"אני אוהבת את הגן שלי. זה עולם ומלואו בשבילי ואני לא רוצה להחסיר מהילדים דבר", אומרת נעה צור - גננת מזה 26 שנים בעיר גבעתיים. צור משתפת בכאב גדול שלא מעט גננות חוות בימים אלה. "אנחנו אחרי שנה קשה בגלל הקורונה ומנגד היה לי חשוב לשמור על השגרה. בסגר האחרון הגן שלי גם היה תחת התנאים והמתווה של פיקוד העורף, אבל עכשיו מתחיל להיות לי קשה. כמה אפשר לספוג? אין לי יותר מאיפה לקחת".
עבור לא מעט גננות, השבתת מערכת החינוך בעקבון מבצע "שומר החומות", יכולה להוות את הקש ששבר את גב הגמל. "לפני שנה לקחתי הלוואה, בערבות המדינה, ועכשיו התחילה המלחמה", משתפת צור, "מצד אחד רוצים שנכנס מתחת לאלונקה, אבל מנגד אני אדם פרטי, בעלת עסק. אני לא חברה ציבורית, אם ההורים לא משלמים לי אין לי מאיפה לשלם לצוות".
"אין לנו יותר מהיכן לקחת וממי לבקש"
לצד שיחות רבות ופניות מצד הורים רבים י, פעוטות רבים נאלצים להישאר בבית בהתאם להנחיות פיקוד העורף. צור אומרת כי היא מבינה את ההורים אך "גן זה לא מקום שאפשר לזייף בו", היא מסבירה, "זו לא חנות מכולת זה ילדים. אני רוצה לתת להם את הצוות האנושי הטוב ביותר. אני לא יכולה לשלם ולהיות יפת נפש, אני בסופו של יום אמורה להביא פרנסה הביתה ואין אף אחד שדואג לנו. התחושה היא שנשכחנו".
צור נשברת במהלך הריאיון ואומרת כי לראשונה בחייה היא באמת מתחילה להיות מודאגת. "אני חייבת לומר, תמיד נמנעתי להגיד בקול רם את המצוקה הכלכלית. היום אני מודאגת מאד לקיום הגן מבחינת כלכלית, המבצע הצבאי הנוכחי מגיע אחרי שנה של קורונלגננות, ואף קריאות שונות בפייסבוק הקוראות לגננות הפרטיות להחזיר את הכסף אשר נגבה על חודש מאה בה ספגו הגנים הפרטיים 'מכות כלכליות' לא פשוטות. מובן לנו שכל המדינה בטלטלה כלכלית ושלא נגזים אם נאמר קיומית. אנחנו מצד אחד נדרשים להיות חוד החנית ומאידך לא זוכים לשום רשת בטחון כלכלית", היא משתפת בכאב.
"אני באופן אישי פתחתי להורים חיוניים את הגן, נאלצתי לחלק את הגן לשלוש קבוצות ולהגדיל את אנשי צוות בכדי לעמוד במתווה של משרד הבריאות, מה שהשאיר אותי ללא רווח. אבל האמנתי בכל ליבי שאני חייבת לתת שגרה לילדי הגן שלי, שאני העוגן המשמעותי בחיים שלהם דווקא בתקופה כמו תקופת הקורונה. והנה באו הימים הללו ונאלצנו לסגור. איך אני יכולה לספוג זאת שוב? לחכות לחסדי ההורים? אין לנו יותר מהיכן לקחת וממי לבקש".
"הנטל ייפול על ההורים והזוגות הצעירים"
בעקבות הקשיים הרבים של צור ושל גננות רבות נוספות, שלחו השבוע ראשי פורום הגנים הפרטיים - חנן דגן, קרן אוחנה-איוס ורותי יונה, פנייה דחופה לשרי האוצר, החינוך והרווחה בדרישה לפיצוי למסגרות החינוך הפרטיות שנסגרו עקב המצב הביטחוני.
"על רקע המצב הביטחוני המתמשך, אלפי גנים פרטיים סגורים בהוראת פיקוד העורף מנתניה דרומה ובערים המעורבות", נכתב במכתב, "אנו הגורם העיקרי שסופג את עלויות הלחימה. לאור העובדה שהורים מבקשים מאתנו את החלק היחסי של התשלום בזמן שהגן סגור, נבקשכם לפעול במהרה לפיצוי המסגרות הפרטיות, אחרת הנטל הכספי ייפול דווקא על ההורים והזוגות הצעירים. עברנו שנה כלכלית קשה מאוד עקב משבר הקורונה אשר פגע במסגרות החינוך הפרטיות באופן משמעותי ואף הוביל לסגירתם של מאות מסגרות חינוך פרטיות בכל רחבי הארץ. אי מתן מענה כלכלי למצוקה הנוכחית יוביל לסגירת מסגרות חינוך נוספות אשר לא יוכלו לעמוד בנטל הכלכלי הכבד מנשוא. גנים אשר יצליחו לשרוד יאלצו להעלות מחירים באופן דרמטי".
עו"ד קרן אוחנה-איוס, מנכ"ל איגוד גני הילדים הפרטיים בישראל, משתפת על המצב מנקודת המבט שלה. "אנחנו למעשה כרגע בונים נזק מתמשך", היא מסבירה, "אנחנו סגורים בפיקוד העורף ובשלטון המקומי. אנחנו נשארים עם מאה אחוזים מההוצאות ועם הכנסה שהולכת וקטנה, מכיוון שהחוק אומר שלא ניתן לגבות תשלום על מוצר או שירות שלא ניתן. ההורים ידרשו החזר על הימים שהם בבית, ואצלנו ההוצאות ממשיכות. יש תשלום לעובדים, ארנונה, חשמל. ההורים מקבלים את שכרם מהמעסיק ואנחנו ממשיכים לשלם הוצאות שוטפות ללא הכנסה ושכר עובדים".
"אנחנו עוד מלקקים פצעים מהסגרים של הקורונה", אומרת אוחנה-איוס ומסכמת, "כבעלת גן פרטי שחווה את משבר הקורונה, ועדיין מתמודדת עם השלכותיו הכלכליות, ועל אף שאני לא בקו האש והגן שלי ממשיך לפעול כי הגן שלי נמצא בירושלים - כמנכ"ל איגוד גני הילדים הפרטיים בישראל, המאגד בתוכו מאות גנים, קיבלתי פניות רבות לעזרה מבעלי גנים, משפחתונים וצהרונים שונים. בעלי המסגרות הפרטיות קורסים ותפקדנו לעזור להם, על מנת שבסופו של המבצע יהיה לילדים לאן לחזור".