הקשר בין ילדים לבעלי-חיים הוא פעמים רבות קשר עמוק ביותר, ספונטני ועוצמתי. כשכלב מפגין פחד או שמחה, הילד מזהה בקלות את רגשות הכלב ומזדהה איתו. כשגוזל יונה נופל מקינו, הרגשת אחריות ורצון לעזור מתעוררים אצל הילד. מגיל צעיר המפגשים בין ילדים לחיות מציעים הזדמנויות בלתי חוזרות ללמידה, אמפתיה וצמיחה אישית. אולם, לעיתים המפגש מלמד את הילדים דווקא אדישות וזלזול באחר שמולם. אז איך תדעו אם הקשר שנוצר בין הילד שלכם לבעל-חיים תורם לילדכם? ומה כדאי לדעת לפני שהולכים לפגוש בעל-חיים?
מפגשי ילד-חיה הם מפגשים חברתיים
יכולתו של ילד להבחין ברצונות, בחוויות ובצרכים של החיה שמולו היא יסוד חשוב בהתפתחות רגשית בריאה ובהתפתחות תקינה של הילד כפרט בחברה. ילד שלמד לדוגמא להבחין ברגשות הכלב שחי איתו ולהתחשב בצרכים המשתנים של הכלב שלו – יְיַשם את היכולת המבורכת הזו על מצבים בין-אישיים רבים ושונים. אולם חשוב לזכור כי ילד שלמד להתעלם מרגשות בעל-החיים ולראות בחיה שאיתו צעצוע או אובייקט להתנסות – יעביר את היכולת הזו למצבים חברתיים אחרים.
כבוד ואמפתיה
אמפתיה היא היכולת לזהות ולהבין את רגשותיו של האחר ולדעת כי הרגשות שלו פעמים רבות שונים משלי. לעיתים אנחנו מתבלבלים וחושבים שילד הוא אמפתי כאשר הוא מרים ארנבון ועוטף אותו בחיבוק אוהב. אבל בעצם ייתכן כי במצב זה הילד נהנה, מספק את הצורך שלו לחיבוק ולמגע ללא הבחנה בכך שהארנבון נשאר בידיו כי הוא קפא מפחד.
מה יגרום לילד להבחין ולהתחשב ברגשות המשתנים של ארנבון או חמור?. התשובה לכך היא מורכבת אך חשוב לזכור שהפוטנציאל לפיתוח אמפתיה טמון בכל אחד מאתנו. המחקרים מראים כי ילדים מפנימים את הקשרים שהם רואים בסביבתם וככל שהמבוגר יתווך ויתייחס לרגשות ולצרכים, היכולת של הילד לחשיבה על הרגשות של אחרים תלך ותגדל. אם הילד יראה שהארנבון עובר מיד ליד או שהחמור קשור בחבל בזמן שעומדים בתור כדי לרכוב עליו, אז הילד יפנים שהחיה היא כמו חפץ עבורו ולא תתפתח היכולת החשובה של היכרות עם הרגשות והצרכים של מי שמולו. ילדים בוחנים את התייחסות אנשי החינוך והוריהם, ומבדילים בקלות בין יחס מכבד, תומך ורגיש אל החיה ובין יחס מזלזל ומנוכר, כגון היעדר היכרות אישית, הזנחה, "אילוף" ופקודות, לכידה והרמה מהקרקע. הילדים מפנימים את מערכות היחסים שהם רואים וחווים.
גישה הדדית
בשנים האחרונות צוברת תאוצה הגישה ההדדית ברחבי הארץ. בגישה ההדדית חושבים על שני הצדדים בתוך מערכת היחסים כלומר הן על הילדים והן על בעלי-החיים. כדי שילדים יפיקו ממפגש עם בעל-חיים ותתפתח אצלם יכולת לראיית האחר, הם צריכים לפגוש בעלי-חיים שיש להם אפשרות לבחור איפה להיות, עם מי להיות ומה לעשות. כלומר, לפגוש בעלי-חיים שאכן מעוניינים בקשר איתם ולא עושים זאת בשל העדר אפשרויות אחרות, כגון תוכי שאין לו חברה של בני מינו ובשל החסך החברתי ניגש לילדים. על פי גישה זו יש להכיר בכך כי לצרכים, לרצונות ולרווחה של החיה יש ערך הנובע ממה שהיא מרגישה, ולא מהתועלת שמפיקים ממנה בני-אדם או מהעניין שלהם באותה חיה.
