"כשחיפשנו אותו כל הזמן חשבנו על הגרוע מכל"

72 ימים חלפו מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל", שהחלה במתקפה רצחנית של מחבלי חמאס על יישובי עוטף עזה. כ-1,400 הרוגים מצאו את מותם במתקפה ובימים שאחריה, וכן מאות פצועים, חטופים ונעדרים - שבחלק מהמקרים מתברר רק עכשיו מה עלה בגורלם. הוריו של דור מלכה (ז״ל), שנרצח בפסטיבל הנובה, אמנם קיבלו את ההודעה על הירצחו ימים בודדים אחרי ה-7 באוקטובר, אבל עד היום הם זועקים: "עזרו לנו להבין מה קרה לבן שלנו".

"כשראינו את הסרטון חשבנו שאולי הוא חי"

מלכה בן ה-29 הגיע למסיבה על מנת למכור את התכשיטים שלו. ״דור הוא ילד של אהבה״, מספרת אימו, בתיה. "מאז שהוא ילד קטן הוא היה מחבר בין אנשים, קבוצות וחברים, ותמיד הוא היה האמצע. הוא היה ילד חייכן, חביב, חבר אמיתי ואח מדהים. הכול היה אצלו ברוגע, הכול היה אצלו באהבה. הוא היה מדריך פוצ׳יבולי, ובשלב מסוים הוא החליט להתעסק במשהו נוסף אז הוא טס להודו ולמד להכין תכשיטים ובגדים. הוא היה פותח דוכנים במסיבות והוא הצליח למכור יפה. הוא עשה תכשיטים רק מכסף, הכין חולצות, ועשה את הכול מא׳ ועד ת׳. החלום שלו היה להוציא אותי לפנסיה. הוא רצה שנפתח יחד חנות בתל אביב, קרוב לים, שהוא יוכל לאמן ואני אייצר עבודות ממקרמה".

החלומות של דור נגדעו באחת בבוקר ה-7 באוקטובר, בזמן שהוא עשה את מה שהוא הכי אוהב. "בשישי בערב דיברנו שיחה שגרתית של 'אמא אני אוהב אותך, שבת שלום, אני הולך למסיבה'. הוא לקח איתו את דור אביטן, חבר ילדות שלו, כדי שיעזור לו למכור בפסטיבל. זה אמור היה להיות פסטיבל של אהבה, אבל לצערנו שניהם לא חזרו״, היא אומרת. "באותו בוקר אני הייתי בעבודה, ואמא של דור התקשרה אליי ואמרה לי שיש מלחמה. התקשרתי לדור שלי והוא לא היה זמין, סימסתי לו שיחזור אליי כמה שיותר מהר. לא הצלחתי לתפקד מהלחץ אז חזרתי הביתה, וב-12 בצוהריים הלכתי עם אמא של דור למשטרה".

במקביל נסע אביו של דור, אבי, מביתם שבאילת לכיוון המסיבה ברעים. "כל האזור היה סגור. אני מאמין שאם הייתי ברכב 4x4 הייתי נכנס דרך השדות, אבל במקום נסעתי ישירות לבית החולים", הוא מספר. "היה שם כאוס. ברדיו כבר התחילו לדבר על פצועים אנונימיים, אז הגעתי לסורוקה והתחלתי לחפש את דור. משם עברתי לברזילי, וגם שם הוא לא היה. משם הלכתי גם אני לתחנת המשטרה, הגשנו DNA, וחיכינו לעדכון".

חברים וקרובי משפחה של דור בארץ ובעולם התחילו להקים חמ"לים עצמאיים, על מנת למצוא כל קצה חוט שיובל אותם אליו. ואז, ביום ראשון ב-2:30 בלילה, הגיע העדכון הראשון. "שלחו לי סרטון שרואים בו את דור בבירור, מובל על ידי מחבל של חמאס", מספר אביו. "כשחיפשנו אותו כל הזמן חשבנו על הגרוע מכל, אבל פתאום ראיתי את הסרטון והוקל לי, כי חשבתי שאולי הוא חי".

