תקופת המבחנים מאופיינת בדרך כלל בתחושת לחץ להספיק ללמוד את כל החומר ולזכור אותו בטווחי זמן קצרים יחסית. בשל כך, תלמידים וסטודנטים עסוקים לעתים קרובות בשינון עובדות ונתונים מבלי לשים דגש על העקרונות הבסיסיים של למידה יעילה התומכת במנגנוני הזיכרון במוח. בהקשר לכך, אפשר לומר שבחלק גדול מתהליכי הלמידה השונים שלנו בחיים, הדגש הוא בדרך כלל על שאלת ה"מה ללמוד ולזכור" ופחות (אם בכלל) על שאלת ה"איך ללמוד ולזכור". "ללמוד איך ללמוד" היא מיומנות שאינה נכללת תמיד בתוכנית הלימוד הפורמלית, זאת על אף שמדובר במיומנות חשובה שעשויה לחזק את המוח, הן מבחינה מבנית והן מבחינה תפקודית. אז אם אתם ממש עכשיו יושבים ומשננים חומר, עצרו רגע ותקראו איך הכי כדאי לכם לעשות את זה, וגם מה לא לעשות:
טיפים מעשיים מתקדמים לשיפור הזיכרון בלמידה למבחנים
- עקרון הנתחים הקטנים:
חלקו פיסות מידע גדולות לנתחים קטנים יותר וניתנים לניהול. טכניקה זו ממנפת את היכולת של המוח לזכור מידע טוב יותר ביחידות קטנות יותר. - תרגלו זכירה אקטיבית:
במקום לקרוא סיכומים או הערות באופן פסיבי, תרגלו זכירה אקטיבית על ידי שליפה יזומה של המידע מהזיכרון, שבה מומלץ לבדוק מה אנו זוכרים טוב יותר ומה פחות, ובכך לחזור שוב ולתרגל את החומר שנדרש לחזק אותו בזיכרון. חשוב להדגיש שבכל פעם שאנו שולפים באופן יזום מידע מהזיכרון, אנו במקביל מקבלים הזדמנות לחזק, לארגן ולעצב אותו מחדש בזיכרון, כך שנוכל לשלוף אותו בפעם הבאה באופן יעיל יותר.
- צרו אסוציאציות חזקות:
אסוציאציה היא הקישור הרעיוני בין פיסת מידע אחת לפיסת מידע אחרת. ביצירת אסוציאציות יזומה בתהליכי למידה, אנו יכולים לקשר מידע חדש שעדיין אינו יציב ומגובש בזיכרון למידע קיים וחזק שאנו זוכרים היטב. כך אנו למעשה מחזקים את המידע החדש ומאפשרים שליפה יעילה ומהירה יותר שלו. לדוגמא: בלמידת וזכירת השם היפוקמפוס, מבנה מוחי המשחק תפקיד חשוב ברכישת הזיכרונות החדשים שלנו, נוכל לקשר אותו להיפופוטם קטן וחכם שלמד הרבה שנים בקמפוס, ובאסוציאציה שניתן לראות אותה בתמונה לדמיין היפופוטם עם כובע אקדמי. כך נצליח ללמוד מידע חדש שיכול להיות מאתגר ואף קשה לזכירה בפעם הראשונה באופן יעיל יותר, ולזכור אותו בטווח הארוך בשליפה מהירה. ניתן לומר שככל שהאסוציאציות יהיו חזקות יותר, כלומר משמעותיות ומעניינות יותר עבורכם, כך תצליחו לזכור את המידע שהן מייצגות באופן יעיל ומהיר יותר. ביצירת האסוציאציות מומלץ לשלב מרכיבים של רגש, הומור, סוריאליזם, סקרנות ועניין.
