משרד החינוך פרסם היום (א') את נתוני "התמונה החינוכית הארצית" של החטיבה העליונה לשנת הלימודים 2023. על פי הנתונים, בשנת הלימודים 2023 למדו 432,952 תלמידים בתיכונים בחטיבות העליונות - בכיתות י'-יב', כאשר מתוכם רק 127,379 תלמידי כיתה יב' נמצאים במסגרות חינוך המגישים לבגרות: 29 אחוזים.

סך הזכאים לתעודת בגרות מתוך התלמידים הלומדים בכיתה יב' עלה מ-92,756 תלמידים בשנת 2022 ל-97,147 תלמידים בשנת 2023. מדובר בעלייה בשיעור הזכאים מ-75.9% מכלל תלמידי יב' במוסדות המגישים לבגרות בשנת 2022 ל-76.3% מכלל תלמידי יב' במוסדות המגישים לבגרות בשנת 2023. עם זאת, שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת ירד מ-13.5% מתלמידי יב' בשנת 2022 (16,503 תלמידים) ל-12.4% מתלמידי יב' בשנת 2023 (15,793 תלמידים).

בחינוך החרדי חלה עלייה קלה בשיעור הזכאות לבגרות: מ-25.6% בשנת 2022 (3,501 תלמידים) ל-26.2% בשנת 2023 (3,825 תלמידים) - עלייה של 0.6% ביחס לשנת הלימודים הקודמת. בשנת 2014 שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי החינוך החרדי עמד על 15.9% בלבד (1,511 תלמידים). המשמעות היא עלייה של יותר מ-10% בשיעור הזכאים בתוך עשור.

הפער בין תלמידי המגזר הערבי לתלמידי המגזר היהודי אף הוא מצטמצם: בשנת 2023 הפער בין שיעור הזכאות עמד על 0.6% בלבד לטובת תלמידי המגזר היהודי, כשבשנת 2020 הפער עמד על 6.4%.

גם הפער בין אחוז הזכאות של בנות לבנים משתפר: בעוד שבשנת 2020, 71.6% מהבנים היו זכאים לבגרות לעומת 75% מהבנות - פער של 3.4% אחוזים, ב-2023 הפער עומד על 0.3% בלבד לטובת הבנות. בשנת 2022 הפער עמד על כ-0.5% לטובת הבנות. עם זאת ההפרש בין תלמידים מהשכבות החזקות כלכלית לאלו החלשות גדל ב-1.2%: מ-12.3% בשנת 2022 ל-13.5% בשנת 2023.

בהתאם לנתונים יש עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית ברמה של 5 יחידות לימוד: מ-44.6% בשנת 2022 ל-46.2% ב-2023. עם זאת, חלה ירידה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד: מ-17.3% בשנת 2022 ל-16.2% בשנת 2023.

שיעור הנושרים הוא ללא שינוי: 1.1% (7,595 תלמידים ותלמידות), ושיעור ההתמדה באותו מוסד לימודים עלה ב-0.6%: מ-80.8% ב-2022 ל-81.4% בשנת 2023.

 

 

מי מקבל יותר כסף?

בתי הספר שמקבלים את ההשקעה הכספית הגדולה ביותר מהממשלה הם בעיקר בתי ספר דתיים, ולא כוללת בתי ספר ערביים. בין רשימת הרשויות המקומיות שבהן מושקעים הסכומים הגדולים הן קריית ארבע ובני ברק. הממשלה משקיעה 28 אלף שקל בלבד בתלמיד תיכון ברהט (נמוך ב-55% מאשר בקרית ארבע), ו-25.5 אלף שקל בלבד בתלמיד בגבעתיים (נמוך ב-60% מאשר בקרית ארבע).

לפי נתוני משרד החינוך, הממשלה השקיעה בכל תלמיד תיכון דתי כ-49 אלף שקל – השקעה הגדולה ב-50% מההשקעה בתלמידים ערבים, וב-36% מהתקציב לתלמידי תיכון חילונים (בזרם הממלכתי). כמו כן, ההשקעה התקציבית הממוצעת בתלמידי תיכון חילונים היא כ-35.7 אלף שקל ב-2023 – נמוך ב-27% מתקציב התלמידים הדתיים, וגבוה ב-9% מהתקציב לתלמידי התיכון הערבים.

8 מתוך 10 בתי ספר תיכוניים המקבלים את ההשקעה הגבוהה ביותר שייכים לזרם הדתי. רשימת התיכונים מתייחסת גם לבתי ספר ולמסגרות לנוער בסיכון, כאשר החינוך הדתי מקבל יותר, כאשר לא מופיעים מסגרות לנוער בסיכון מהמגזר הערבי.

נתוני השקיפות התקציבית מצביעים על עוד ארבעה נתונים:

  1. הפריפריה מתוקצבת יותר מהמרכז: כך למשל תלמיד בבית ספר יסודי ממחוז ירושלים מתוקצב בממוצע ב-24,211 שקלים; תלמיד ממחוז דרום ב-23,627 שקלים; ותלמיד מהצפון ב-23,397 שקלים. לעומת זאת תלמיד ממחוז מרכז מתוקצב ב-20,396 שקלים ומתל אביב 20,277 שקלים.
  2. תלמיד בחמישון טיפוח חלש (מדדי הטיפוח משקפים חסכים חינוכיים אצל תלמידים במוסדות החינוך בשל רקע סוציו-אקונומי) מתוקצב יותר מתלמיד בחמישון טיפוח חזק: תלמיד בבית ספר יסודי השייך לחמישון טיפוח חלש מתוקצב ב-24,874 שקלים בממוצע, לעומת 19,202 שקלים אצל האחוזון הגבוה.
  3. תלמיד באשכול חברתי כלכלי נמוך מתוקצב אף הוא גבוה יותר מתלמיד באשכול חברתי כלכלי גבוה. תלמיד בבית ספר יסודי השייך לאשכול למ"ס 1-2 (חלש) מתוקצב ב-24,874 שקלים בממוצע, לעומת תלמיד השייך לאשכול למ"ס 9-10 המתוקצב בממוצע ב-19,173 שקלים בממוצע.
  4. שיעור השינוי בעלות לתלמיד במגזר הערבי בין השנים 2022 ל-2023 הוא 68% (9,381 שקלים) לעומת 60% (8,158 שקלים) לתלמיד במגזר היהודי.
    "אחד המפתחות המרכזיים לצמצום הפערים חברתיים והגדלת שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית הוא השקעה מתמדת ועיקשת בחינוך למצוינות", אמר שר החינוך, יואב קיש: "לאור זאת, אני מקדם את תוכנית 'סמסטר ראשון כבר בתיכון', שמעניקה לכלל התלמידים דריסת רגל משמעותית באקדמיה כבר בשלב לימודי התיכון ופורצת את אחת תקרות זכוכית של דורות ראשונים להשכלה. תוכנית זו, מצטרפת כעוד כלי חשוב שאנו מעמידים במערכת החינוך לצמצום הפערים הלימודיים בין תלמידים משכבות כלכליות שונות. התוצאות שאנו מפרסמים כעת הם כלי עבודה חשוב בהקשר זה. אנו נלמד אותם ונשען גם עליהן בדרך להזנקת מערכת החינוך קדימה".