תאריכי חזרה לבית הספר
- שנת הלימודים תשפ"ג (2022-2023) - יום חמישי, ה' באלול התשפ"ב, 1 בספטמבר 2022.
- שנת הלימודים תשפ"ד (2023-2024) - יום שישי, ט"ו באלול התשפ"ג, 1 בספטמבר 2023.
- שנת הלימודים תשפ"ה (2024-2025) - יום ראשון, כ"ח באב התשפ"ד, 1 בספטמבר 2024.
- שנת הלימודים תשפ"ו (2025-2026) - יום שני, ח' באלול התשפ"ה, 1 בספטמבר 2025.
- שנת הלימודים תשפ"ז (2026-2027) - יום שלישי, י"ט באלול התשפ"ו, 1 בספטמבר 2026.
- שנת הלימודים תשפ"ח (2027-2028) - יום רביעי, כ"ט באב התשפ"ז, 1 בספטמבר 2027.
- שנת הלימודים תשפ"ט (2028-2029) - יום שישי, י' באלול התשפ"ח, 1 בספטמבר 2028.
- שנת הלימודים תש"צ (2029-2030) - יום ראשון, כ"ב באלול התשפ"ט, 2 בספטמבר 2029.
>> ללוח החופשות המלא של משרד החינוך
הילד עולה לכיתה א'? ככה תכינו אותו לשנת הלימודים המתקרבת
המלצות של הפסיכולוגית ד"ר עדי מאנע
צמצום תחושת אי הוודאות והחרדה מהלא מוכר . מתן מידע לגבי השינוי העומד להתרחש יכול לצמצם במידה רבה את תחושת אי הוודאות. המידע צריך להיות ברור וקונקרטי ומחובר לשאלות שמעסיקות את הילד. דרך טובה להעביר מידע היא ביקור בבית הספר לפני תחילת הלימודים. ביקור בכיתה, בשירותים, ברחבה, בחדר המורים, בכיתה של האחים הגדולים או של ילדים הקרובים לילד. קריאה משותפת של השלטים והבהרת תפקידי אנשי הצוות (לדוגמה, מזכירה, מנהלת, יועצת). כדאי לשחק משחקי ניחוש: נחש איפה אתה תשב, נחש במה תשחק בהפסקה, נחש איפה הכי תאהב לשחק. אפשר גם לתרגל השמעת קול של צלצול וכניסה מהירה לכיתה.
למה זה טוב? ההיכרות עם המקום יכולה להפחית חרדות הקשורות בהגעה למקום זר ומאיים. משחקי הניחוש מאפשרים להשתמש בהומור ובמשחק ככלי להרגעה והפחתת חרדה ולאפשר לילד להעלות סוגיות נוספות שמטרידות אותו (לדוגמה: "אם אני יהיה בחלק הזה של החצר אני אספיק להגיע לכיתה מיד לאחר הצלצול?").
תיווך חברתי. לעודד את הילד/ה להיפגש עם חבר/ה מהכיתה בה ילמד בתקופת החופשה. לחשוב יחד איתו עם מי היה רוצה לחזק את הקשר ואיך ניתן לעשות זאת.
למה זה טוב? צמצום תחושת הזרות וסיוע ליצירת תחושת שייכות. סיוע להתמודדות עם שאלות העשויות להטריד את הילד כגון "מה יהיה אם אף אחד לא ירצה לשבת לידי?", "מה יהיה אם אף אחד לא ירצה לשחק איתי?". תחושת הביטחון שיש מישהו שאפשר להיות איתו, עשויה להפחית חרדה.
העברת מסר של אופטימיות. ילדים מגיעים לעיתים לבית הספר לאחר שנחשפו לאמירות פסימיות של האחים או חברים. ראשית, חשוב לצמצם אמירות אלו ככל שניתן. שנית, כדי שילד ירצה ללכת לבית ספר חשוב לבדוק מה הציפיות שלו ולבחון אותן יחד איתו. חשוב להעביר מסר חיובי ואופטימי שלא יעורר תחושת חרדה ושלא יצור ציפיות לא מציאותיות- בבית ספר יש הזדמנות להכיר חברים חדשים, ללמוד לכתוב ולקרוא, לגדול ולהתפתח, להתחדש בדברים חדשים המסמלים גם את ההתחדשות הפנימית.
העברת מסר של נורמליזציה. להבהיר שכולם חוששים מהמעבר וזה בסדר גמור לפחד ולדאוג. חשוב שהילד לא ירגיש שהוא היחיד שחושש מתחילת הלימודים בכיתה א' ושזה ילדותי/לא בסדר. חשוב לא להיבהל אם לילד יש קשיי הסתגלות. יש להעביר לילד מסר מרגיע שמה שהוא חווה זה טבעי ונורמאלי, בלי להשתמש בביטויים שמעצימים את החריגות, לדוגמה, במקום לומר: "תראה איך כולם נפרדים יפה ורק אתה לא". אפשר להגיד "זה באמת קשה בהתחלה. אני מבינה אותך, גם לי היה קשה כשרק התחלתי ללמוד בכיתה א'".
