מכירים את הכוכב הזה? ברור שאתם מכירים, מי לא ראה את הסרטון שלו? סרטון אחד שפשוט אי אפשר להישאר אדיש אליו, זהו שליו עמר, הוא בן תשע והוא נינג'ה, חבר'ה, הוא נינג'ה, כשאתם מדברים נינג'ה - זה נינג'ה. בשנה האחרונה הוא נלחם בסרטן, מה זה נלחם? נותן קרב ענק. הוא נעדר מבית הספר בגלל מגפת הקורונה ולאחרונה הוא חזר. הוא איתנו כאן עם אמא שלו, עם שביט, וגם המחנכת דורית נמצאת איתנו בזום, כיאה לכל מחנכת. מחנכות היום עולות בזום. שלום למחנכת בזום.
מה שלומך, איך אתה מרגיש?
"בסדר".
איך היה לחזור?
"סבבה, כיף".
ידעת מה הם מכינים לך?
"ידעתי שתהיה מסיבה, אבל לא חשבתי...".
ספר ספר מה היה, איך היה?
"נכון, פגשתי את כל החברים שלי, וממש התרגשתי ושמחתי ככה לראות את כולם. אני יכול לחזור לבית הספר, לחזור לשגרה".
ראינו את הסרטון שעלה בפייסבוק של אלמוג בוקר. הצלחת לישון בלילה לפני זה?
"כן".
איך הרגשת כשנכנסת לכיתה? שנה לא ראית את החברים. מה זה עשה לך?
"הרגשתי הרגשה מאוד כייפית ומשמחת לראות את כולם, הרגשתי עוד מלא דברים משמחים וכייפים".
שביט סיטבון, אמא של שליו, ספרי על השנה שהוא היה בבית
"הייתה לנו שנה לא פשוטה, נראה לי שזה הסיוט של כל אמא, לגלות דבר כזה. זה תהליך שהוא קודם כל... לשליו יש גידול נדיר במוח, שלצערנו לא ניתן לנתח, אז מה שכרגע הוא מקבל זה טיפולי כימו, שהוא מתמודד איתם בגבורה רבה, ועל זה אנחנו בונים בעצם".
שנה הוא ישב בבית כי לא רציתם לחשוף אותו לקורונה?
"זה התחיל מהקורונה ואז בדיוק גילינו, בנובמבר, את המחלה, ואז כשהוא כבר התחיל את הכימו יחד עם הקורונה אסור היה לו ללכת לבית הספר בגלל שהמערכת החיסונית שלו הייתה מאוד מאוד חלשה".
החברים היו בקשר בשנה האחרונה?
"כל הזמן, המורה דאגה".
זה כיף להיות שנה בבית, שליו, חופשה מהכיתה וזה?
"חלק חלק. זה כיף יותר גם לקום בשעות יותר מאוחרות לבית ספר, אבל זה גם כיף להיות בהפסקה עם החברים וזה, זה גם כיף".
למה הכי התגעגעת? להפסקות?
"גם".
המורה, דורית נגר, ספרי איך התכוננתם לחזרה של שליו
"בוקר טוב, אנחנו במהלך כל השנה הזאת המורכבת ניסינו לשמר לשליו את התחושה של השייכות לבית הספר, לשמור על רצף חברתי, חינוכי, לתת את התחושה של השייכות לכיתה כי זה בינינו היה הכי חשוב, כך שבעצם הקבלת פנים הייתה ציון דרך אחת בתוך כל התהליך שעברנו השנה עם שליו היקר".
עד כמה הילדים בכלל מבינים מה עובר עליו?
"יש פה ילד גיבור, יש פה ילד שיש לו יכולת ורבאלית מאוד טובה והוא אמר 'דורית, אני רוצה לספר לילדים בכיתה', הוא בבית החולים שמלווה אותו אמרו לו 'אתה יכול בעצמך לספר את הסיפור אם לא קשה לך', באמת, הוא עלה לזום והוא סיפר את זה במילים פשוטות".
שליו, מה סיפרת, איך סיפרת?
"לא כתבתי כלום, נכון אמרתי להם שיש לי גידול במוח, ויש לי כזה מתקן שדרכו אני מקבל את הטיפול, ושאני יכול להיפגש רק עם מי שהוא מחוסן שפעת ושאני אמרתי עוד דברים פשוט אני לא זוכר, אני לא טוב בשיחות".
איך הם באמת הגיבו?
" הם היו קצת עצובים כי לא כולם יכלו להיפגש איתי וגם חלקם הם היו גם שמחים למה כי נכון עוד מעט ייגמר הכיתה ג' נכון? וממילא הייתי חוזר".
מה זה עושה לך שביט כאמא? אחת הבשורות הכי נוראיות?
"הכי נוראיות, לא האמנתי בהתחלה. תראה בגדול זה אני והוא, מול הכל, והמשפחה המורחבת כמובן אבל זה לא פשוט לעכל את זה, קודם כל, להבין שזה אצלנו, שזה קרה לנו, אתה בהתחלה בהכחשה כזאת מטורפת, לא הייתי יכולה אפילו להגיד את המילים האלה כשהיו שואלים אותי מה יש לו, לא יכולתי להגיד, עד שהצלחתי להגיד 'סרטן', 'גידול', זה לוקח זמן, אבל כשאתה כבר בתוך התהליך אתה באופטימיות, בחיוביות, אין ברירה, אין ברירה אחרת".
הכרת את השיר לפני זה, את אלוף העולם?
"ברור, זה היה פעם הצלצול שלי בטלפון".
מה אתה חושב על השיר הזה?
"שיר ממש שאני אוהב אותו וגם שיר ממש שאני אוהבל שמוע אותו וגם נראה לי שזה שיר ממש טוב".
יש לי משהו שאני חושב שאולי יכול להיות נחמד בעיניך, תסתכל רגע על המסך. חנן בן ארי הקליט לו שיר וביצע את "אלוף העולם". מה יש לך להגיד לחנן?
"ממש תודה חנן, ממש שמחתי".
נאחל לך בריאות, והיה כיף לארח אותך ואתה אלוף אמיתי ונינג'ה אמיתי, וגם אמא שלך אלופה. מילה אחרונה שלך, דורית.
"אני רוצה קודם כל להודות לצוות בית החולים שתומך ומלווה את שליו בטיפולים שלו, והאמא הלביאה והלוחמת שלו, לתלמידים היקרים שמנסים כל הזמן לעטוף אותך ולהורים שלהם שמגוייסים בכל עת ולצוות החינוכי שבאמת מנסה לעשות ככל יכולתו כדי להיות שם במובן הכי הכי פשוט של המילה, לשמח אותך ולתמוך בך בעת הזאת. רפואה שלמה".