כוחות צה"ל חשפו והרסו את מפקדת חמאס בג'באליה, שכללה מנהרה תת-קרקעית גדולה בת שני מפלסים בעומק עשרות מטרים. במנהרה איתרו הכוחות את גופותיהם של חמישה חטופים וחטופות שהובאו לקבורה בישראל: עדן זכריה ז"ל, אליה טולדנו ז"ל, רס"ב זיו דדו ז"ל, סמל רון שרמן ז"ל ורב"ט ניק בייזר ז"ל.

אמה של עדן, אורין, הודתה הבוקר לכוחות הביטחון על שהשיבו אליה את בתה: "אני מתפוצצת מגאווה שיש לנו צבא כזה. החיילים שלנו, הקדושים והטהורים, סיכנו את חייהם, נפצעו ונהרגו כי ידעו שיש גופות ויצאו למבצע לחילוץ הגופות. גל, הבן של גדי איזנקוט, נהרג במבצע הזה. איפה בעולם ראינו צבא כזה?".

"החזירו לי את הדבר הכי יקר לי בחיים. נכון, הבת שלי חזרה ללא רוח חיים, אבל חזרה. זה לא מובן מאליו בימים אלה, כשיש אנשים שמקבלים את הבשורה הזאת ולא זוכים לקבל את הגופה. זכיתי לראות את הבת שלי, לנשק אותה, ללטף אותה ולקבור אותה בקבר ישראל. מבחינתי - זו סגירת מעגל. חשוב שהמשפחות כולן 'יזכו' לקבל את זה".

האם צה"ל הרכיב את החתיכות החסרות בפאזל, כולל באיזה שלב נרצחה?
"עדיין לא קיבלתי את כל התשובות. עדיין לא ברור האם היא נלקחה לעזה ללא רוח חיים. לא יודעים באופן סופי, יש השערות. הכאב שלי עצום, אי אפשר אפילו לתאר איזה כאב אני עוברת. מאוד יעודד אותי לדעת שהיא לא נלקחה לעזה בחיים, שלפחות אם סיימה ככה את החיים שלה, שאדע שלא סבלה אפילו לא לשנייה אחת. זה מאוד ינחם אותי לדעת את זה. אני מאמינה שיחזרו אליי עם תשובות נוספות בהמשך. הם כל הזמן ממשיכים לבדוק את זה".

איך מתחילים להתאושש מפה ולשקם את החיים?
"המוח שלי לא מפסיק לעבוד. אם הוא יפסיק לעבוד, אתחיל לחשוב על עדן ולא אוכל לצאת מזה. אני לא נותנת לעצמי לשקוע, כי זה כל כך כואב. אני כל הזמן חושבת מה אני יכולה לעשות. שואלים אותי: 'אורין, מאיפה החוזק הזה? תתני לנו גם קצת'. אני רואה מדינה מדממת מאוד, ולא רק מדינה - העם היהודי בכל העולם מאוד כואב ומדמם עכשיו. צריכים את החוזק הפנימי הזה. צריכים לחזק את העם היהודי. מאיפה נתחזק? מהממשלה? מהאופוזיציה? מי יחזק אותנו? אירופה שרק דוקרת אותנו יותר כשאנחנו מדממים? אני עונה לכולם שהחוזק שלנו צריך לבוא מתוכנו. ברגע שנחזק את עצמנו, נאהב את עצמנו ונקבל את עצמנו, לא נצטרך את האהבה הזאת מבחוץ".

"אני רואה ברשתות החברתיות שאנחנו ממש מתחננים, יורדים על הברכיים, בשביל לקבל קצת תשומת לב, קצת תמיכה, קצת אהדה. בן אדם שאוהב את עצמו לא צריך בן אדם אחר שיאהב אותו. הוא מספיק חזק נפשית כדי לא להיות תלוי באהבה של מישהו אחר. בואו נאהב את עצמנו, ויש דרכים ליישם את זה. גם עכשיו, בתקופה הכי קשה בחיים שלי, אני כותבת כל יום אסירויות תודה על מה שיש. יש לי ילד. אתמול רק הייתי עם הבן שלי, נהננו ביחד. אכלנו ארוחת ערב, דיברנו על מה שקרה, איך לעכל את הסיטואציה הזאת".

