עונת ההרשמה לגני הילדים העירוניים בעיצומה, ולצד ההתרגשות הגבוהה הרבה הורים עלולים להרגיש מעט מבולבלים מול המבחר הרחב. בחירת המסגרת החינוכית היא משמעותית מאוד, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בילד עם לקות ראייה. התהליך מאופיין בשאלות רבות: איך יודעים מהי המסגרת החינוכית המתאימה? אלו אישורים ותוספות כדאי לבקש?
מומחי עמותת אלי"ע, עמותה ללא כוונות רווח המפעילה מסגרות יום שיקומיות לילדים עם לקות ראייה או עיוורון מגיל חצי שנה עד שש, המסייעת לילדים להגיע לניצול הגדול ביותר בשרידי הראייה שלהם ולשילובם במסגרות המשך, מנסים לעשות קצת סדר בתהליך.
"שילוב של ילדי אלי"ע בגני עירייה מתחיל בחשיבה משותפת של אנשי המקצוע המטפלים בו ביחד עם ההורים, וממשיכה בוועדת אפיון וזכאות בעיר המגורים, שבסופה מתקבל מסמך המרכז את הניקוד שנקבע עבור הילד", מסבירה קדם נתן, מנהלת סניף אלי"ע בפתח תקווה. "הניקוד הוא שקובע את סל השירותים שהילד יקבל מהעירייה בשנת הלימודים הבאה, והוא מותאם לפי הצרכים ודרגת המוגבלות בראייה שלו. לאחר מכן מתקיימת ועדת פילוח, ללא נוכחות ההורים וצוות הגן, ובה דנים במסגרות הזמינות, היכולות של העיר וכיוצא בזה".
לדברי נתן סל השירותים יכול לכלול סייעת, תוספת של טיפול רגשי, תומכת ראייה, ריפוי בעיסוק, טיפול פרא-רפואי וכיוצא באלה. "חשוב מאוד שהורים יגיעו מוכנים לעירייה, שיכינו את שיעורי הבית בכדי שידעו לדרוש את מה שילדם זקוק במערכת החינוכית".
איזה דברים חשוב שיהיו בגן?
"הכי חשוב זה מי הצוות בגן. חשוב לבדוק מי הגננת, כמה שנות ותק, מה יכולות ההכלה שלה, כמה סבלנות יש לה ואם יש לה ניסיון בשילוב. חשוב שתהיה פתוחה ומוכנה להשקיע. באשר לגן עצמו, לא כל גן מתאים לילדים עם מוגבלות, גן מואר מדי או גן ללא סככות לא יתאים לילדים עם לקות ראייה, או יידרש לעבור התאמות על ידי הרשות המקומית. כדאי לבדוק אם ישנו גן שכבר הותאם בעבר לשילוב ילדים בעלי לקות ראייה. עדיף לבחור בגן שבו מספר ילדים קטן יחסית. כשיש מעט ילדים, לילד קל יותר להתמודד, לעקוב אחרי הילדים עם המבט ולמקד את תשומת הלב שלו בהם".
ואם אין גן מתאים באזור המגורים?
"אין ספק כי גן שנמצא בסביבת המגורים של הילד מהווה יתרון, אך לעיתים עדיף שהגן יהיה גן טוב שמותאם לשילוב ילדים עם לקות ראייה מאשר קרוב לבית. במקרה של גן שאינו באזור המגורים של הילד, ייתכן שההורים ידרשו לפנות לעירייה ולבקש להשתבץ אליו. כשמדובר בשילוב יש ניסיון לא אחת מצד העירייה ללכת לקראת ההורים".
עדי וזיו שילון מכירים את התהליך הזה מקרוב, שכן עברו אותו עם בתם שירה, ילדת אלי"ע שהשתלבה בגן עירייה ובשנה הבאה כבר עולה לכיתה א'. "ברגע שהצוות של גן אלי"ע ממליצה על שילוב בגן רגיל, שם מתחילה הבירוקרטיה", אומרת שילון, "היא כוללת מילוי טפסים, שעות ליווי שהילד צריך וגם תומכת ראייה שנכנסת לתמונה, סייעת שילוב ובחירת גן. יש הורים שהולכים כבר בהתחלה לאיבוד. גם אנחנו היינו ככה ונעזרנו באנשים שכבר עשו את זה".
שילון מרוצה מאוד מהגן שנבחר בסופו של דבר עבור שירה. "הגננת של שירה מדהימה. לא היה לה ניסיון עם שילוב של ילד עם לקות ראייה, אבל מהרגע הראשון שדיברנו איתה בטלפון הבנתי שיש לה לב רחב מאוד והייתה לה מוטיבציה", היא אומרת, "הבנתי שעבורה שילוב של ילד בעל מוגבלות זו שליחות".
איזה התאמות נדרשו בגן?
"לא נדרשו הרבה מאוד התאמות במבנה, כי מדובר בגן שהיה שייך בעבר למסגרת חינוך מיוחד, למעט הוספת צלייה והתאמת ניגודיות בצבעים בתוך הגן. התאמות נעשו גם לאורך השנה בהנחיית תומכת הראייה, כמו למשל בחירה במחברת עם שורות גדולות שיתאימו לכתב היד של שירה, התאמות ביצירה, ואפילו בארוחות - שימוש בצלחות בהירות כשהאוכל כהה ולהפך. התפקיד שלה היה לפתוח את הראש לצוות בגן שלא רגיל היה לעבודה עם ילדים בעלי לקויות".
איך הייתה ההתאקלמות של שירה?
"היציאה שלה ל'חיים האמיתיים' זו קפיצה מטורפת. בימים הראשונים היה קצת קשה, אבל היא הסתגלה טוב יותר מילדים אחרים שאין להם לקות. הילדים בגן מעודדים אותה, הם קיבלו שיעור בהכלה והם פשוט מדהימים. בתוך כל זה היא מפתחת חוסן, אבל יש לה דוגמא מהבית, גם זיו התמודד עם קשיים והתגבר עליהם".