אבי, שלא היה בבית בזמן שהגיע אליו הסרטון, ביקש שלא יעבירו לבתיה את הסרטון. בשעה שש בבוקר ביום למחרת הוא נסע לביתם שבאילת והראה לה אותו בעצמו, אבל לא היה מדובר בצפייה קלה. "דור היה חובש קרבי בצנחנים, והוא היה בעזה במבצע צוק איתן", היא מספרת. "כשאבי הראה לי את הסרטון הוא רק ניסה להרגיע אותי, אבל זה לא עזר. ידעתי שבשביל דור להיכנס שוב לעזה זה לחזור לסיוטים של צוק איתן. מאז צוק איתן הוא אמר שלעזה הוא לא נכנס חי, ולצערנו הרב, ביום שלישי בבוקר כבר דפקו לנו על הדלת והודיעו לנו שהוא לא בין החיים".

"יש לנו אפס מידע"

ללווייתו של דור הגיעו אלפי אנשים, וגם לשבעה. "ישבו פה ילדים קטנים שהוא אימן שבכו כמו מבוגרים", מספרת אימו. "הם לא ידעו על מה הם בוכים, הם רק ידעו שאין יותר דור". אך היום, כמעט חודשיים אחרי תאריך הפטירה הרשמי, בני משפחת מלכה מרגישים תלויים באוויר. "איך הוא נרצח, איך מצאו אותו, האם הוא היה ירוי, האם הוא התבוסס בדמו - כלום אנחנו לא יודעים. לא קיבלנו דו״ח פטירה, אף אחד לא דיבר איתנו. יש לנו אפס מידע על איך הבן שלנו נרצח", אומרת בתיה. "אני אדבר בשם כל משפחות הנרצחים: אף אחד מאיתנו לא יודע שום פרט על הרצח של הילדים שלנו. אנחנו לא יודעים איך הם נרצחו, מתי, באיזה אופן ועל ידי מי. דו"ח פטירה מינימלי אין לנו. אנחנו רק יודעים קצת על כמה בנות שהוא טיפל בהן, ועל מישהו שהוא עשה לו חוסם עורקים. הוא ישב לידו והחזיק לו את החוסם, וככה הוא נתפס, תוך כדי טיפול".

בתוך הכאב הבלתי נגמר של האבל, קיבלו הוריו המומים את ההודעה שכל התכשיטים שדור הכין ותכנן למכור באירוע - נגנבו. ״דור אסף את כל הציוד שלו וטיפל בפצועים כל זמן שהוא היה על הרגליים, אבל האוטו שלו נבזז באותו יום, וביום למחרת הם ניסו לבזוז שוב ואז הם נתפסו״, סיפרה אמו. ״אלו שני בחורים ישראלים מבאר שבע, שגנבו את כל התכשיטים שלו, סחורה של 150 אלף שקל, אם לא יותר. היום הם עצורים בבאר שבע, אבל אין לנו שום מידע על התיק. אנחנו רק יודעים שיש כתב אישום והתכשיטים עדיין במשטרה כראיות משפטיות, אבל כלום מעבר לזה״. 

בימים אלה סרטון החטיפה של דור עדיין מופץ בכל רחבי העולם, למרות שדור מעולם לא נחטף. ובזמן שהם מנסים להנציח את בנם שנרצח בטרם עת, מבקשים בני משפחתו בקשה אחת. "אני רוצה להנציח אותו, אבל אני לא יכולה לחשוב על זה כי אני רק מתעסקת בלחפש טיפת מידע״, אומרת אימו. "אני רוצה שכל העולם יפיץ את המשפט שלו: 'הודו על קיומנו וחיו אהבה'. דור היה ילד של אהבה, וכל העולם צריך לדעת שהוא נתן אהבה למי שהיה צריך. אני רוצה שידעו שלילד שמראים בסרטון יש שם: קוראים לו דור מלכה, זכרונו לברכה, והוא לא חטוף - הוא נרצח. והמסר היחיד שאנחנו רוצים להעביר זה שהמדינה תתעורר, ותתייחס גם לנרצחים. אנחנו לא שקופים. שמו אותנו בהולד וזהו, אין אף אחד שמוכן להזיז את עצמו מהכיסא ולדבר עם משפחות הנרצחים".