בצל הפיגוע האחרון שהתרחש במרכז תל אביב, סיוון קליין, פתחה את התוכנית "גלית ויואב" עם מונולוג מרגש. במהלכו, היא סיפרה לראשונה על ההיכרות הכואבת שלה עם המושג פיגוע אחרי מקרה אישי שחוותה, את ההשלכות ממנו שמלוות אותה בשגרה של, ושיתפה בקושי בהעברת המידע הכואב לילדיה הקטנים.
"ב-19 בספטמבר 1979, אבא שלי ישב בבית קפה במדרחוב בירושלים והזמין מילקשייק. את המילקשייק הוא לא שתה. אופני תופת התפוצצו לידו והוא נפצע באורח קשה ההדף קרע לו את אחד העורקים הראשיים לראש והוא נשאר קטוע רגל. בן 22 אבל חי".
בהמשך, שיתפה מה השתנה בהתנהגות שלה מאז אותו יום. "כילדה ידעתי להסביר שאבא שלי נכה מפיגוע הרבה לפני שהבנתי מה היא משמעות של פיגוע. את המשמעות הבנתי יותר מאוחר כנערה ירושלמית כשאוטובוסים החלו להתפוצץ ואז גם הפסקנו לנסוע בהם. עד היום אם אני עומדת עם הרכב ליד אוטובוס אני לוקחת בחשבון שהוא עלול להתפוצץ. בלי לשים לב אני יודעת לבחור לא לשבת קרוב מדי לחלון במסעדה, להתרחק מהתקהלויות בלי קשר לקורונה, לבדוק אם יש עוד רעש של אמבולנס ברחוב אחרי ששמעתי סירנה אחת עוברת כי אז כנראה משהו קרה".
בנוסף לכך, חזרה קליין אל ערב הפיגוע בחמישי האחרון, וכיצד נהגה ברגעי הפחד על מנת לשמור על ביטחון משפחתה. "אנחנו יודעים מה לעשות אם אזעקה תופסת אותנו ברחוב וביום חמישי האחרון עם כוס יין ביד למדתי מה עושים מרכז תל אביב כשמחבל חמוש מסתובב ברחובות. נכנסנו פנימה וכיבינו את האורות כדי שלא יחשוב שיש שם עוד אנשים להרוג".
בסיום, סיוון שיתפה בתקוות שלה לעתיד טוב יותר עבורה ועבור הילדים של כולנו שעדיין לא מבינים את המשמעות של ימים כואבים כמו השבוע האחרון. "ביום חמישי הקרוב הבת שלי הקטנה תשיר בפעם הראשונה את מה נשתנה. אלוהים שמשהו ישתנה שם. לבינתיים, כך נראית המציאות הישראלית וכך אנחנו מגדלים את הילדים שלנו. שלי עדיין לא שאלו מה קרה לרגל של סבא – מתי שהוא אני אצטרך להסביר".