איך נוכל ליהנות עם הילדים בחופש גם בתקופת מלחמה?

נזכור שאנו בתוך המציאות הזו זמן מה ולמדנו להתנהל במצב של חוסר ודאות. נזכיר לעצמנו ולילדים שלנו שכבר התמודדנו בעבר עם אזעקות וטילים וידענו כיצד לפעול ולשמור על עצמנו.
נמשיך לעשות תוכניות לחופש, אך ניקח בחשבון את האפשרות שזה יבוטל ונאמר זאת לילדים: "הזמנו חופשה ואנחנו ממש מקווים שהיא תתקיים כמתוכנן. אבל גם יכול להיות שנצטרך לדחות אותה בגלל המצב". חשוב לדבר איתם על האפשרויות האלו מראש כדי שיחזיקו בגמישות את המציאות.
בכל מקום שנגיע אליו, קולנוע, בריכה, פארק - נקדיש כמה דקות של מחשבה מהו המקום המוגן ביותר במקרה של אזעקה. מומלץ לשוחח על כך גם עם הילדים לצד המסר – "ליתר בטחון - חשוב שנדע".
נארגן זמני משפחה מיטביים. אלו רגעים שנותנים כוח, מחזקים ומאפשרים לילדים להרגיש שרואים אותם. נוכל לעשות זאת במשחק, בצפייה משותפת בסרט/סדרה, בהכנת ארוחות ועוד.
שתיים, שלוש... ח-ב-ק! כמה שיותר חיבוקים ומגע מפרישים אוקסיטוצין, מפחיתים לחץ וחרדה, וגורמים להרגשה טובה.

טלי ורסנו אייסמן | צילום: משה כהן
נוריד מעט את ההילוך של המשמעת. היכן שאפשר מומלץ לגלות גמישות הורית. בכל זאת חופש.
אם יש עלייה משמעותית בעוצמת הלחימה, יש לחזור לפעולות שסייעו ליציבות המשפחתית: שמירה על סדר יום, להכין יחד את המרחב המוגן. לחלק תפקידים לילדים. לאפשר שיח וביטוי רגשי גם באמצעות משחק סוציו-דרמטי (בובות, חיילי צעצוע, מכונות כיבוי אש וכו' על מנת שיפעילו את הדמיון).
לצמצם זמן צפיית חדשות בסלון. להתעדכן באפליקציות או לאחר שהילדים ישנים.
להעביר מסר קבוע: "אני כאן" לשאלות לכל מה שתרצה/י לספר ולשתף אותי, ולחיבוק.
חופש גדול הוא גם עבורנו ההורים. נפעל לשמור על עצמנו ולמצוא זמן מיטיב שיחזיר לנו כוחות. שמירה עלינו היא שמירה גם על משפחתנו.

הכותבת היא פסיכותרפיסטית, מומחית בחוסן נפשי, מרצה במכללה האקדמית תל אביב יפו, ומסבירת פיקוד העורף לילדים (סא'ל מיל').

מצאתם טעות לשון?