מאז אתמול באמצעות לייבים (שידורים חיים) בטיקטוק וסרטונים שמועברים בקבוצות וואטסאפ, טלגרם, טוויטר ועוד, נחשפים הילדים לעשרות סרטוני סנאף. זוהי סוגת סרטים המתארים מעשי אלימות ופגיעה אמיתיים שמתרחשים מאז תחילת הלחימה וכוללים רציחות, הרג, מוות, התעללויות ועוד מראות קשים אשר לא משודרים בתקשורת.
לסרטונים האלה השפעות שליליות עמוקות על ילדים הנחשפים אליהם. הצפייה יכולה להוביל לטראומה משמעותית עד כדי הפרעות פוסט טראומתיות (PTSD) כגון סיוטים, בעיות שינה, קשיי ריכוז, קושי בוויסות רגשי פלאשבקים וחרדות קשות. חשיפה חוזרת ונשנית לאלימות גרפית עלולה לייצר כהות חושים אצל ילדים לאלימות בחיים האמיתיים ועם הזמן להפוך אותם לפחות אמפתיים ואף לפעול בעצמם באלימות.
סרטוני סנאף, בטח כאשר הם נצפים לעיתים קרובות, עשויים לעוות את תפיסת העולם של הילד. העולם עשוי להיתפס על ידו כמסוכן ואלים יותר ממה שהוא בפועל. זה תורם עוד יותר לחרדה ולירידת תחושת המוגנות שלהם. לגבי חלק מהילדים קיים סיכון לחיקוי התנהגות או ניסיון לשחזר את מה שראו. בייחוד אם מדובר במעשי אלימות או פגיעה עצמית. ההשפעות השליליות של חשיפה לסרטוני הרחה עלולות להימשך בבגרות, ולהשפיע על בריאותו הנפשית והרווחה הרגשית של אדם לאורך כל חייו.
אז מה יכולים הורים לעשות כדי למנוע מהילד שלהם להיתקל בסרטוני סנאף?
תקשורת פתוחה: בררו איתם בנועם ומתוך עניין אם נתקלו בסרטונים כאלה. עודדו אותם לשתף במה ראו ואיך הרגישו. הסבירו להם שיש להם בחירה לא לצפות ובקשו מהם לא להמשיך ולשתף את הסרטונים האלה.
בקרה: ככל האפשר, ובטח לגבי ילדים צעירים, מנעו מהם בתקופה זאת שימוש ברשתות החברתיות והיו ערים יותר למה שמתרחש שם. הסבירו להם בפשטות למה הסרטונים האלה מזיקים ואמרו להם שאם הם נתקלים בסרטון כזה אתם מצפים מהם לא להמשיך לצפות, לא להעביר הלאה ולשתף אתכם. כאשר הם משתפים אל תכעסו עליהם. להיפך, אמרו להם שאתם מאוד שמחים שהם שיתפו אתכם.
הגדירו בקרת הורים: השתמש בתוכנות ובהגדרות בקרת הורים במכשירים כדי להגביל את הגישה לתוכן בלתי הולם.
אוריינות דיגיטלית: למדו את ילדכם להבחין בין תוכן אמיתי למזויף. למד אותם כישורי חשיבה ביקורתית כדי לפקפק באותנטיות של מה שהם רואים באינטרנט. למדו אותם לשאול את השאלות הבאות: מי מפרסם את זה? למה הוא מפרסם את זה? איפה זה עוד מפורסם? מי מרוויח ומי מפסיד מהפרסום של זה?
מה לעשות אם הילד צפה בסרטוני סנאף
הישארו רגועים: גשו למצב ברוגע, ללא כעס או אשמה. ייתכן שהילד כבר במצוקה.
דברו והקשיבו: קיימו שיחה פתוחה עם הילדים, תנו להם לבטא את רגשותיהם ופחדיהם.
פנו לעזרה מקצועית: אם הילד מושפע מאוד, פנו לייעוץ מקצועי.
דיווח וחסימה: דווחו על התוכן לפלטפורמה המקוונת המתאימה וחסמו את הגישה אליו. זכרו, הגנה על ילדכם מפני תכנים לא מותאמים ברשת היא תהליך מתמשך. על ידי טיפוח סביבה דיגיטלית בריאה ושמירה על תקשורת פתוחה אתם יכול להפחית את הסיכונים ולעזור לילדכם לנווט בעולם המקוון בבטחה.
רן בראון, מנהל מכון מתבגרים, עו"ס ומדריך הורים. מנהל קהילת "להיות הורה רלוונטי"