הורי קריית אונו קיוו שהמאבק הזה מאחוריהם. לפני מספר שנים, ערב שנת הלימודים התשע"ח (2017), הם פעלו להוצאת בנות הגרעין התורני "מעיינות" מפעילות בבתי הספר של ילדיהם בשל חשש להדתה. את מעיינות הקימו קרוב לעשור קודם לכן קבוצה של מתנחלים ממצפה יריחו בראשות הרב יצחק סבתו. אישים שבין תפיסת עולמם הדתית ולעיתים משיחית, לבין ערכי הקהילה החילונית ליברלית של תושבי וילדי קריית אונו, אין הרבה במשותף.
הנה למשל מה שסבתו חושב על הילד החילוני, כפי שאמר בשיעור תורה שצולם בישיבתו: "הילד גדל בלי זהות ברורה, הוא גדל מתוך בלבול, הוא לא יודע מה טוב מה לא טוב, מה מותר מה אסור, מה לגיטימי מה לא לגיטימי". והוא המשיך, "יש שומרי תורה ומצוות, יש לא. זה טוב, זה רע. בזה אנחנו מאמינים, בדרך הזו אנחנו לא מאמינים. אנחנו נלחמים בה".
הרב יעקב נמן, פעיל נוסף במעיינות, תועד מתפאר בהישגיו של הגרעין בהובלת הדתה: "שני ילדים שלימדנו לפני חמש-שש שנים לבר מצווה, הולכים עכשיו למכינות (של הציבור הדתי לאומי - ל"ס) משפחות חילוניות לגמרי לגמרי (...) כל אחד פה צריך לקחת שכונה (...) ובלעדיכם הנשמות האלה כבויות, מתות. ויש המון שכונות כאלה בארץ שאין כלום. זה מחריד. מחריד".
את הורי קריית אונו זה בהחלט מחריד. המאבק נשא פרי ובתי הספר בעיר חדלו להזמין את בנות הגרעין התורני מעיינות להעביר פעילויות חינוכיות. אלא שכעת חושף תחקיר שומרים, כי הפעילות שהוצאה מן הדלת הראשית חזרה מהחלון. בנות הקשורות לאותו גרעין תורני, תחת אותה אג'נדה של מעיינות, פועלות בבתי הספר באין מפריע בשם אחר ותחת מסגרת לגיטימית לכאורה, של גוף הנתמך על ידי משרדי הממשלה ובראשם משרד החינוך. מדובר בעמותת השירות הלאומי "בת עמי", ש-72 מיליון שקל מתוך כ-95 מיליון שקלים, שהיווה את תקציבה לשנת 2022 הגיעו בעבור "שירותים למדינה".
"הבנות מבת עמי", מתאר הורה בשיחה עם שומרים, "שייכות עם שכבות של הסתרה לעמותת מעיינות. מעיינות, עבורי, זו עמותה משיחית, קיצונית, שבעצם המטרה המוצהרת של מקימיה היא להיכנס לבתי ספר חילוניים, לערים ליברליות, ולקדם חזרה בתשובה ואת כל החזון של 'ארץ ישראל השלמה'. זה קיים בהרבה ערים חילוניות, אבל איכשהו קריית אונו הפכה להיות היהלום שבכתר של הפרויקט הזה. ממש נכנסו לכל בתי הספר, בעור של כבש, וזו הדתה במסווה של תרבות, והדתה במסווה של פלורליזם, והכל במין מעטפת כזה של צמר גפן מתוק".
"הבעיה היא שזו תנועה שהמטרה שלה זה הרס המדינה והקמת מדינת הלכה במקומה", אומר הורה אחר. "אנטי שילוב נשים בצבא, אנטי לה"ט"ב, מלחמה בתרבות החילונית - הם המנהיגים הרוחניים של הבנות האלה, והם שולחים אותן לתוך בתי הספר החילונים. מבחינת תפיסת העולם שלי כחילוני אני לא מסכים לזה שהן דמויות המופת שהילדים באים איתן במגע ובצורה חסרת פרופורציה. מילא הן היו מגיעות פעם או פעמיים בשנה, אבל אצלנו הן נוכחות כל הזמן, יש להן פינה בחדר מורים, הן נמצאות בבית ספר כל יום - מעבירות שיעורים, מלוות טיולים, והן שייכות לעמותה שהאידיאולוגיה שלה מנוגדת לכל החינוך החילוני ממלכתי".