יש מספר דרכים ליישום הגישה ההדדית. הנה שתי אפשרויות:
- לפגוש חיות דרך המסך - כשילדים פוגשים חיות הם רוצים ללטף, לגעת, להרים ולהרגיש אהובים. זה רצון טבעי ובריא. אם אנחנו רוצים לפתח אצל הילדים את היכולת לראיית האחר, לאמפתיה ולחמלה התפקיד שלנו הוא לתווך להם את המפגש. כאשר הילד פוגש חיה הוא מתרגש ופעמים רבות לא פנוי לשיח ולחשיבה מעמיקה על המפגש. פתרון מוצלח לבעיה זו הוא לפגוש חיות במילים, משחקים וסרטונים המלמדים על רגשות בעלי החיים ומפתחים יכולות רגשיות וחברתיות אצל הילדים. תכנית חינוכית שניתן להיעזר בה ללא עלות, היא חיות איתנו. מדובר בתוכנית שפתוחה לכול מטעם מט"ח ומכון אדם וחיה.
- ביקור בחוות הצלה חינוכיות ובמרחבי חי הפועלים בגישה הדדית - במידה ובחרתם לפגוש בעלי חיים מומלץ לעשות זאת על ידי ביקורים בחוות הצלה חינוכיות ובמרחבי חי הפועלים בגישה הדדית. אם אתם רוצים לנצל את המפגש לפיתוח יכולות של ראיית האחר אצל הילד שלכם, יש כמה שאלות שכדאי שתבררו לפני ההגעה למקום: האם המקום מתנהל בגישה הדדית? כלומר האם המפגש בין הילדים לבעלי-החיים תורם לשני הצדדים?
- האם המקום מהווה בית קבוע לכל החיים עבור החיות? וודאו כי לא מתקיים סחר בחיות, אין 'תן וקח' אלא מועבר מסר כי המקום הוא בית בטוח ומוגן לכולם.
- מדוע בעלי-החיים נמצאים במקום? האם הן הובאו למקום עבור ילדים או שמתקיימת במקום חשיבה גם על צרכי החיה עצמה? וודאו כי המקום משמש כמקלט הצלה ושיקום עבור חיות.
- איך מתנהל המפגש בין הילדים לבעלי-החיים? וודאו כי הילדים פוגשים בעלי-חיים שיש להם יכולת בחירה היכן להיות ועם מי להיות בכל רגע נתון.
- האם לבעלי-החיים יש זהות מובחנת אותה הילדים יוכלו להכיר? וודאו כי המקום מכיר לכם את בעלי-החיים דרך השם הפרטי שלהם, סיפור חייהם, תכונות האופי שלהם בדיוק כמו שהייתם רוצים להכיר כל חבר חדש לילדיכם.
לסיכום, חיבורם הנכון של ילדים עם בעלי חיים היא חוויה שמשנה את דמותם ומעודדת קשר עמוק יותר עם העולם הטבעי וגם עם בני אדם אחרים. בקלות רבה ניתן ליצור מפגשים נכונים בהם לוקחים בחשבון את הצרכים, ההעדפות והרגשות הן של הילדים והן של בעלי-החיים, וכך לספק לילדים חוויות משמעותיות שמעודדות אהבה ופיתוח אמפתיה ולדאוג במקביל שבעלי החיים לא משלמים מחיר במפגש זה, אלא גם הם יוצאים נשכרים.
הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, ראשת התוכנית לטיפול רגשי בנוכחות בעלי-חיים בגישה הדדית, המכללה האקדמית אורנים. מנהלת-שותפה במכון "אדם וחיה".