"מרביצים ומשפילים אותו בלי הפסקה ובית הספר מאשים אותו"

נ' (11) חווה אלימות קשה מצד תלמידים בבית הספר במשך שנים. הוריו התחננו שוב ושוב להתערבות בית הספר, אך לטענתם, הנושא לא טופל כראוי, ובית הספר אף האשים את הילד במצב. לאחר שאימו של אחד התלמידים תקפה את נ' בתוך הכיתה, הוחלט להשעות דווקא אותו, ומאז כבר ארבעה חודשים שהוא בבית, ללא מסגרת חינוכית.

לדברי אביו של נ', לפני כמה חודשים פרץ ויכוח מילולי חריף בין בנו לתלמיד אחר בכיתה. אימו של אותו תלמיד הגיעה לבית הספר לפגישה עם המנהלת בטענה שנ' קילל ואיים על בנה. "בסיום השיחה היא עלתה לכיתה של הבן שלי ותקפה אותו מול כל הכיתה והמורה," מספר האב. "הילד שלי, מהלחץ, הפיל שולחן וכיסא וברח ממנה, וכעונש קיבל השעיה רפואית לחודש ימים והפניה לבדיקה פסיכיאטרית לבדיקת מסוכנות. ללא אישור מפסיכיאטר הוא לא היה יכול לחזור לבית הספר".

מאז אותה תקרית חמורה נ' לא חזר ללימודים. כבר ארבעה חודשים שהוא שוהה בבית, בפיקוח צמוד של אביו. "אני כבר כמה שנים לא עובד, כל כולי בזה," הוא אומר בכאב. "לקחנו אותו לאבחון במחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים במרכז, ותוצאות האבחון הראו שהוא סובל מבעיות קשב וריכוז והיפראקטיביות".

האב מתאר את השגרה היומיומית הקשה שנוצרה מאז שבנו אינו במסגרת חינוכית. "סדר היום שלו התהפך לחלוטין. הוא הולך לישון מאוחר בלילה וכשהוא קם בבוקר, הוא חוזר לישון כי אין לו מה לעשות. הוא רוצה לחזור לבית הספר, אבל מפחד ורוצה שאבוא איתו". כשנשאל על מצבו החברתי, השיב: "הוא מצא חברים חדשים מהשכונה, אבל הם צעירים ממנו. כשהוא נמצא בסביבה אחרת, הוא אהוב על ידי הילדים וההורים".

"הילד שלי מסומן בתור חלש"

לטענת האב, הבעיות החברתיות החלו כבר בכיתה א'. "היו חרמות, העליבו אותו, הרביצו לו, קיללו והשפילו אותו על בסיס קבוע", הוא מספר. "בית הספר ניסה להכיל ולעזור, אבל האלימות המשיכה". בשלב מסוים, האלימות יצאה גם מגבולות בית הספר. "באחד הימים, כשהייתי בגינה עם אשתי ובני, אותה חבורת ילדים מבית הספר פגעה בו".

האב ניסה לפנות להורי הילדים וביקש מהם להרחיק את בנם, אך זמן מה לאחר מכן, הוריהם ירדו לגינה, כשהם רעולי פנים, ותקפו אותו ואת אשתו באמצעות אלות וגז מדמיע – מול עיני בנם. "לאחר שפניתי למשטרה, הילדים הפסיקו להציק לו, אבל אנחנו הפסקנו ללכת לגינה הזו, ובקושי יצאנו מהבית". מצבו של נ' החמיר, והאב מספר כי הפחד והטראומה פגעו קשות ביכולתו ללמוד. "הוא סירב להיכנס לכיתה שוב ושוב, הסתובב מחוץ לבית הספר, ולפעמים אחרי שעה היו מתקשרים אליי שאבוא לקחת אותו".