"צריכים להודות על הרבה דברים טובים שיש במדינה הזאת. יש לנו את הצבא הכי מדהים בעולם שמצליח לאזן בין מוסריות ללחימה, שנלחם למען העם שלו. יש צבאות שנכנסים לא כדי להילחם, אלא כדי לטבוח, לרצוח, לאנוס, לבזוז. ביום שבת עמדתי ונאמתי למשפחות החטופים. לא אעזוב אותן עד שאחרון החטופים יחזור. אמרתי למשפחה של ענבר הימן שלצערי לא קיבלו את הגופה שלה, שאני אלחם עד שהיא תחזור. הם ממש הודו לי. אמרתי להם: אין לכם מה להודות, זה לא בשבילכם. בשבילי אני מרגישה צורך לעשות את זה. כשעליתי לנאום היה גשם זלעפות, לא ראיתי אנשים אלא רק מטריות. כשדיברתי על חיילי צה"ל, שמעתי אותם צועקים כדי לחזק את חיילי צה"ל. זה לא דבר מדהים? יש מלא דברים טובים בעם הזה".

איך את מרגישה כשרואה את הפוליטיקה מתחילה לצוץ שוב?
"אסור לצפות מהפוליטיקה לחזק אותנו, היא לא תחזק אותנו לעולם. זה צריך לבוא מאיתנו. אני הולכת להקים מרכז למען עדן, שיקראו לו קאיה - על שם הכלבה של הבת שלי. הכלבים שלה זה הילדים שלה, זו הייתה הצוואה האחרונה שלה. פירוש השם קאיה זה חוזק, ניצחון, ים, אוקיינוס. שלושה דברים שמאוד מייצגים את עדן. יכול להיות שבמרכז הזה יפעל גם פנסיון בוטיק לכלבים, כי זה היה החלום שלה. הלוואי שאצליח לעשות את זה כעמותה, ללא מטרות רווח, רק כדי לתת חוזק לעם הזה. אנשים יוכלו לבוא לשם ולהתחזק, כי יש כלים לעשות את זה. הגוף הוא זמני, לצערי. הרוח לא זמנית. הרוח של עדן תישאר פה במדינה ותחזק. אסור שעדן תלך לשווא, חייבים להשתמש ברוח שלה כדי לעשות דברים טובים. מבחינתי, היא מדברת דרכי".

ביום-יום את עובדת בעיריית ראשון לציון. יש בך הרבה רצון לתרום. מה הלאה מבחינתך?
"קיבלתי סטירת לחי חזקה. דיברתי עם ראש העיר רז קינסטליך, כרגע אני לא מסוגלת לחזור לעבודה. אני כואבת מאוד, מתאבלת. קברתי את עדן ב-15 בדצמבר, בדיוק ביום ההולדת שלה, גיל 28. אני עושה כרגע דברים שמחזקים אותי, כמו הקמת מרכז לחיזוק פנימי. אני פה בשביל אנשים שצריכים להתחזק ופונה למשפחות שאיבדו את היקירים שלהן: אני פה בשבילכן, לחזק אתכן. ברגע שאני מחזקת, אני גם מתחזקת. אני פה בשביל מי שרוצה".

יש משפחות חטופים שמספרות כי חלק מהציבור תוקף, מעליב ומאשים אותן. מה דעתך על זה?
"אני נגד ההתנהגות הזאת. החלטתי עם עצמי שכל מי שיגיע לשבעה או להלוויה, גם אם אני לא מסכימה איתו פוליטית או עם ההתנהגות שלו לפני ה-7 באוקטובר, אני אכבד אותו. הגיעו אליי מכל קצוות הקשת הפוליטית, גם לשבעה וגם להלוויה. גם ביבי ושרה נתניהו הגיעו לנחם אותי, גם בני גנץ. החלטתי שאתייחס בכבוד. אם מישהו מכבד אותי ומגיע אליי, אני מכבדת אותו בחזרה. זה לא שאין לי מה להגיד להם, יש לי, אבל זה לא הזמן ולא המקום לעשות איתם חשבונות. המשפחות מדברות ממקום מאוד כואב. כשאני רואה את העסקאות האלה, שעושים מתמטיקה האם כן שווה או לא שווה: כשהבת שלי הייתה שם, לא היה אכפת לי כלום, רק שיחזירו אותה. לא אכפת לי מה המחיר, הפוגה או לא הפוגה. אותו הדבר המשפחות האלה. הן מאוד כואבות וכועסות. זו הדרך שלהם להוציא את הכעס, אי אפשר לשפוט וצריך להיות סלחנים כלפיהם".