"הם עושים את זה מאוד חכם, ואנחנו מאוד תמימים בהקשר הזה", מפרט אחד ההורים את אופי הפעילות. "וזה כאילו אפור, למשל בנות השירות שמעבירות את כל התכנים על החגים. אבל יש תוכן של הגדה של יציאת מצרים והסיפור העממי, תוכן מסורתי ויהודי אבל לא דתי, ויש להגיד, אלוהים ואלוהים ותודה לאלוהים. בסוף, זה קו מאוד דק. או 'פתאום' יש תפילה בכיתה, או 'במקרה' בפעילות אחר הצהריים של בנות השירות, שהילדים כבר מכירים מהכיתה, יהיה ליד בית הספר דוכן תפילין, ו'במקרה' היו שלטים, 'תניחו תפילין, תקבלו ממתקים'. בסוף יש פה איזה עניין שהוא של כל הערים בישראל שקוראות לעצמן חילוניות ליברליות - יש פה החדרה לתוך בתי הספר של גרעינים תורניים משיחיים שרוצים להחזיר ילדים בתשובה, ואנחנו מממנים את זה".
"תבואי לפה ותתחילי לחיות. קוראים לנו מעיינות!!"
התחושות של ההורים אינן תיאורטיות. תחקיר שומרים חושף כי באמצעות דרך פעולה שמתבררת כשיטה ולא רק בקריית אונו, גרעינים תורניים המתיישבים בלב ערים חילוניות, מחדירים את בנות השירות הלאומי לבתי ספר חילוניים דרך עמותות ביניים כאלו ואחרות, כאשר הראיות לקשר בין הגופים הן רבות.
הנה כמה דוגמאות לחיבור בין בת עמי ובין הגרעין התורני מעיינות בקריית אונו. קשר שמתחיל כבר באתר האינטרנט של בת עמי, כאשר בעמוד המוקדש ל"גרעין קריית אונו - בת עמי" בנות השירות מציגות את עצמן כחלק ממעיינות. בסרטון רשת שהן הפיקו ונמצא בעמוד, תחת הכותרת "קליפ סיירות - גרעין מעיינות קרית אונו" מהשנה שעברה, הן אינן משאירות דבר לספק: "זה גרעין קרית אונו!! תבואי לפה ותתחילי לחיות. קוראים לנו מעיינות!! הפצת יהדות וקרוב לבבות. חטיבה, יסודי, והדרת, גן שפתי וכמובן זהות ותקן גרעיני. תתקשרי לחן הזמינה נה נה נה נה… תמיד עונה נה נה…".
חן ש"תמיד זמינה", היא רכזת הגרעין חן בן שלום, שמספר הטלפון המקושר אליה באתר בת עמי הוא אותו המספר שמופיע גם באתר הגרעין התורני קריית אונו באתר קרן קהילות, שמזמין משפחות להצטרף לגרעין מעיינות בעיר.
מקריות? בשיחה שהגיעה לידי שומרים מאשרת בן שלום, כי בנות השירות הן בפועל חלק ממעיינות. "אני רכזת בעמותת בת עמי", היא הסבירה. "זו העמותה שמפעילה את בנות השירות, היא אחראית על הדירה שלהן על לתת להן את דמי הכיס בזמן ודברים כאלו. הגרעין הוא גרעין מעיינות, בת עמי זה לא משהו אחר, זה בנוסף. כל בת שירות בעצם כשהיא מגיעה יש גוף שמפעיל אותה, אז בת עמי מפעילה גם את בנות השירות שלנו, של מעיינות".
באותה שיחה הסבירה גם, כי "גרעין תורני זו קבוצה של משפחות שבאות לעיר במטרה של ליצור חיבורים בין דתיים לחילונים, באזור גוש דן בעיקר, ובנות השירות בעצם משתלבות בגרעין התורני בעשייה משותפת. זה דבר אחד מבחינתנו. הגרעין שלי הוא תחת גרעין תורני פה בעיר, יש פה קהילה ומעטפת, ופועלים לעשייה, ואנחנו גם ממשיכים את העשייה במסגרות עם בני נוער גם אחר הצהריים".