- הכינו שאלות הבנה וחזרה על החומר:
כתיבת שאלות על החומר הנלמד מגבירה את המעורבות והעניין בתהליך הלמידה ומשלבת חשיבה גבוהה יותר המסייעת להעמקת הבנת החומר ולשמירתו בטווח הארוך באופן יעיל ולמשך זמן ארוך יותר. בהקשר לכך, ניתן לומר שאחת הדרכים ללמוד היא ללמד. לכן, בתהליכי למידה דרך שאילת שאלות תרגול וחזרה אנחנו למעשה מלמדים את עצמנו שוב מחדש את החומר. בנוסף, מומלץ גם ללמד אחרים, להסביר ולהדגיש להם נקודות מסוימות, ולשתף אותם בשאלות והתשובות. כל אלה ישפיעו על עיבוד עמוק יותר של החומר הנלמד ועל זכירה משופרת שלו בטווח הארוך. - סכמו את הסיכום:
ברור לנו שמסמסטר שלם של למידה לא נזכור מילה אחר מילה את כל מה שנאמר בכיתה ולמעשה גם אין צורך בכך. יחד עם זאת, חשוב מאוד שכבר מתחילת הסמסטר נסכם בצורה מאורגנת ומסודרת בכתב את הנושאים והרעיונות העיקריים מכל שיעור שאותם נידרש לזכור למבחן. בהקשר לכך, חשוב להדגיש כי לכתיבה יש חלק חשוב מאוד ומשמעותי בקידוד המידע בזיכרון ולכן מומלץ לסכם כל שיעור בכתב באופן שהוא מצד אחד תמציתי ומצד שני מקיף את ההתייחסות לרעיונות העיקריים מהשיעור. ככל שנעשה כך לפני המבחן, כאשר ההמלצה היא מתחילת הסמסטר, כך נייעל את תהליך הלמידה למבחן ונוכל לעבור מהר יותר לשלב הבא שבו נסכם את הסיכום באופן תמציתי. הסיכום של הסיכום הוא שלב מתקדם ומומלץ מאוד בתהליך הלמידה, שבו ניתן לומר שחומר הלימוד כבר עבר מספר שלבים של תרגול, חזרה ועיבוד במוח ושאנו מבינים אותו היטב. בשלב זה אנו למעשה יוצרים כמו בסוג של רשימת קודים סיכום תמציתי עם מילות המפתח וראשי הפרקים, שיודעים להפעיל לנו בזיכרון את המידע הרחב המופיע בסיכום הארוך יותר. התוצאה היא שאנו משפרים כך את החדות והשליטה בחומר הנלמד ובנוסף ממקדים באופן מיטבי את המידע שחשוב לחזור עליו ולתרגל אותו לפני המבחן.
טעויות נפוצות בלמידה למבחנים:
- שינון חוזר ללא הבנה:
לא מעט תלמידים מסתמכים לעתים קרובות על שינון חוזר ונשנה ומשקיעים זמן רב בלמידת המידע בעל פה מבלי להבין את ההקשר או המשמעות שלו. שיטה זו לא רק שאינה יעילה במושגי זמן, אלא גם מובילה בדרך כלל לשכחה מהירה של המידע. - דחיינות: דחיינות מביאה תלמידים רבים לדחוס את כל לימודיהם לתקופה קצרה לפני הבחינה. גישה זו מגבירה את הלחץ, אינה מאפשרת למוח לעבד את המידע כהלכה במרווחי זמן שבין הנושאים הנלמדים וכך גם לעתים אינה מאפשרת ללמוד את המידע היטב ולזכור אותו.
- חוסר מיקוד:
מדובר בהסחות דעת הקשורות לפעולות אחרות שבהן המוח עסוק במקביל תוך כדי הלמידה, כמו מחשבות על נושאים אחרים שאינם קשורים לחומר הלימוד, צפייה בטלוויזיה במקביל או בדיקת הודעות ואזכורים בערוצי המדיה השונים. הסחות דעת אלה פוגעות משמעותית בקשב והריכוז לחומר הנלמד ובכך גם באיכות תהליך הלמידה.
- שינה: הרבה תלמידים אינם ישנים לפחות 7 שעות, כדי להספיק ללמוד יותר, בדרך גלל מתוך חוסר מודעות להשפעת השינה על מנגנוני הזיכרון לטווח הקצר והארוך במוח ובהקשר לכך לאיכות תהליכי הלמידה.
- למידה פסיבית: שיטות למידה פסיביות, כגון קריאת ספרי לימוד בלבד או הסתמכות על סיכומי החומר של אחרים, הן פחות יעילות מטכניקות למידה אקטיביות, הכוללות כתיבה, סיכום, שאילת שאלות ומעורבות גבוהה בחומר.