יש דברים שלומדים בבית הספר ויש דברים שלומדים מחוצה לו, והנה, עבר רק שבוע מאז החלה שנת הלימודים בקול תרועה וכבר אספנו כמה וכמה שיעורים שלמדנו בשבוע החולף, בתור הורים, והרי הם מובאים לפניכם כשירות לציבור הרחב ולהורה המבולבל:
- עדיף להשקיע בהכנה מנטלית יותר מהדפסת מדבקות שם
בזמן שהיינו עסוקים בלעטוף את הספרים והמחברות (עוד עושים את זה?) או להצטייד בכלי הכתיבה ובמדבקות השם הממותגות (מוצר צריכה בסיסי) יש מצב שפספסנו את ההכנה החשובה באמת לקראת תחילת השנה וזו ההכנה המנטלית. החדשות הטובות הן שעדיין לא מאוחר, אל תוותרו על שיח פתוח, הנחיות, הכוונה והדרכה לקראת השנה החדשה. למעשה זה הציוד הכי יקר שתוכלו ל(ה)קנות להם. צידה לדרך. - לא משנה כמה תהיו מסודרים, הם יאבדו דברים וישכחו
ואם כבר במדבקות שם ממותגות עסקנו, תנו לנו לעשות לכם את זה קל: זה לא יעזור לכם. מאז ומתמיד ילדים שכחו, איבדו ושברו דברים, ואינו דומה קלמר של תחילת שנה לזה של סופה (והיינו נדיבים). אז מה כן יעזור? תיערכו עם קצת ציוד ספייר, אל תבחרו מלכתחילה את הציוד היקר ביותר כדי שלא יכאב הלב וגם תנשמו עמוק ותנסו לא להתעצבן בכל פעם שדבר כזה קורה. ילדים הם ילדים הם ילדים. גם אם ההורים שלהם חושבים שהם ניצחו את השיטה. - בזמן שאנחנו איתם - חשוב להיות איתם
באמת שאנחנו לא שיפוטיים. לפעמים אין דבר שאנחנו יותר רוצים חוץ מלייבש את המוח שלנו בסוף היום מול הסמארטפון. קנדי קראש, אינסטגרם, טיקטוק, וואטסאפ. תנו לנו רק לבהות במסך בוהק ושחררו אותנו מכובד החיים האלה. ועדיין, עבור הילדים שלכם אתם המשענת והכתובת שהם מחכים לחזור אליה כל יום, להיפגש איתה, לשתף אותה, ללמוד ממנה. אל תפספסו את הזמן הזה כי הוא שווה זהב. לא נתחיל להרצות פה שהזמן עובד מהר והשנים חולפות, אבל בחייאת, אם אתם איתם, בגינה או בבית, תנסו להיות באמת איתם, לא תאמינו כמה זה יעשה לכם טוב. - תלמדו לשחרר, כל ההתחלות קשות
לא. הילד שלכם לא היסטרי. לא, גם הילדה שלכם לא בעייתית. הם לא תלותיים, הם לא חרדתיים והם לא טראבלמייקרים, הם פשוט התחילו מסגרת חדשה וכל ההתחלות קשות. תזכרו איך היה היום הראשון שלכם בעבודה חדשה (ואת השנ"צ שדפקתם כשחזרתם הביתה). שנה חדשה מביאה איתה חוויות חדשות, חברים חדשים, מורים חדשים, לפעמים גם סביבה חדשה. זה טבעי שהילדים לפעמים ירגישו מוצפים ומתוסכלים, אל תיכנסו לפאניקה, זה יעבור עם הזמן (ותודה לימי ההסתגלות שהביאונו עד הלום), הם יגדלו, יתרגלו, יתחשלו. - תשתדלו לשמוע מהם חוויות מההפסקות לפני מה היו שיעורי הבית
סדרי עדיפויות נכונים זה הסוד בחיים. איך אומר המשפט הידוע? בגרויות אפשר להשלים, ילדות לא. נכון שהתכנסנו לשם הלימוד, אבל בית הספר הוא כבר מזמן לא רק מקור לידע (הלו גוגל, אתה יכול לחפש לי על משפט פיתגורס?), ואם היינו צריכים - הקורונה הוכיחה לנו שהיום ניתן להגיע לכל מידע וידע שתרצו בלחיצת כפתור. אז מה כן קורה בבית הספר? הילדים מפתחים כישורים חברתיים, תחושת מסוגלות, עצמאות, פיתוח יצירתיות. הדברים המעניינים באמת קורים בהפסקה, תתעניינו במה שבאמת מעניין.