העברת מסר של ביטחון ביכולותיו של הילד. כאשר הילד מקבל מסר אמיתי שההורה סומך על יכולותיו להסתדר, חל תהליך של "נבואה שמגשימה את עצמה". תהליך זה קיבל חיזוק ממחקרים רבים שהצביעו על כך שילדים יכולים לשפר את הישגיהם ויכולותיהם באופן משמעותי אם הם חשים שהסביבה מאמינה שיש להם כישורים ויכולות גבוהות.
העברת מסר של בטחון ואמון בבית הספר ובמורים. ילדים רגישים מאוד לתגובות המילוליות והלא מילוליות של הוריהם ובמצבי אי ודאות וחרדה הם פונים להוריהם כדי ללמוד כיצד להתמודד. כאשר ההורה חושש ולא סומך על המסגרת החינוכית והצוות הילד קולט זאת והחרדות שלו מתעצמים. לפיכך, חשוב שההורה יעביר מסר ברור שהוא שולח את הילד למקום טוב ובטוח וימנע משיחות בנוכחות הילד בהן מועברת ביקורת על בית הספר.
כך תדעו אם הילדים מוכנים ללכת לבד לבית הספר
מה אנחנו יכולים לעשות כדי לפתח את אותה מוכנות להליכה עצמאית לבית הספר?
ללמד אותו את תוואי הדרך ולשחרר בהדרגתיות. ללכת אתו כמה ימים ברגל, להדגיש את המקומות שהוא צריך לעצור ולבחון אם הדרך פנויה ובטוחה, איך להימנע ממסיחי דעת בדרך ועוד. אפשר לנצל את סופי השבוע לתרגול. חוץ מתרגול בשטח, לדבר בבית על הדרך ולתת לו לתאר אותה ומה הוא עושה בכל שלב.
ללמד אותו כללי בטיחות בכבישים ובדרכים מעבר למה שבית הספר מלמד. קראו ביחד את המלצות "בטרם" ותוודאו שהוא מבין את ההנחיות. בכל פעם שאתם יוצאים ביחד, להקפיד על כללי בטיחות ולציין אותם.
ללמד אותו להעריך מצבי סכנה. למשל לתת דוגמאות לתרחישים אפשריים בשטח וללמד אותו דרכי התמודדות. מתי וממה להתרחק, האם לעצור, ללכת או לפנות לעזרה, למי לפנות, לצייד אותו בטלפון נייד עם המספרים החשובים ובפתרונות פרקטיים ופשוטים.
תיאום ציפיות והסכמות על ההתנהלות השוטפת. אם ומתי מתקשרים או שולחים הודעה שהגיעו ליעד, או אם סוכם שהולכים עם חבר, האם זה בסדר לעצור בדרך לשחק או לא.
פיתוח אחריות בבית באמצעות תפקידים ומשימות מותאמים לגילו. זה יכול להיות אחריות לשיעורי בית, אחריות על הוצאת הכלב, דואג לחפציו וכדומה. ילד עצמאי ואחראי בבית מפתח תחושת מסוגלות וערך עצמי, שתשרת אותו בפיתוח התנהלות בטוחה גם מחוץ לבית.
כמה הוא מסוגל להקפיד על ההוראות? העריכו את היכולת שלו לקבל הוראות, לעמוד בחוקים וגבולות בבית ובבית הספר כמו עמידה בזמנים, היכולת לדחות סיפוקים, להתמודד עם תסכול, לפתור בעיות. מהי מידת הזהירות שלו למשל בהפעלת מכשיר חשמלי והסיכונים בגן המשחקים, כמה הוא נוטה לשתף פעולה וכמה חשוב לו לקבל החלטות בעצמו וכמה הוא נוטה לקחת סיכונים. כל ילד והמזג שלו. ילד בעל מזג חם, אימפולסיבי ונוטה להסתכן נאפשר במידה מוגבלת בהשוואה לילד זהיר ומחושב.
האם הוא מגלה רצון לעצמאות או חושש ממנה. אם הילד מביע פחדים וחוסר רצון ללכת לבד, אין מה לדרבן. זה לא עניין של חוסר מוטיבציה אלא חסמים ופחדים. אז עלינו להעניק לו את הביטחון ולהציע לו להתנסות בקצב הדרגתי ומותאם לו. כאן ההקשבה לילד והדיוק לצרכים שלו חשובים מאוד.
אם עשיתם את כל אלה, והדרך לבית הספר סבירה לגילו והילד מגלה רצון ועניין ללכת לבד ואתם עדיין מתלבטים לגבי מוכנות הילד, בדקו את עצמכם. לפעמים יכול להיות שעדיין הילד שלכם לא מוכן ולפעמים זה רק אנחנו שעוד לא מוכנים לשחרר. בעידן של הורות מגוננת, זו גם אפשרות.
איפה נמצאים בתי הספר היסודיים הטובים בישראל? היכנסו לרשימה המלאה - דירגנו את בתי הספר היסודיים הכי טובים ב-15 הערים הגדולות במדינה ביחד עם לוח מדלן. באיזה בית ספר יש 100 אחוז שביעות רצון של התלמידים, ומי מככב בדירוג מבחני המיצ"ב? בדקו האם בית הספר שלכם נמצא ברשימה.
איפה תמצאו את בתי הספר התיכוניים הטובים בישראל? היכנסו לרשימה המלאה – תיכון מאפשר לנו הרבה יותר אפשרויות בחירה, וכאן זה הופך למסובך יותר.