"תוכנית השקיפות" של סגן השר, אבי מעוז, אושרה במליאת הממשלה לפני כמה ימים, והיא ממשיכה לעורר גלים ותסיסה. על פי התוכנית תוקם מערכת לבחינת תוכניות הלימוד החיצוניות הנלמדות בבתי הספר. המנגנון, שמכונה גם "המלשינון" ויעלה שני מיליון שקלים בשנה, נוסד ביוזמת אבי מעוז, יו"ר מפלגת נעם וסגן השר במשרד ראש הממשלה. על פי ההחלטה "מערכת השקיפות" המקוונת תנגיש מידע, כאמור, על תוכניות חיצוניות במערכת החינוך, בתיאום עם משרד החינוך. בעבר כבר נשמעה ביקורת על היוזמה הזו, מחשש כי מעוז ומפלגת נעם יעשו בה שימוש כדי לבטל תכני לימוד שאינם עומדים עם הדעות שלהם, בעיקר במערכת החינוך.
מעוז, כיו"ר מפלגת נועם, המחזיקה בעמדות שמרניות קיצוניות, ניסה לקדם את תוכניתו במהלך השנה שעברה, ואולם ההתנגדות הציבורית העזה בלמה זאת. הפעם, לאחר תגובתה החריפה של הנהגת ההורים הארצית, ובעקבות העובדה שלא מעט ראשי רשויות הודיעו כי לא ישתפו פעולה עם התוכנית, ייערך בשבוע הבא כינוס חירום ביוזמת קרן ברל כצנסלון ואיתמר קרמר, מנהל משמר החינוך הממלכתי, תחת הכותרת: "כינוס חירום להוצאת אבי מעוז ממערכת החינוך". צפויים להשתתף בו ראשי מפלגות האופוזיציה, ראשי רשויות ומובילים חינוכיים.
"אסור לשתף פעולה עם מנגנון שכל כולו סתימת פיות, רעיונות והשתקת דעות", נכתב בהודעת הנהגת ההורים. "בפעם הקודמת שבה ניסה מעוז להשתלט על החינוך הממלכתי הצלחנו לעצור אותו באמצעות לחץ ציבורי. כעת, הממשלה מקדמת פעם נוספת את ההשתלטות של אבי מעוז על מערכת החינוך מתחת לאף של הציבור, תוך הסתתרות מאחורי מילים יפות כמו 'שקיפות'. כמובן שמטרתה האמיתית אינה לקדם את השקיפות, אלא למנוע כניסת תוכנית ליברליות לכיתות ויצירת מעקב נוסח 'האח הגדול' אחרי נושאי מגדר, להט"ב, חיים משותפים, שוויון, דמוקרטיה ועוד".
"אנחנו לא מוכנים לקבל את זה שאדם שהדעות שלו הן 180 מעלות מחלק גדול הציבור, יקבע את הכללים", אמר יו"ר ההנהגה, מירום שיף בשיחה עם mako. לדברי שיף, הוא חושש שהמהלך יוביל להטלת וטו על תכנים ליברליים ומובנים מאליהם בציבור הרחב. "יש הסכמה רחבה לעמדה שנשים בחברה הישראלית צריכות לקבל שוויון ויש הסכמה רחבה לכך שאין מקום להפליית להט"בים. העמדות של מעוז לא מקובלות עלינו, ואם יהיה צורך נעתור לבג"ץ".
כמו כן הוא ציין כי הנהגת ההורים מתנגדת לאכיפה הבררנית שבאה לידי ביטוי בכך שהמנגנון מופעל על החינוך הממלכתי בלבד, ולא על זה החרדי. לדבריו, יש די שקיפות במערכת החינוך, ומפליא שבשלהי המלחמה, כשדרושים משאבים לטיפול במצוקת התלמידים, בוחרת הממשלה להקצות משאבים דווקא לתוכנית מסוג זה.
קרמר רואה במהלך של מעוז "הפיכה חינוכית": "אנחנו בעד שקיפות", אמר, "אבל הימין הקיצוני עושה שימוש במילים חיוביות כמו שקיפות, כמו סובלנות, כדי לעטוף בהן יוזמות קיצוניות שלא מומשו בעבר - בגלל התנגדות ציבורית גדולה - ולהכניס אותן בדרך אחרת".
גם לדבריו השקיפות במערכת החינוך קיימת כיום: "צריך אולי לעשות עבודה בהגשה שלה לציבור, אך מי שאמורים לעשות זאת הם בתי הספר, הרשויות המקומיות ומשרד החינוך, ולא גוף חיצוני, כמו ה'מלשינון' של מעוז", הוא אומר, "המטרה של אבי מעוז במקרה הזה היא רק לייצר לחץ ציבורי ופוליטי על מנהלי בתי ספר ועל החברה האזרחית. מנהיגי המפלגות באופוזיציה, וראשי הרשויות, הוא מוסיף, צריכים שלא לשתף פעולה עם התוכנית. לא יכול להיות מצב שגוף חיצוני מנצל את הקרע בעם כדי לייצר פה כאוס. בית ספר שיקדם למשל תוכנית להט"בית - למחרת יבואו להפגין מולו, כשהם משתמשים ככסות בשניים-שלושה הורים שמסכימים עם העמדות הקיצוניות. זה כלי לשיסוי חברתי והשפלה שנועד לייצר לחץ. הבעיה הכי גדולה בעולם החינוך זה לא שחסרים מורים ליברלים למשרד החינוך, אלא שמה שמונע חינוך לסובלנות זו התחושה שנושאים מסוימים הם לא לגיטימים".