כשאנו חושבים על חינוך לא טוב, לרוב הדעת נודדת לכיוונים של הזנחה, של ילדים שצרכיהם לא נענים ושדברים נחסכים מהם. בחברת השפע בה אנו חיים, ששמה את צאצאינו במרכז, העניין הזה, של צרכים שאינם נענים, נראה פעמים רבות מאוד אחרת. בעוד שההורים מעניקים לילדים מעל ומעבר, ומציידים אותם בשפע שעולה על גדותיו, ישנה נטייה עולמית להזניח אותם מכיוון שונה.
פסיכולוג אמריקני פופולרי בשם האנק אולוול מבקש עתה להגדיר את הדברים שהורים מודרניים עושים שפוגעים בילדיהם ישירות, ולפעמים עושים נזקים לכל החיים. "ההורים כל הזמן מנסים שהילד יהיה מאושר, ובזה הם מתמקדים," הוא מסביר במאמר חדש המתפרסם במגזין ההורות ׳פיורוואו׳. "אלא שמסתמן שככל שאנחנו מעניקים לילדים יותר, ועושים עבורם דברים שהם לא רוצים לעשות בעצמם, הם נעשים יותר חרדים, חסרי ביטחון וחלשים. הם לא מוכנים לחיים, הם לא מוכנים לאחריות ולדחיית סיפוקים."
יחד עם קארל פיקהרד, פסיכולוג קליני אמריקני נוסף, וכותב רב המכר "לשרוד את הנעורים: איך להבין ואפילו ליהנות מהדרך לעצמאות", יצרו השניים רשימה של דברים שהורים עושים, והורסים לילדים ולנוער את כישורי החיים בדרך לעצמאות. נדירים ההורים שלא ימצאו את עצמם באחד הסעיפים או יותר.
-
אתם לא מכריחים אותם להשלים את שיעורי הבית
"יותר מלמידת גיאומטריה, שיעורי בית מלמדים את הילדים לפתח מוסר עבודה והרגלי סדר ומשמעת עצמית. כדאי לתרגל את המשפט: נכון, בני, יכול להיות שהמידע הזה לא ישמש אותך ביום יום, אבל כן תזדקק ליכולת להתמקד במשהו שמשעמם אותך. עכשיו אתה לומד להתמודד עם זה." -
אתם לא מכריחים אותם לנקות את החדר
"שנות הנעורים נוטות להיות מלוכלכות ומבולגנות, אבל כשהילדים מבינים שהחדר שלהם אמור לעמוד בסטנדרטים שאתם מציבים, אומר שהם לומדים להתחשב באנשים אחרים, בהם הם תלויים, ולחוקים שלהם הם מוכרחים לציית."
אם זה החדר של הילדים שלכם, אתם בבעיה | צילום: Shutterstock -
לילדים אין מטלות בבית
"מטלות בית ללא תשלום הן הדרך של הילדים לתרום לתחזוקת הבית, ולהיות חלק אמיתי מהיחידה המשפחתית. חשוב להבהיר מהן המטלות הדרושות וכמה מאמץ וזמן הם צפויים להשקיע בהן. המחיר לאי ביצוע המטלות המצופות מוכרח להיות ברור, וחד משמעי." -
הילדים לא חייבים לקחת חלק בפעילות משפחתית
"חשוב לדרוש מהילדים לקחת חלק בנסיעות משפחתיות, בביקורי בני משפחה או בפעילויות אחרות. כך אנו משמרים את הקשרים במשפחה ואת חשיבות מקומם ביחידה המשפחתית." -
זמן המסך אינו מוגבל
"מבחינה קלינית, אור ה-UV שבוקע מהמסכים מבלבל את העצבים האופטיים של בני הנוער ומסמן להם שזה לא זמן ללכת לישון, גם לא באמצע הלילה כשבבוקר יש מבחן חשוב. המטרה היא לגדל בני אדם שידעו לחיות בעולם שבו מתקיימים חיים בהם משולבת טכנולוגיה, אבל היא אינה מכתיבה אותם או שולטת בהם. הדבר הראשון שצריך לעשות זה לבחון את האינטראקציה של הילד עם טכנולוגיה. אם המסך קודם למחוייבויות משפחתיות ולימודיות ואינטראקציות חברתיות, הגיע הזמן לקחת את העניינים בידיים עד שהאיזון מושג." -
הילדים לא מתנדבים
"הורים רבים מכנים את ילדיהם אנוכיים ומתלוננים שהם חושבים רק על צרכיהם וטובת עצמם. כדי להוציא את הילד מתוך עצמו, כדאי להסב את תשומת לבו לכיוון הקהילה. כשמתנדבים ותורמים, פרט לכך שעוזרים לזולת, מקבלים תחושת הישג מספקת, ושייכות."
בני הנוער שמבלים את החופש בהתנדבות | צילום: החדשות 12, החדשות12 -
הילדים לא מחויבים לחסוך כסף
"כשהילדים מקבלים או מרוויחים כסף, כדאי להורות להם לשים חלק בצד, לשם דחיית סיפוקים. הם ילמדו איפוק, סדרי עדיפויות, תכנון לעתיד ועוד." -
הילדים לא לומדים מיומנויות
"הילדים של היום, מעידים מומחים בכל מקום בשנים האחרונות, נוטים להתייאש מהר מאוד, ולהפסיק ביצוע מטלה כשהיא נעשית מאתגרת ועם סימן ראשון לאי נוחות. הורי ההליקופטר, שמיד באים להצלתם, ומפלסים להם את הדרך לעבר הנוחות, מואשמים בכך. ילדים צריכים ללמוד כיצד להסיר מדרכם מכשולים בעצמם, ולבנות מיומנויות שונות שיעזרו להם בסיטואציות מגוונות. כך הם יבנו, במקביל ביטחון עצמי." -
הם לא מתקשרים
"האופן שבו הילד מגיב כשמגיע אורח לבית הוריו, והוא נדרש לנהל שיחה קצרה, מעיד על יכולות התקשורת שלו. ילדים צריכים לדעת לשוחח עם מבוגרים, ועם אנשים מכל הסוגים, לא רק עם חבריהם. מחקרים מראים שיכולות תקשורת עם מבוגרים בגיל צעיר מגדילות את הסיכויים להזדמנויות עבודה, התמחויות וקבלה ללימודים בהמשך."
שיסתכלו לכם בפנים | צילום: Shutterstock -
אתם לא דואגים לעצמכם
"טיפול עצמי הכרחי כדי לתמוך בילדים ובבני הנוער שלכם. עליכם להישאר רגועים, לדאוג שאתם ישנים טוב, להיעזר בתמיכה רגשית של בני משפחה, חברים או בעלי מקצוע, לעשות פעילות גופנית. הורה שנמצא במצב של דחק, עצבנות, עייפות וחוסר ביטחון מיד יעביר את המצב הזה הלאה, לילדיו." -
אתם לא שמים להם גבולות
"גבולות הם הדבר הקבוע ששמים כדי להבהיר איזו התנהגות מקובלת מבחינתכם ואיזו לא. אם הציונים שלך לא יהיו מעל 70, לא תוכל לפגוש חברים, למשל, הוא גבול קבוע מסוים, שאם קובעים אותו אין לחזור ממנו, גם אם הילד נעצב מאוד וזועם. מי שנותן לילד לצאת למרות שעבר את הגבול מתנהל בהורות אנוכית".