התנהגות היא שפה, מסבירה מדריכת ההורים שלי מילר. הילד אומר לנו משהו בהתנהגות שלו. אולי הוא מנסה להגיד שהוא זקוק לגבולות. אולי הוא משדר לנו שיש לו קושי מסוים בוויסות או בהבעה. לפני הכל, צריך להקשיב לו.
הרבה הורים מתקשים להתמודד עם התופעה של אלימות פיזית ומילולית של ילדים. מדובר במצוקה גם של הילד וגם של ההורה, שלא יודע מה לעשות באותו הרגע.
ברגע שילד מתנהג בצורה שמפריעה להורה, במיוחד בצורה קיצונית כזו של קללות או מכות, צריך להבין שהילד למד שבדרך הזו הוא מקבל תשומת לב בבית. למה? כי ההורה כל הזמן מגיב להתנהגות שלו. נוצר מעגל של התנהגות של ילד ותגובה של הורה.
איך הופכים את זה? שמים לב לזמן שבו אנחנו מתייחסים לילד. התייחסות יתר להתנהגות שלילית רק מגבירה אותה. לא צריך להגיב באותו הרגע. צריך להדגיש יותר את ההתייחסות להתנהגויות חיוביות.
המסר לילד תמיד צריך להיות קצר, ענייני וחד משמעי. בלי סימני שאלה בסוף משפט. להעביר את המסר בצורה ברורה ועקבית. לא להתעלם פעם אחת, ולהתייחס בפעם אחרת.