לדבריה, החלוקה בבוקר היא בין פעילות במסגרות של אח"י (אחדות חברה ישראל), עמותה המפעילה 11 גרעינים ברחבי הארץ, לרבות בקריית אונו, בדמות נוכחות קבועה בחטיבות ותיכונים; או במסגרת ארגון "זהות", הפועל ביותר מ-1,300 בתי ספר ו-135 רשויות ברחבי הארץ, כך אתר הארגון. "כל בת שירות צריכה לעשות משהו בבוקר שלה ומשהו בגרעין אחר הצהריים", מסבירה בן שלום באותה שיחה כיצד בנוי "יום העבודה" של בנות השירות. בבוקר, "בנות השירות מסתובבות בין בתי ספר יסודיים ומעבירות מערכים שקשורים למורשת, זהות ויהדות".
אם חשבתם שהחיבור נותר רק במרחב האידיאולוגי, הרי שהוא בא לידי ביטוי גם במקומות אחרים, גשמיים הרבה יותר. כך לדוגמה, בדוכני פעילות בהפנינג שנערך בקריית אונו על ידי בנות השירות בשעות אחר הצהריים הופיע ברקוד גדול לתרומות, כאשר הקישור מפנה לתרומות לגרעין התורני מעיינות.
המילים בהן משתמשת בן שלום מלאות ביטחון אך גם זהירות. היא מודעת לטענות להדתה ואף מאשרת שישנן גם פעולות שמטרתן קירוב הילדים ליהדות, אך לדבריה הפעולות הינן סביב מה שהיא מגדירה, "קירוב לבבות".
הטרמינולוגיה הזאת מוכרת היטב להורים ששוחחו עם שומרים בנושא. "קירוב לבבות זה המונח המוכבס להחזרה בתשובה", מלין אחד מהם על כך שזה מקשה לגייס הורים למאבק שמקבלים את הדבר כפשוטו. המשפט הנפוץ ביותר אותו הוא וחבריו הפעילים שמעו מהורים הוא "מה רע בקצת יהדות?".
מבת עמי נמסר בתגובה: "חן הרכזת, מועסקת בבת עמי בחלקיות משרה, כאחראית מטעמנו על תפקוד בנות השירות בשעות פעילות ביה"ס. ובחלקיות משרה אחרת, עובדת מטעם עמותה מקומית בשם מעיינות".
עוד נמסר, כי "בנות השירות הלאומי שפועלות בגרעין בקרית אונו, כמו בעשרות קבוצות משימה במקומות אחרים בארץ, פועלות בשעות הבוקר בבתי הספר תחת הגדרות תפקיד ובתקנים של משרד החינוך, ולאחר סיום שעות הפעילות בבתי הספר, הן ממשיכות להתנדב בקהילה עד שעות הערב, דרך מיזמים וארגונים מקומיים, ומועדוניות רווחה. בת עמי גאה ללוות מעל 3,500 מתנדבים ומתנדבות בשירות הלאומי בכל שנה, חילוניות ודתיות, יהודיות וערביות, בפריפריה ובמרכז".
"היה רצוי מאוד לטהר את ניגון 'התקווה'"
קריית אונו כאמור אינה לבד. מעבר לכך שגרעינים תורניים מזמן הרחיבו את מטרתן המקורית להתנחל ביישובי פריפריה מוחלשים ובערים מעורבות, על מנת "לחזק אותן" - והם פרוסים כיום גם בערים מבוססות בעלות צביון חילוני וליברלי מובהק דוגמת גבעתיים, רמת גן, הרצליה והוד השרון - גם בערים אחרות שכבר ניהלו בעבר את המאבק להוצאת הגרעינים התורניים מבתי הספר, אלה חזרו בדלת האחורית באמצעות בנות השירות, שנכנסות בשער בית הספר לכאורה שלא בשם הגרעין התורני.
גם ברמת גן, למשל, בת עמי היא העמותה שמפעילה את בנות השירות - תחת השם "בנות רעות" - הקשורות לגרעין התורני הפועל בעיר תחת עמותת "להאיר את העיר", שהתמיכות הממשלתיות שקיבלה ב-2023 עמדו על כארבעה מיליון שקלים. כך, על פי אתר הגרעין, ברמת גן פועל "מרכז רעות", "מדרשה לבנות שירות לאומי המלמדות בבתי"ס ברמת גן".
כמו בקריית אונו, גם ברמת גן, ארגון זהות מעורב במעטפת האידיאולוגית של בנות השירות, שעוברת מהן אל התלמידים בחינוך הממלכתי. מדובר בארגון המאגד לדבריו, "37 עמותות הפועלות בפיקוח האגף לתרבות יהודית ומטה שנהר במסגרת משרד החינוך". כל זאת למטרת "חיזוק וביסוס הזהות היהודית בקהילות ברחבי הארץ". הוא עובד בשיתוף פעולה עם ארגוני השירות הלאומי הרשמיים ונכנס בגלוי לבתי הספר, זאת אף שספק אם תפיסת העולם של ראשיו מקובלת כדמויות חינוכית, על הורי הציבור החילוני-ליברלי.
