כך תתמודדו
הסבירו ככל האפשר: ילדים מיוחדים במצבי לחץ עשויים לחזור לדפוסים מוכרים, לחזור אחורה ואולי אף להתעכב בתגובה בזמן אמת, לכן רצוי להכין אותם, לדבר איתם על אזעקות שעלולות להתרחש, על יציאות של כיפת ברזל ואף פיצוצים. הסבירו שהאזעקה מופעלת כדי שנעבור לחדר המוגן, היא זו שמזהירה אותנו ונועדה להגנתנו. הסבירו גם על הגנת כיפת ברזל – לכל אחד לפי יכולתו לקלוט.
היעזרו בתמונות ובציורים: כשנתקלים בקושי להעברת מסרים, חשוב להמחיש בתמונה או בציור, להכין אולי תיקיית תמונות יחד, שבה כל תמונה תמחיש מצב נתון, ואז תוכלו להוציא את התמונה הרלוונטית בזמן אמת.
שמרו ציוד בהישג יד: הקפידו שציוד שהילד זקוק לו יהיה בהישג יד בחדר הביטחון שלכם – תרופות, ציוד רפואי, לוח תקשורת ואולי גם חפץ או משחק שחשובים לילד ויכולים להרגיע אותו, למשל בובה שתרד יחד איתכם למקלט.
שמרו על יעילות ורוגע בזמן אמת: חלקו את המשימות ביניכם מראש - מי אחראי לשנע את הילד/ילדה על כיסא הגלגלים, מי אחראי לילדים נוספים בבית. דאגו שהדרך לחדר הביטחון תהיה פנויה ממהמורות. הזמן קצר כמובן והכרחי להיות ערוכים ולהישאר רגועים בזמן אמת. הקפידו לשדר ביטחון, במילים בשפת גוף בביטויי קרבה כמו חיבוק, ליטוף, מגע קל. ילדים שאינם מבטאים את עצמם מילולית מגיבים יותר לשפת הגוף שלנו, לכן חשוב שנשדר ביטחון גם בשפת הגוף.
ילדים עם עיוורון זקוקים לאדם צמוד שילווה אותם למקום המוגן וימחיש באופן שמתאים להם.
ילדים כבדי שמיעה זקוקים לסימנים חזותיים להמחיש אזעקה. קיימים אמצעים מתאימים לכך.
סננו חדשות: כדי שנצליח לשדר ביטחון ורוגע מומלץ להיות כמה שפחות מחוברים לאמצעי המדיה המדווחים חדשות. אפשר להתעדכן מדי פעם ולהמשיך בעיסוקים שעושים נעים בלב. גם לילדים, השתדלו למעט בהעברת מידע, הן במדיה והן בשמועות. ועם זאת, כל פריט מידע שהילד קולט ומביע צריך להבהיר במילים פשוטות ברמה שהילד מבין. לא להכחיש ולא להתעלם. אל תבטיחו דברים שאין ביכולתכם לקיים – כמו מחר המלחמה תסתיים.
אל תישארו לבד: הקפידו לדאוג לסיוע של בני משפחה נוספים, מתנדבים, חברים, כל מי שיוכל בקהילה הקרובה שלכם.
הקפידו להניע את הגוף: יש בתוכנו אנרגיה כלואה של כאב, תסכול, פחד, חוסר אונים. כל פעילות פיזית של הנעת אנרגיה יכולה לעזור. אפשר לעשות תרגילי ספורט גם בתוך הבית אפילו בשילוב הילדים, כל אחד על פי יכולתו. אפשר לשחק מסירות בכדור ולרקוד ואפשר לעשות אימונים לפי סרטונים שיש בשפע ברשת. כל אחד מה שנכון לו, העיקר לעשות.
עשו מדיטציה: נשימה זה הכי בסיסי שיש, היא זמינה לכולנו בכל רגע ושעה, מרגיעה את מערכת העצבים שלנו ומאפשרת לגוף לחזור לתפקוד, לא מתוך סטרס. חשוב להקפיד על נשימות עמוקות שממלאות את בית החזה והבטן ואז לנשוף את כל האוויר החוצה דרך האף. גם כאן ניתן להיעזר ברשת - יש מגוון תרגולים שאפשר למצוא ולעשות אותם עם הילדים לרגיעה ויצירת התקרקעות ותחושת ביטחון.
יצרו סדר יום ושגרה לתקופה לא שגרתית: בתוך היציאה מהשגרה הרגילה יש לייצר סדר יום עם עוגנים. למשל זמן השכמה וזמן שינה, זמן לארוחות וזמן משחק. אפשר להכין ממש טבלה עם לו"ז יומי, זה יעזור לכם לא ללכת לאיבוד ויאפשר לילדים להרגיש ביטחון שהם יודעים מה מתוכנן ויש מסגרת. הכינו את המאכלים האהובים על הילדים. גם אם זה לא הדבר בעל ערכי התזונה הטובים ביותר.
הוקירו יחד את היש: גם בתקופות קשות של אי ודאות יש לכל אחד מאיתנו דברים טובים שהוא יכול להוקיר. זה הזמן להתמקד במה שכן. במה שממלא את הלב ואולי אפילו מעלה חיוך קטן של תקווה. עשו זאת בעצמכם והזמינו את הילדים לסיים את היום שלהם בסיכום שלושה דברים טובים שקרו להם. זה יכול להיות למשל חיבוק שנתתם או קיבלתם, זמן משותף ששיחקתם או טלפון עם הודעה מרגיעה שקיבלתם.
הקפידו על זמן משותף לכל המשפחה: הפכו את שאר בני הבית להוביל את הטיפול בילד במיוחד. יחד משמעותו כוח! יצרו זמן משפחה משותף שבו אתם משתפים זה את זה בתחושות וברגשות שעולים. בלו יחד, זה יכול להיות במשחק קופסה, באפייה או בכל פעילות כיפית שאוהבים אצלכם במשפחה. כל אחד לפי יכולתו כמובן.
פנו לאיש מקצוע במידת הצורך: יש להניח שעלולות להיות נסיגות התנהגותיות, כמו בכי או הרטבה. זה טבעי, אל ייאוש. בהמשך החיים נוכל לשוב לצעדים מקדמים. במידה שאתם מבחינים שילדכם, מסתגר, או בחוסר שקט קיצוני, בדיכאון או מתנהג באגרסיביות, קושי בשינה או חוסר תיאבון – חשב להתייעץ עם אנשי מקצוע.
שירי פקרמן וידצקי ויעל להמן הן מדריכות סדנאות הורים בעמותת קשר - הבית של המשפחות המיוחדות