צילום: רועי מזרחי - אל תגוננו מדי ואל תייפו את המציאות. תעבדו אותה
לפעמים יש להורים נטייה לגונן יתר על המידה על הילדים, הכוונות טובות אבל התוצאות לפעמים בוראות ילדים מפונקים, חלשים שלא יכולים להתמודד עם תחושות לא נעימות. למרות שאנחנו משלמים על זה מחיר כבד לפעמים, תזכרו לאפשר להם להוציא תסכולים ובכי בבית, מי כמונו יודע שלא הכול בחיים זה רק האפי האפי ג'וי ג'וי. ככל שהם ידעו לעבד את המציאות בצורה בריאה ונכונה יותר, כך הם יהיו מוכנים לחיים בצורה טובה יותר. אתם רק תהיו שם כדי ללוות ולהדריך. - אל תרדפו אחריהם עם שיעורי הבית
זאת אחריות שלהם ולא שלכם. זה לא מעיד על ההורות שלכם וילד שיגדל בידיעה שתמיד תהיו שם בשבילו, בכל שעה ובכל זמן, כדי להזכיר לו לעשות את שיעורי הבית (שלא נדבר על לעשות בשבילו...) -איך נאמר זאת בעדיפות? תחושת אחריות ולימוד על פעולה ותוצאה או השלכה. הציעו עזרה - לא מעבר. וגם בינינו, לא באמת בא לכם לעשות שוב את כיתה ג'. - תהיו בקשר עם המורים אבל אל תתערבו
כשההורים שלנו הגיעו לאספת הורים, שקשקנו מהמעמד וממה שהמורה הולכת להגיד. היום לפעמים נדמה שהמורים משקשקים מהמעמד אפילו יותר. הנטייה שלנו לגונן על הילדים לפעמים יכולה באופן אבסורדי לפגוע בהם ובדרך החינוכית שהמורים עובדים איתם. אל תוותרו על קשר עם המורים, אבל תזכרו לשתף איתם פעולה, לא להתערב יותר מדי, להתייעץ והכי חשוב - לסמוך עליהם. הם למדו כל כך הרבה בשביל זה ומגיע להם על זה קרדיט. איך אומר הפתגם? אין חכם כבעל ניסיון. מה שכן, תהיו רגישים לילדים וקשובים למה שיש להם להגיד, רק כדי להיות עם יד על הדופק.
תסמכו על המורה. אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק - תתנדבו להנהגת הורים או לוועד כיתה
אנחנו יודעים, זה הדבר האחרון שהיה חסר לכם עכשיו כדי למלא את 24 השעות שיש לכם ביממה (וגם עכשיו הייתם מוכנים לחתום על תוספת זמן), אבל תאמינו לנו שזו המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לילדים שלכם. האפשרות להיות מעורבים, לעדכן את הכיתה בדברים החשובים, לקבל החלטות הרות גורל (כמו כמה כסף נוציא על משלוח מנות לילדים בפורים) ולנתב את הדברים באופן שאתם חושבים ומאמינים. אל תשכחו שהמשימה היא בשיתוף עם עוד הורים, קצת תשומת לב, אכפתיות ושיתוף פעולה של כל אחד ותוכלו לעשות דברים גדולים ביחד. - ההכנה לבוקר מתחילה מהלילה
לנו כאנשים בוגרים זה נשמע טריוויאלי, אבל הילדים שלנו זקוקים להדרכה מצידנו כדי להיערך לקראת מחר בבוקר. אל תוותרו על הכנת התיק בערב שלפני, בחירת הבגדים, שיח על מה הם רוצים לארוחת בוקר ומה בכריך לארוחת 10, איך ייראה הבוקר מחר, האם הם ילכו ברגל או ייסעו איתכם, אילו מקצועות יילמדו מחר, מי המורים והאם כל הציוד מוכן ומסודר. שיח מכין כזה יאפשר להם ללכת לישון בראש שקט, לשחרר את המתחים והמחשבות המטרידות וגם לקום מחר בבוקר ברצון ובשמחה לקראת היום החדש. בכל זאת, הקורנפלקס שדיברתם עליו אתמול כבר מחכה להם על השולחן.