הנה למשל דברים שנכתבו על יום העצמאות באתר הגרעין התורני ביפו, שהקים הרב יובל אלפרט, חבר הוועד המנהל של זהות. "אם בונים את הארץ ומיישבים אותה וקוראים לעסק הזה 'מדינה', צריך על כל פנים להיזהר מאוד שההנהגה בה תהיה על פי התורה הקדושה. במקום לשיר את שיר 'התקווה': 'להיות עם חופשי בארצנו' – להיות עם חופשי מתורה ומצוות, ח"ו – היה רצוי מאוד לטהר את ניגון 'התקווה' עם המילים האלה: 'ארץ ישראל בלי תורה כגוף בלא נשמה'".
יהושע, אב לילד בבית ספר יסודי בעיר רמת גן, מספר, כי "בשנה שעברה הבן שלי נכנס לכיתה א'. ממש בתחילת השנה קלטנו שיש את הדבר הזה שנקרא 'בנות רעות'. הן שם כבר כמה שנים. זה נודע לנו דרך הורים לילדים בוגרים יותר, ושמנו לב באמת שיש שיעורים כזה של בנות שירות ש'באות להביא את אור היהדות לבית ספר', כמו שהן קוראות לזה וכמו שכתוב באתר של זהות".
כמו במקרה של מעיינות, גם במקרה של רעות, הטשטוש אינו מתוחכם אבל קיים - "בסילבוס שלהן, קודם כל, לא כתוב עליו 'בנות רעות' בכלל", אומר יהושוע. "רק כתוב, 'בימי שלישי אנחנו לומדים נושאים מגוונים'". מה הם אותם נושאים מגוונים? שיעורים שמעבירות בנות השירות במגוון נושאי יהדות, כך יהושוע. "גם כשהמורה מעדכנת את ההורים בחומרי הלימוד היא לא כותבת בנות רעות, אלא - החודש למדנו על נושאים מגוונים ומעניינים". לתפיסתו, "ברור לחלוטין שיש כאן מודעות מצד ארגון זהות וכל הזרועות שלו, שהדבר הזה צריך להיעשות בשקט וככל שהם יהיו יותר בוטים וברורים, כך תהיה יותר התנגדות".
לאחרונה, הפעילות המאומצת של יהושוע ושל הורים נוספים, הסתיימה באופן מפתיע, זאת לאחר מאבק שהתחיל לפני המלחמה ונגמר בעקבותיה. "בנות רעות עשו טעות", הוא מסביר. "בניגוד לסיכום של בית הספר עמן, הן דיברו על המלחמה ועל פרויקט של זהות שנקרא 'למלא את החלל' - שזה לדבר עם הילדים על השבעה באוקטובר ולהגיד להם שנעשו הרבה ניסים ושכל החיילים הם גיבורים ומה שאנחנו צריכים לעשות זה לאמץ איזה חלל צה"ל ולעשות מעשים טובים בשמו. בנות רעות חילקו בכיתה את הפליירים שלהם והקרינו את הוידאו שמדבר על שבעה באוקטובר כעל מעשה שטן שירד מהשמיים, ואין לו שום הקשר פוליטי, כי זו האג'נדה - ומדברים על כמה חיילים נהרגו ויש תמונות שלהם. ואז קמה זעקה גם מהכיוון של הורים שעד אותו רגע העדיפו לא להצטרף למאבק. תוך יום בית הספר הודיע שהן יוצאות".
לדברי יהושוע, "אני מכיר היטב את תעשיית ההחזרה בתשובה בישראל ויודע לזהות את הניואנסים. כשמדברים איתי על אור היהדות, לרוב ההורים זה נשמע משהו בין סביר ובלתי מזיק. אצלי נדלקות כל הנורות האדומות, כי אני יודע שזה בא עם להטבופוביה ומיזוגניה, וניסיון לשנות את האג'נדה של הילדים ודרכם את ההורים שלהם, אם יודעים את מי לשאול, זה מאוד מוצהר. זה לא איזה קונספירציה".
