כמדי שנה, משרד החינוך מפרסם את נתוני "התמונה החינוכית הארצית" בחטיבה העליונה. מהנתונים עולה תמונה על החלוקה התקציבית בין המגזרים השונים בישראל, ועל אחוזי הזכאות לבגרות. בניגוד למדידות אחרות של איכות בתי הספר, המשרד אינו מפרסם את תנאי הלימוד של התלמידים, לכידות חברתית ואלימות בבתי הספר. ובכל זאת, הטבלאות מספקות תמונה על מצב הלימוד בתיכונים, והיכן מספקים לתלמידים את הכלים הטובים ביותר להתקדם ללימודים גבוהים יותר.
במשרד מתגאים בצמצום פערים בין מגזרים שונים ובין פריפריה למרכז. כך על פי הנתונים תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש מצמצמים את הפער מול תלמידים מרקע חברתי כלכלי חזק: הפער בשיעור הזכאות עומד על 12.3%. ארבע שנים קודם (תשע"ט) הפער עמד על 22%.
בנוסף, אומרים במשרד, מצטמצם הפער החינוכי בין תלמידי המגזר הערבי לתלמידי המגזר היהודי. הפער בין תלמידי המגזר היהודי לתלמידי המגזר הערבי בשיעור הזכאות לבגרות עומד על 1.6%. ארבע שנים קודם (תשע"ט) הפער עמד על 9.2%.
לאור הביקורת הגוברת על התקציב, מקפידים להדגיש במשרד החינוך את החינוך בתקציב הממוצע לתלמיד בחינוך הממלכתי-ערבי: מ-13,763 שקל לתלמיד בממוצע בשנת תשע"ב (2012) ל-20,102 שקל בשנת תשפ"ב (2022). זהו הגידול הגבוה ביותר בתקציב ממוצע לתלמיד.
עם זאת, הפערים בין המגזרים עדיין בולטים לטובת החינוך הדתי. תקציב משרד החינוך לתלמיד ממלכתי דתי עמד בשנת הלימודים 2021/2 על כ-42.8 אלף שקל - 9,000 שקל ו-27% יותר מאשר תקציב תלמיד ממלכתי חילוני שעמד על כ-33.8 אלף שקל בממוצע.
שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת מקרב הלומדים ב-י”ב עומד על 13.5% בשנת הלימודים תשפ"ב (16,503 תלמידים). בשנת תשע"ז שיעור הזכאות עמד על 7.9% (8,758 תלמידים). מדובר על עלייה של כמעט פי 2 במספר התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת תוך 6 שנים.
בנוסף, ישנה עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד: מ-16.6% בשנת הלימודים תשפ"א ל-17.3% בשנת הלימודים תשפ"ב (21,173 תלמידים). לשם השוואה, בשנת תשע"ז (2017) שיעור הזכאות עמד על 14.3%.
ומה באשר לאנגלית. גם שם מציינים במשרד עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית ברמה של 5 יחידות לימוד: מ-42.9% בשנת הלימודים תשפ"א ל-44.6% בשנת הלימודים תשפ"ב (54,504 תלמידות ותלמידים). לשם השוואה, בשנת תשע"ז (2017) שיעור הזכאות עמד על 35.7%.