כשהאמא הזאת קיבלה מהבן שלה אימוג'י בודד של שבלול שלא קשור לשיחה - היא הבינה שהוא זקוק לה, וידעה בדיוק איך לחלץ אותו. עכשיו היא משתפת ברשת את השיטה שכל הורה צריך להכיר
להיות הורה זה לא פשוט - להאכיל אותם, להלביש אותם, להביא להם, להסיע אותם, לנקות אחריהם, ותמיד לעשות הכל כדי להגן עליהם מכל סכנה. אבל אולי החלק הכי קשה הוא למצוא דרכים לעזור להם כשהם אפילו לא יכולים להודות שהם נמצאים במצב בעייתי ולבקש עזרה. כדי לעזור להורים אחרים למנוע מצבים כאלו, החליטה אמא אחת להמליץ ברשת על השיטה שלה.
"אני לא יודעת למי זה יהיה שימושי, אבל רציתי לשתף את זה למקרה שמישהו צריך רעיון איך להוציא את הילדים שלו ממצבים שבהם הם מרגישים שהם לא יכולים לדבר", היא כתבה ברדיט. "הבן שלי שלח לי מוקדם יותר אימוג'י . זה סימן קוד ל'אני רוצה לחזור הביתה, אבל אני רוצה שזה יהיה באשמתך'. כל אימוג'י לא קשור שהוא שולח כשאנחנו לא באמצע התכתבות יכול לעבוד", היא הסבירה.
בנה של הגולשת היה אמור להישאר באותו לילה לישון אצל חבר, "אז כשקיבלתי את זה ממנו אחרי כשכבר נכנסתי למיטה בעצמי, זה די הדאיג אותי", היא מספרת, "אז התקשרתי אליו ואמרתי לו 'היית אמור לפנות את המדיח לפני שיצאת, ולא עשית את זה. אני לא מוכנה שתישאר לישון שם. תאסוף את הדברים שלך, אני באה לקחת אותך בעוד חמש דקות'".
כשבנה נכנס לאוטו, הוא סיפר לה שהסבא של החבר גרם לו להרגיש לא בנוח, אבל הוא לא ידע איך להגיד לחבר שהוא רוצה ללכת, והודה לה שהיא באה לאסוף אותו. "מחר אני אברר יותר למה בדיוק הוא הרגיש לא בנוח (הוא אמר שזה לא היה שום דבר נורא, הסבא פשוט התנהג מוזר)", היא כתבה, "אבל הלילה אני פשוט אסירת תודה שהוא זכר שאם רק ישתמש בכל אימוג'י שהוא, אני אבוא".
הפוסט שלה זכה ליותר ממאה אלף לייקים מגולשים שהיללו את הקוד שלה בתגובות: "יש שני סוגים של הורים", כתב אחד הגולשים, "יש את הסוג של 'הסתבכתי חזק, אני מקווה שההורים שלי לא יגלו', ויש את הסוג של 'הסתבכתי חזק, אני אתקשר להורים שלי'. האמא הזאת לגמרי בחרה את הסוג הנכון להיות". "זה קוד מעולה, אני לגמרי הולכת להשתמש בזה עם הילדים שלי", שיבחה עוד גולשת.
כמה מהגולשים שיתפו גם את הקודים שיש להם עם הילדים, או את אלו שהיו להם עם ההורים שלהם: "אמא שלי נהגה לומר לי - 'את תמיד יכול להשתמש בי בתור תירוץ'", סיפר גולש אחד, ועוד גולש הודה שמדי פעם הוא 'מעניש' את הבן שלו כשלא מתחשק לו ללכת למקום מסוים או לעשות משהו.
"הקוד שלנו היה 'נעליים אדומות'", שיתפה אחת הגולשות את הרעיון של המשפחה שלה, "המשמעות של כל משפט עם המילים האלו הייתה - תאספו אותי, תתקשרו אליי, אני לא מרגישה בנוח. למשל אם הייתי מתקשרת לאמא שלי ואומרת 'אוי לא, שכחתי שאני צריכה את הנעליים האדומות לאירוע בבית ספר מחר', היא ישר הייתה יוצאת לדרך. היום אני בת 24 ואמא שלי עדיין זוכרת את הקוד".
ועוד גולשת סיפקה את הפיתרון של אמא שלה גם למצב ההפוך: "כשהיה מגיע אליי או אל האחיות שלי אורח יחיד, אמא שלי תמיד הייתה שואלת אותנו אם אנחנו רוצים ארטיקים", היא סיפרה, "אם היינו מבקשות כל צבע מלבד אדום, היא פשוט הייתה מביאה לנו את הארטיקים. אבל אם ביקשנו ארטיק אדום, היא הייתה מוצאת דרך להעיף מהבית את אותו אדם שבא אלינו".