"מגזר שלם מקבל עובדים בחינם מהמדינה"
בישראל, כך על פי ד"ר יעל שמריהו-ישורון, החוקרת את התחום, 135 גרעינים תורניים. בסקירה של כלכליסט נמצא כי בשנה שעברה הגיעו אל משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בראשות השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית), 86 בקשות תמיכה, לעומת 66 גרעינים שהגישו ב-2020. משרדה של סטרוק הוא גם שמרכז תחתיו את רשות השירות הלאומי-אזרחי, גוף שתקציבו עמד ב-2023 על כ-132 מיליון שקלים והשנה על כ-92 מיליון שקל, על פי הנתונים המפורטים באתר מפתח התקציב.
מתוך שיחות שקיים שומרים עם הורים ואנשי מקצוע עולה, שמצוקת כוח האדם של מערכת החינוך הן הגורם מספר אחד לכניסת בנות השירות אל תוך כותלי בתי הספר. מכאן, לטענת העוסקים בנושא, מציאת אלטרנטיבה עבור מצוקת כח האדם היא אחת הדרכים המרכזיות למיגור התופעה. "אנחנו לא רוצים שיגדירו לילדים שלנו את הזהות, אנחנו נסתדר עם הזהות שלנו לבד", מסבירה מרינה שמואלי, אם ופעילה חברתית מרמת גן שהקימה עם הורים נוספים את ארגון "ברית ערים" המקשר בין תושבים והורים מערים שונות ובאופן ספיציפי בסוגיית בנות השירות בבתי הספר.
על הפרק, מציאת אלטרנטיבות למנהלי ומנהלות בתי הספר. כך למשל, מספרת אם מרמת גן, כי היא הצליחה להוציא את בנות השירות משטח בית הספר של ילדיה, כאשר הציעה למנהלת אלטרנטיבה מספקת בדמות ארגון בינ"ה הדוגל ב"זהות יהודית ישראלית שבמרכזה חיבור בין התרבות, המורשת והמסורת לערכי הדמוקרטיה, כפי שנכרכו במגילת העצמאות".
עו"ד עידן למדן, כיום סגן ראש עיריית רמת השרון, ובעבר פעיל חברתי וחבר מועצת העיר שהקדיש את זמנו לנושא, מספר על המאבק בו לקח חלק. "פעלנו להוצאת בנות השירות מהעיר, מכל בתי הספר. קיבלנו החלטה שכל מנהל או מנהלת שאומר שיש לו בעיה או צורך מיוחד באותן בנות שירות, קרי - שפותרות לו בעיה תקציבית כזו או אחרת, יקבל תקצוב. כך, כשהעירייה התגייסה לעניין, בנות השירות יצאו מכל בתי הספר והגנים ברמת השרון".
עו"ד איתמר קרמר, מנהל ארגון חברתי בשם משמר החינוך הממלכתי, שפועל לשמירת החינוך הממלכתי נקי מהתערבות חצונית, מאשר כי "היתרון של בנות השירות הלאומי, שזה כוח אדם זול, שהעלות שלהם בעצם משולמת במלואה ידי המדינה ולא על ידי הארגונים - ואז ארגונים עם אג'נדה דתית, לאומית ואפילו קיצונית, יכולים להיכנס לתוך משרד החינוך ולבתי הספר.
"מה שקורה כיום, זה שארגונים דתיים, מקבלים עדיפות מהמדינה, דרך זה שהם עולים פחות כסף. אם הארגון החילוני צריך לגייס כוח אדם יקר ולשלם לו שכר מינימום לפחות, כדי להביא מדריכים, שיפיצו אידיאולוגיה דמוקרטית ליברלית בבתי ספר. מהצד השני, הארגון הדתי לאומי, שרוצה להפיץ מסר שמרני, אמוני, מסורתי, דתי, לא צריך לשלם כסף לעובדים שלו. הוא פשוט מקבל מהמדינה את בנות השירות הלאומי. ויש פה חוסר שוויון, יש מגזר שלם שנהנה מתחרות לא שוויונית, כי הוא מקבל עובדים בחינם מהמדינה. מה שעשו זה לתת עדיפות מובנית לארגונים דתיים".
דור, אב פעיל מקרית אונו, אנליסט במקצועו, החליט להיכנס לעובי הקורה ומדגים כיצד זה עובד: "יש פה משולש בין משרד למשימות הלאומיות, שתחתיו יש את כל השירות הלאומי, לבין האגף לשירות לאומי במשרד החינוך, ויש את בתי הספר. התקציב והכסף מגיע מהמשרד של סטרוק - הוא זה שמקבל אליו את בני השירות והוא מקצה אותם לכל מיני דברים, ומשרד החינוך מקבל איזשהו חלק של מתנדבים ומחליט מה הוא עושה בכמות הזו של האנשים.
