רוצים תלמידים רגועים? תרגלו איתם מיינדפולנס

להיכנס לכיתה ולפגוש ילדים רגועים שנהנים מרווחה נפשית ופנויים ללמידה – זהו חלומם של כל המורים. בשנים האחרונות בשל המציאות המתוחה, שבה קיימים קונפליקטים רבים, עומס של מתח רגשי ועומס דיגיטלי, נעשה המיינדפולנס לכלי פדגוגי שיש בכוחו לסייע במערכת החינוך. פירוש המילה מיינדפולנס בעברית הוא קשיבות מודעת. זוהי טכניקה המבוססת על מחקר המתקיימת יותר משלושה עשורים, ונעשה בה שימוש נרחב בתחומים שונים, בספורט, בהתמודדות עם כאב וגם במערכת החינוך.

לרתום ילדים למיינדפולנס יכול להיות מעט מאתגר. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא דרך חוויה ומשחק. להתעסק פחות בהסבר ויותר בחוויית התנועה והתרגול עצמו. צריך להבין שמיינדפולנס הוא תהליך שלוקח זמן ואין לצפות מהילדים שיבינו או ״יעשו טוב״, שכן זה מפספס את מהות המיינדפולנס, ועל כן עצם העשייה היא מה שחשוב. אם נפתח את השיעור בתרגול כזה או אחר שיהיה חוויתי ונתמיד לאורך זמן נוכל לראות את השינוי.

ראשית, כדאי להבין מהו מיינדפולנס כדי שאפשר יהיה לבחון את האפקט שיש לטכניקה זו על תלמידים במערכת החינוך. ג׳ון קבט זין, שהביא את המיינדפולנס מהמזרח לראשונה לעולם המערבי, הגדיר את הגישה כהפניית קשב לרגע הנוכחי באופן מכוון ובלתי שיפוטי. מלבד היותה טכניקה, מיינדפולנס היא גישת חיים שמקורה בבודהיזם, המתקיימת במזרח כ-2,500 שנה ועל פיה חיים מיליוני אנשים בעולם. תרגילי המיינדפולנס מגוונים וכוללים תרגולי נשימה, תרגולים תנועתיים, מדיטציות שונות ותרגילי שיח בין אנשים.

בניגוד לגישה הנוהגת במזרח, בעולם המערבי מתייחסים למיינדפולנס כאל טכניקה שמסייעת בהפחתת לחצים, בשיפור יכולות הקשב והריכוז, בשינוי הגישה לחיים ובקבלה של המציאות. כמו כן, יש המייחסים לה אפשרות לשיפור התפקודים המוחיים. מיינדפולנס במערכת החינוך התגלתה ככלי בעל עוצמה לטיפוח של התפתחות הוליסטית ורווחה רגשית בקרב תלמידים. היא מצליחה להשתרש בצורה פרקטית במסגרות חינוך מודרניות, שכן היא מציעה שפע של פתרונות, הן בפן הרגשי והן בפן התקשורתי - מעבר לשיפור יכולות הקשב והריכוז.

בבסיסו, מיינדפולנס מעודד אנשים לטפח מודעות להווה ללא שיפוטיות. דבר זה מתורגם בכיתות ליצירת סביבה נוחה. באמצעות שילוב של שיטות מיינדפולנס בשגרה היומיומית, מחנכים מעצימים את התלמידים לנווט אתגרים אקדמיים ומכשולים אישיים. אחד היתרונות העיקריים של הטכניקה הוא היכולת להפחית מתח וחרדה. לחצים אקדמיים, דינמיקה חברתית וציפיות אישיות תורמים בדרך כלל לרמות מתח גבוהות בקרב התלמידים, ומיינדפולנס מצייד אותם בטכניקות לניהול גורמי לחץ בצורה יעילה. יתר על כן, מחקרים מראים שתרגול מיינדפולנס קבוע משפר יכולות של זיכרון ושל פיתוח מיומנויות בפתרון בעיות.

במהלך יום הלימודים ישנן דרכים רבות לתרגל מיינדפולנס, הדרך הנפוצה ביותר היא בכיתה, בדרך כלל בתחילת השיעור, עם תרגולי נשימה שונים, כאשר המורה מדריכה את הכיתה, או הבאת תשומת לב לפרטים נוספים בחדר. 

מה שיפה בכלי המיינדפולנס הוא שניתן גם לתרגל אותו בחוץ, בטבע. תשומת לב לחמשת החושים הוא תרגיל נוסף אותו ניתן לבצע. גם קרקוע, גראונדינג, הליכה יחפה תוך כדי הבאת תשומת הלב לכפות הרגליים הוא תרגיל מיינדפולנס שאפשר לבצע בכיתה או מחוץ לה.

אפשרות נוספת היא לתרגל שמיעה מודעת, שבה המורה יכולה לשים קטע מוזיקה ולבקש מהתלמידים להאזין לכלי מוזיקה מסוים בתוך המוזיקה וההשתנות שלו. כל התרגילים האלו ומאפשרים לתלמידים לאמן את המוח להיות בתשומת לב לדבר המתרחש ברגע זה, וזהו תרגול מיינדפולנס.

מעבר לפן הלימודי ההישגי, טכניקת המיינדפולנס עוזרת לטפח הקשבה מודעת, חמלה ויכולת לפתור קונפליקטים, דבר המעשיר גם את התרבות ואת הקהילה בתוך בית הספר. תכונה נוספת שנמצא בה שיפור היא היכולת של גמישות מחשבתית.

נוסף על התועלת של התלמידים, גם מחנכים יכולים להיתרם ממנה בניהול הדינמיקה של הכיתה ובקידום רווחתם האישית. על ידי שילוב מיינדפולנס בתוכניות לפיתוח מקצועי, מחנכים מקבלים כלים להפחתת שחיקה, לשיפור של שביעות הרצון בעבודה ולטיפוח קשרים אותנטיים עם תלמידיהם.

לסיכום, מיינדפולנס במערכת החינוך מציעה גישה טרנספורמטיבית לטיפוח ההתפתחות ההוליסטית של תלמידים ושל מחנכים כאחד. על ידי טיפוח מודעות להווה, חוסן רגשי וחדות קוגניטיבית, מיינדפולנס מניחה את הבסיס לסביבת למידה שיש בה יותר חמלה, אמפתיה ושגשוג. אימוץ גישה זו בחינוך לא רק מעניק לתלמידים כישורי חיים חיוניים, אלא גם מעצים אותם לנווט במורכבות של העולם המודרני בבהירות ובחוסן.