אחרי שנתיים של המתנה לאבחון, הוא סוף סוף קיבל זכאות לכיתה קטנה, והועבר לבית ספר אחר – מסגרת ממלכתית-דתית עם כיתה מיוחדת לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. אך גם שם, לדבריו, הוא נתקל בקשיים חברתיים. "הוא משתוקק לחברים, אבל הם 'משפיטים' אותו ומנצלים אותו", מספר האב. "אפילו הבנות בכיתה מרביצות לו, וככה הוא מסומן בתור חלש. הבן שלי לא נוהג באלימות, אלא אם כן תוקפים אותו קודם. אם זורקים עליו משהו – הוא מחזיר, אבל מבחינת בית הספר, הוא זה שנחשב לילד האלים".

בהתחלה, האב ניסה לשתף פעולה עם הנהלת בית הספר ולנהוג לפי הנחיותיהם. "אמרתי לו שגם אם תוקפים אותו, שלא יחזיר אלא יפנה למורה או למנהלת. אני מכיר את הילד שלי – הוא תמיד רוצה לרצות אחרים. במקביל, פניתי לבית הספר שוב ושוב, ואמרו לי שזה מטופל, אבל בפועל אף אחד לא עשה כלום".

ואז, לטענת האב, המצב רק החמיר. "הם החליטו להפוך אותו לאשם בכל אירוע. בכל שבוע היתה תקרית אחרת שבה האשימו אותו, קיללו אותו והרביצו לו, וכשהוא הגיב – רק בו טיפלו. אם היו מטפלים גם בצד השני, לא היו לי טענות".

"אני בא לשחוט את הילד שלך ואותך"

יש לציין כי בית הספר מציג תמונה שונה לחלוטין מזו של האב. לטענת הצוות החינוכי, נ' נוהג באלימות כלפי תלמידים אחרים, סובל מהפרעות קשב וריכוז חמורות ונדרש לטיפול תרופתי. האב, לעומת זאת, טוען כי "אף פסיכיאטר לא נתן המלצה לטיפול תרופתי. כל מה שצריך זה סביבה נורמלית, כי אם מרביצים לו ומקללים אותו, הכדורים לא יעזרו".

כשניסה האב להעלות את טענותיו מול הנהלת בית הספר, לדבריו, לא רק שהנושא לא טופל – אלא שהאשמה הופנתה כלפי הקורבן. "מנהלת בית הספר מכירה את ההורים של הילדים האלימים ופוחדת מהם. כפי שהילדים הפכו אותו לקורבן, גם היא רכבה על זה. אני שולח לה הוכחות לאיומים והקללות שהוא מקבל מילדי הכיתה, אבל מהצד השני אין שום הוכחות נגדו".

האב מוסיף כי בית הספר אף טען כי נ' ניסה להתאבד. "היתה קטטה, והוא הוכנס בכוח לחדר הפסיכולוגית. הוא ניסה לצאת דרך החלון – ומיד טענו שהוא רוצה להתאבד. בכל פעם זו מלחמה מחדש להפריך את העלילות שלהם. זו מערכת מאפיונרית – אם הילד לא נראה טוב בעיני המנהלת, אין דרך לערער על זה".

לאחרונה הועלתה נגד נ' האשמה חמורה נוספת. "ילדה שמרביצה לו כל הזמן טענה שהוא נגע בה באופן מיני. נבהלתי והתקשרתי לבית הספר שיבדקו במצלמות. אבא שלה התקשר אליי ואמר: 'אני בא עכשיו לשחוט את הילד שלך ואותך'. כשהמצלמות נבדקו, לא נמצא שום דבר שתומך בטענת הילדה. אבל עוד לפני הבדיקה, בית הספר כבר הוציא מכתב רשמי לפיו הוא נגע בה, ושמו את זה בתיק האישי שלו".

האב פנה לאחרונה למפקחת האזורית של משרד החינוך, ולאחר שבחנה את המידע ואף נפגשה עם נ', היא הבינה שיש פער בין גרסת בית הספר לזו של הילד. "יש קבוצת וואצאפ של הורים שנפגעו מבית הספר, יש שם המון סיפורים על אלימות שלא מטופלת".

כבר חודשים שהאב פונה למנהל החינוך העירוני בבקשה להעביר את נ' לבית ספר אחר. "אמרו לנו שאיחרנו את המועד. הם שרפו לו את העתיד, אף אחד לא יקבל אותו עם התיק האישי הזה."