"הצורה שבה זה אמור לעבוד על פי תקני משרד החינוך, מספקת מתנדבים לבתי ספר ולמוסדות חינוך לפי מדד סוציו אקונומי, לדוגמה - פריפריה ואוכלוסייה חלשה אמורה לקבל תקנים, בית ספר במדד סוציו אקונומי מאוד גבוה לא.
"מה שקורה בקריית אונו - ואני מנחש שגם בערים חזקות אחרות - זה שמשום מה בתי ספר מאוד חזקים באוכלוסיות מאוד חזקות עם מדד סוציו אוקונומי גבוה, שלא אמורים בכלל לקבל מתנדבים או מתנדבות של השירות הלאומי מקבלים תקנים".
כיצד דור יודע את זה? הוא בדק. "הלכתי למנהלת של בית ספר ואמרתי, יש לך פה מתנדבות של השירות הלאומי שעושות רק תוכן של יהדות ושל קירוב לדת ואנחנו כהורים רוצים דברים אחרים. אם יש תקנים של שירות לאומי זה נהדר, אני רוצה שיביאו אוכלוסייה הרבה יותר מגוונת שתעביר גם תכנים יותר מגוונים. בואי ננסה להסיט את התקנים לכיוונים נוספים, יש מתנדבים חילוניים, יש דרוזים, יש אפילו מתנדבים פנסיונרים שהם מורים לפיזיקה".
המנהלת הסכימה והפנתה אותו למשרד החינוך. דור, לדבריו, התקשר למשרד על מנת לברר כיצד על בית הספר לבצע את החלפת התקנים. ממשרד החינוך השיבו שמנהלת בית הספר צריכה למלא שאלון הגדרת צרכים, אלא שכאשר נשלח השאלון למנהלת שניסתה להיכנס ולבחור את התקנים הרצויים, הפלט על הצג הבהיר לה שבית הספר שלה כלל לא זכאי לתקנים.
מבולבל חזר דור לנציג במשרד החינוך שאמר לו ש"אין לו מה לדאוג והתקנים לא יילקחו מהם". סתם ולא פירש, ואת ההחלפה לא ניתן היה לבצע. "אמרתי להם, אנחנו לא רוצים מהגרעין התורני אנחנו רוצים משהו אחר, כל מה שיעשיר את הילדים קצת או ייתן להם לימודי ליבה. הוא (נציג משרד החינוך) אמר לי, 'לא, אי אפשר, זו ההקצאה שיש וזהו'. ואז הבנתי שבעצם מה שקורה זה שבית הספר לא זכאי בכלל לתקנים. אז נראה שיש פה איזה מין מנגנון שמתקצב את התקנים של שירות לאומי בערים חזקות, ומכתיב שהתקנים האלה יגיעו רק מהגרעין התורני".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה לדברים, כי "משרד החינוך דוחה בתוקף את הניסיונות לייחס לשירות הלאומי מניעים זרים – השירות הלאומי פועל בראש ובראשונה לחיזוק החברה הישראלית, ומבוסס על ערכי אחריות הדדית ועשייה משותפת. בתי הספר פועלים בעצמאות מלאה בבחירת מתנדבות השירות הלאומי, מבצעים ראיונות קפדניים, מגדירים את תחומי פעילותן, ומוודאים שהן משתלבות בתפקידים המקדמים את התחומים הלימודיים, הרגשיים והחברתיים אותם הגדירו – ללא קשר לרקע דתי או חילוני".
עוד נמסר, כי "המתנדבות מגיעות ממגוון עמותות, דתיות וחילוניות כאחד, ומשתלבות תוך מחויבות לערכי מערכת החינוך. השירות הלאומי הוא נדבך חשוב בחיזוק מערכת החינוך, הקהילה והחברה הישראלית".
מרשות השירות הלאומי אזרחי במשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות מסרו, כי הם מסתפקים בתגובות שהעבירו משרד החינוך ועמותת בת עמי.
לא התקבלו תגובות לפניות שומרים אל ארגון זהות, העיריות קריית אונו ורמת גן והגרעינים התורניים מעיינות ולהאיר את העיר.