סיפורו של העכביש המנומס
ילדים חושבים מחוץ לקופסה. לא מתוך מאמץ או החלטה, הם פשוט עוד לא מכירים את ״הקופסה״ ולכן החשיבה שלהם לא כפופה לה. בספרי ״אותיות חיות״ ישנם 22 סיפורי חיות משעשעים עם מוסר השכל לפי סדר הא״ב, אשר נועדו לעורר שיח ביניכם לבין ילדיכם. אני שמחה לשתף אתכם בהצעה לפעילות סביב סיפור לדוגמא: ״עכביש מנומס״. קריאת ספרים ודיון הם דרך מוכחת לגידול ילדים נבונים ויצירתיים.
פעילות
שאלו את ילדיכם: איך יודעים אם מישהו הוא טוב או רע? אפשר גם לקחת דף ועיפרון ולבקש מהילד לצייר מישהו נחמד ומישהו לא נחמד. אם מדובר בילדים קטנים, תוכלו אתם לצייר לפי התיאור שלהם.
הקשיבו לתשובה
האם הילד/ה מתייחסים למאפיינים פיזיים? (מבנה גוף, תווי פנים, צבעים וריחות) האם הילד/ה מדברים על דפוסי התנהגות? (מישהו שמפריע או מרביץ או לחלופין מישהו שעושה מעשה טוב ומתחשב בזולת) קראו עם ילדיכם את הסיפור על העכביש והשמיעו לו את השיר.
עכשיו נשוחח
שאלו את הילדים איך הם היו מגיבים אילו היו מבחינים בעכביש בחדרם. לאחר שישיבו, שאלו אותם האם פגשו פעם עכביש והאם הוא עשה להם משהו נעים או לא נעים. עכשיו שאלו את עצמכם מה גרם לילדכם לגבש את הגישה שביטא. זה המקום לדבר על חששות ועל רתיעה מפני מה שלא מוכר לנו. אפשר להסביר שתחושת הפחד היא דבר טבעי שמטרתו להגן עלינו מפני סכנות.
הסיפור על העכביש הוא בסיס לשיחה על דעות קדומות ועל כך שאנחנו לא תמיד יודעים מי אויב ומי עוזר לנו, לעתים אפילו מבלי שתהיה לנו אפשרות להודות לו על כך. זו הזדמנות לדבר על הנטייה לפחד ממשהו חדש. אפשר להיעזר בעכביש המנומס כדי לדון במושג ״כבדהו וחשדהו״ – להכיר בכך שהשיפוט הראשוני הוא בעל משמעות אך גם מוגבל ושכדאי להשאיר מרחב וראש פתוח לשינוי דעה ולהבנה שהרתיעה לעתים אינה מוצדקת. כעת בקשו מהילדים להמציא סוף אחר לסיפור. אמרו להם לעצום עיניים ולדמיין שהעכביש זכה לקבלת פנים שונה מהמארח שלו.
אל תקשיבו רק לי, תקשיבו לפסיכולוגית ילדים
ניצן חסון רביב, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית, מסבירה כיצד עובד המנגנון של ביסוס יכולת השיפוט בילדים ובתינוקות: ״האופן שבו ילדים בוחנים את הסביבה שלהם נשען על חיבור בין פחדים אבולוציוניים להשפעת הסביבה. ישנן נטיות חרדתית מולדת (הוכח למשל שלתינוקות צעירים יש פחד אינסטינקטיבי מגבהים) ויש נרכשות. האופן שבו הילד רואה את הוריו מגיבים למציאות הוא גורם משמעותי בכך. אצל ילדים, המנגנון שפועל בעת סכנה הוא המבט להורה. הילד בודק את הבעות הפנים של הדמויות המשמעותיות לו ומסיק אם יש לו סיבה לפחד.
חסון-רביב מסבירה כי הגמישות המחשבתית והיכולת לבחון סיטואציות משתכללים בזכות קריאת ספרים. הקריאה מעשירה את הדמיון ומאפשרת לילד במה למשחק תפקידים והיכרות מוקדמת עם סיטואציות שטרם פגש.
בספר ״אותיות חיות״ מופיעים סיפורי חיות משעשעים ומעוררי מחשבה ושיח עם הילדים ועם עצמכם. הוא מסודר לפי הא״ב ומאפשר העשרה קוגניטיבית. בימים אלו, הסיפורים בספר הופכים אף לשירים כחלק מפרויקט מוזיקלי חדש