אם תשאלו כל אחד מתי חולים יותר – בקיץ או בחורף, סביר להניח שהתשובה תהיה חורף. אנחנו מצוננים, קר לנו ונדמה שזו העונה להיות בה חולים. עם זאת, גם הקיץ מביא עמו לא מעט וירוסים שגם הם, כמונו, אוהבים את החום. לקיץ שכבר הגיע יש נגיפים משלו, חלקם אוהבים דווקא את מערכת העיכול ומתבטאים, לרוב, בשלשולים ובהקאות.

הקאות ושלשלולים הם גם תוצר לוואי של מזון מקולקל (והחום וודאי עלול לגרום לכך) אז מה ההבדלים בין הקאות ממזון מקולקל לבין וירוס? אחרי אכילת מזון מקולקל מקיאים, לרוב, פעם – פעמיים ואז מרגישים טוב יותר. אם "חטפנו" וירוס, במקרה זה ההקאות יהיו תכופות יותר ובכמות גבוהה יותר, ויתלוו אליהם גם שלשולים וחום.

מה עושים? לא הרבה... היות ומדובר במחלה וירלית, אין טיפול ספציפי שמסייע להילחם בה. הרעיון הוא לנסות ולהימנע מהידבקות מלכתחילה. לכן, מאוד חשוב להסביר לילדים על חשיבות שטיפת הידיים לפני ואחרי האוכל, אחרי השימוש בשירותים ושמירה על היגיינה באופן כללי. בנוסף, מאוד חשוב להסביר לילדים לא לשתף כלי מזון, כוסות, כפיות וכד' אחד עם השני.

נדבקתם. מה עושים עכשיו?

הדבר החשוב ביותר שעליכם להקפיד עליו במידה ונדבקתם הוא לוודא שאתם, או ילדכם, לא תתייבשו. שימו לב שהילדים שותים, ואף תעקבו אחר מתן שתן. חשוב להבין שילדים שמקיאים ומשלשלים מאבדים נוזלים רבים כמו גם מלחים חיוניים, ולכן חשוב שישתו הרבה. במקרה הצורך, ניתן יהיה להיעזר בתרופות ייעודיות שעוזרות לעצור את השלשולים או לצרוך נוזלים מיוחדים שכוללים מלחים אך רק לאחר התייעצות עם רופא. מתי יש לפנות לרופא? עוד לפני הרופא, בדקו את תדירות מתן השתן של הילד. האידיאל הוא ילד שנותן שתן כל 5-3 שעות.

אם הוא מקיא יותר מ-8-6 הקאות ב-8-6 שעות, חלש מאוד, לא נותן שתן, וכו' – רצוי לגשת להערכה רפואית דחופה. אם מדובר במספר נמוך מזה, הילד חיוני ושותה היטב– אפשר להסתפק בייעוץ רופא בקופה ובמעקב. בדיקה נוספת שניתן לבצע היא בזמן בכי – אם יש דמעות, זה מצביע על כך שהילד כנראה אינו מיובש.

מה אוכלים במצב כזה?

קודם כל מהממה כדאי להימנע: בשר, מזון מטוגן ומוצרי חלב. במקרה של וירוס מומלץ לעבור לתזונה של מזון יבש כדוגמת קרקרים, צנימים, אורז וכד'. שימו לב שאם לא אוכלים כלום לאורך זמן רב ושותים רק מים, רמות הסוכר עלולות לצנוח. במקרה כזה, ניתן להיעזר באבקות ממיסות במים הכוללות אלקטרוליטים וסוכר. ניתן לרכוש כאלה עם מרשם רופא.

הכותבת היא רופאת ילדים במכבי שירותי בריאות וכללית.