פחד מאוכל: מסתבר שיש דבר כזה

לגרום לילדים לנסות ולטעום אוכל חדש ובריא יותר עשוי להיות פרויקט לא פשוט עבור הורים, בוודאי אם התפריט של הילדים מסתכם במאכלים עתירי שומן או מסוכרים, כגון פיצות והמבורגרים. מסתבר שלא מעט ילדים מפחדים לטעום אוכל חדש. התופעה נקראת נאופוביה, והיא פחד אמיתי של הילדים משינוי התפריט וממרקמים חדשים. מחקר חדש מאוניברסיטת קופנהאגן שנערך על כ-485 ילדים בגילי 6-12 אף הראה כי 76% מהילדים בגילי שש מעדיפים מזון ללא גושים, כגון חמאת בוטנים חלקה ויוגורט ללא חתיכות פרי. העובדה שילדים אינם מרוצים מגושים באוכל היא כנראה משהו שלא מעט הורים יכולים לזהות, אבל זו הפעם הראשונה שמחקר מדעי קישר קבוצת גיל ספציפית באופן ברור להעדפת המזון המסוימת הזו.

נקודה שחשוב לתת עליה דגש קשורה לחברה שאיתה הילדים מסתובבים בבית הספר ובחוגים. הילדים נמצאים כמעט כל היום עם חבריהם לכיתה, לומדים, וכמובן אוכלים איתם בהפסקת האוכל. אם הם יבחינו במגוון רחב של סוגי כריכים וארוחות בוקר, אפשר יהיה להגדיל את הרצון שלהם לנסות לטעום סוגים חדשים של אוכל. מחקרים שנערכו על הקשר בין ילדים ומזון מראים שחשיפות חוזרות למנות חדשות משפיעות באופן חיובי על הנכונות שלהם לאכול אותן. לעתים קרובות הם צריכים להיחשף למנה החדשה 8-15 פעמים לפני שהם מפתחים העדפה לה.

גם בשיעורי החינוך התזונתי בבתי הספר השונים ברחבי הארץ נחשפים הילדים למגוון רחב של מאכלים שמעטים נחשפים אליהם בשגרה, ובכך הם נפגשים עם מנות של ירקות ופירות שלא רצו לטעום עד כה - ובזכות ההשפעה החיובית שנוצרת בכיתה, הסיכויים שיטעמו מאכלים חדשים וייהנו מהם עולים. שיעורי החינוך התזונתי משלבים חווייתיות יחד עם ערכים חינוכיים באווירת תוכניות הבישול והסרטונים האהובים על ילדים. השיעורים מועברים באווירה של צחוק ומשחק, וכוללים הסברים מקצועיים ומדעיים על המזון, מרכיביו (כמו סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים), יתרונות וחסרונות, מאפייני המזון הבריא והשפעתו, שיטות בישול ושילובים שאינם מומלצים (למשל לא לאכול פירות על קיבה מלאה).

במהלך השיעור ניתנים הסברים בשילוב הדגמות על תופעות כימיות וריאקציות במטבח, כמו פעולת ה"נשימה" של השמרים שמודגמת באמצעות ניסוי עם בלון. בנוסף, יש יישום מעשי של החומר על ידי בישול מאכלים בריאים בהשתתפות מלאה של הילדים.

אחת הטעויות של לא מעט הורים היא להעניק תגמול לילדים וצ'ופרים שונים אם יאכלו מאכלים חדשים, אך הגישה הזו עשויה להיות רלוונטית לזמן קצר והסיכוי שבזכות השיטה הזו ילדים יאמצו את האכילה הבריאה ויעזבו את המאכלים השומניים והסוכריים נמוכה עד כדי לא קיימת. אין לזלזל באינטליגנציה שלהם כי הם קטנים מאיתנו. נכון, יש ילדים שיאכלו את האוכל המבוקש אך ורק בשביל הצ'ופר - אך כאשר תצטרכו להוריד את הפיצה או הגלידה שלאחר מכן, הם יסרבו בתוקף לאכול את הסלק או הכרובית. אם כך, אין צורך ללחוץ על הילד או לנסות לאלץ אותו לאכול דברים מסוימים, מאחר ויש כאן סיכון שהם ירצו לאכול את המזון החדש אפילו פחות.

איך לשנות את הפחד מהאוכל?

יצירתיות: שימוש בציורים של מזונות עם וללא גושים כדי לבדוק את העדפות הילדים. השיטה עובדת בעיקר עם ילדים בגילים צעירים. השימוש בציורים מאפשר לילדים להביע את העדפותיהם בצורה פשוטה וברורה, ללא צורך במילים מורכבות או בהבנה עמוקה של השאלות. בנוסף, השיטה הזו מאפשרת לקבל תובנות מדויקות יותר על העדפות הילדים.

דוגמא: חשוב שההורים ובני המשפחה ידגימו אכילה של מגוון מזונות, מה שנקרא "מודלינג חיובי". אם ההורים ובני המשפחה יראו כמה הם נהנים מאוכל חדש, הילדים ירצו להשתתף גם כן באכילה ובהנאה המשותפת, מה שמעלה את הסיכויים שיסכימו לנסות לטעום את המאכלים החדשים.

שילוב: אפשר לשלב מזונות חדשים לצד מזונות מוכרים ואהובים, ולהפוך את זמני הארוחה לחוויה נעימה. יש להימנע מלחץ או כפייה לאכול, שכן זה עלול להגביר את ההתנגדות.

שיתוף: שיתוף הילדים בהכנת האוכל יכול להגביר את העניין שלהם במזונות חדשים.

חשוב לזכור שזהו תהליך ארוך שדורש סבלנות מצד ההורים, אך עם הזמן והגישה הנכונה, אפשר לעזור לילדים להתגבר על הפחד ממזונות חדשים ולפתח תזונה מגוונת ובריאה.