הכל אצלנו רגשי. אנחנו מגיבים מהבטן. אבל אני מסרבת להפוך את המאבק נגד קיצוץ התקציב בספריות למאבק מפלג, כי הספרייה זה המקום שמאחד אותנו - ימין ושמאל, דתיים וחילונים, תושבי המרכז והפריפריות. אז לכל מי שרוצה להתעמק ולהבין, זה מה שהחוק אומר:

  1. חוק התקציב עבר בכנסת והוחלט על קיצוץ שבין 6 ל-8 אחוזים בכל המשרדים.
  2. ⁠השר ביקש לקצץ 30 מיליון, ואחרי מחאה וקריאה גם של ח״כים כדוגמאות לוין וקרעי הקיצוץ הזה ירד מהפרק.
  3. ⁠אחרי כמה חודשים הקיצוץ חזר בצורה שאנחנו מכירים (קיצוץ של 18 מיליון שקלים). לא ידוע שזו בקשה של האוצר לקיצוץ נוסף. וגם אם יש קיצוץ במשרד למה דווקא מהספריות שגם ככה לא נהנות מתקציב גבוה?
  4. ⁠גם אם יש צורך בקיצוץ - מדוע לשנות זאת בחוק ולא בהוראת שעה? כך שיהיה יותר קל לבטל אותו אם שנה הבאה לא יצטרכו את הקיצוץ?
  5. ⁠בעקבות שינוי החוק יש דרישה לשנות דברים נוספים. לא מדובר רק בקיצוץ תקציבי.
  6. ⁠בחוק שתוקן בשנת 2007, ושבו הספריות נעשו לשירות חינם לציבור, הוקצו 85 מיליון ש״ח שהוצמדו למדד. ⁠המשרד לא הקפיד על ההצמדה לאורך השנים - לו היה מקפיד הסכום היה עומד היום על כ-111 מיליון שקלים.
  7. ⁠ על פי החוק החדש בשנת 2026, אחרי שנתיים של קיצוץ, יוחזר גובה התקציב ללא פחות מ-85 מיליון.
  8. ⁠החוק החדש הוריד בכלל את ההצמדה למדד. זה אומר שב-2026 הספריות יקבלו שוב רק 85 מיליון, שלא יוצמדו למדד - כשכל זה שוחק את הספריות כי בינתיים המוצרים עולים יותר: ספרים, הרצאות, שולחנות ועוד. כל המחירים של אלו עלו והתייקרו.
  9. החוק מבקש לשנות את הרכב המועצה המייעצת לשר בנושא ספריות. בחוק החדש יש צמצום של אנשי השטח בהרכב המועצה לספריות - מנהלות ומנהלי הספריות. כך שהמועצה לא תהיה מקצועית דיה ומחוברת לשטח אלא יותר פוליטית.
  10. ⁠החוק החדש מאפשר לשר או למשרד לקיים פרויקטים מיוחדים שקשורים לספריות בגובה עשרה אחוזים. משמע שגם ב-2026 תקציב הספריות לא יעמוד על 85 אלא על הסכום הזה פחות עשרה אחוזים - עוד קיצוץ. אין שום תקנות בחוק שקובעות מהם אותם פרויקטים? לאן הם הולכים? מה הקריטריונים? רק נדרש אישור של המועצה שצומצמה ושההרכב שלה לא בהכרח מחובר לשטח. 

ועוד משהו: לגבי המעבר מזכיין ל"תמיכות" דרך הרשויות. אני האחרונה שאומר לשר התרבות מה לעשות ובאיזו דרך להעביר את הכסף לספריות. אני מכבדת אותו ואת הבחירות שלו. רק שהחשש הוא שבלי הגבלות מפורשת במבחני התמיכה, הכספים לא יגיעו לספריות אלא ישמשו לפעולות אחרות ברשות, דבר שקורה כל הזמן. רשויות ממש טובות בלקחת כסף שמיועד למקום אחד ולהשתמש בו לטובת דברים אחרים. כמו כן, אם בשיטת הזכיין הייתה גישה לכל מנהל ומנהלת לבצע רכש באופן עצמאי, כעת תהיה להם תלות בגורמים מהרשות.

אני כבר יכולה לספר לכם על ספרניות שקיבלו בחודש יוני בקשות לא הגיוניות לתקציב שבוע הספר שמראות על חוסר הבנה. כמו כן, במתכונת של תמיכות, קודם הרשויות יצטרכו לתת כסף ואחרי דוח ביצוע המשרד יעביר את חלקו – וכך נוצר חשש שיש רשויות, כאמור, שלא ינתבו את הכסף לטובת הספריות. בשיטת הזכיין הכסף עבר ישירות לספריות וגם שם היו צריכות להעביר דוחות ולעמוד בנהלים. ואז בספריות שואלים למה להכניס את הנושא הזה גם לחוק? עדיף שהדבר יישאר פתוח, ינסו שנה לעבוד בצורה הזו ואם לא ילך יחזרו לזכיין. מה שנכנס לחוק - קשה יותר לשנות כי צריך שינוי חקיקה.

בקיצור הקיצוץ החד כרגע מעמיד חלק גדול מהספריות בסכנת סגירה. כבר מינואר הספריות לא קיבלו כסף לרכוש ספרים ואירועי שבוע הספר קוצצו משמעותית. לא ברור למה מנסים להרוס את הספריות שכבר שנים נעשו אפילו לחשובות יותר, ומשמשות בית שני לאוכלוסיות מגוונות בישראל.

זוהי אזעקת אמת! ייתכן ובקרוב הספרייה שלכם תיסגר. הצעת החוק שמקדמת הממשלה לקיצוץ בתקציב הספריות הציבוריות ממשיכה להתקדם ומעמידה בסכנה את הספריות של כולנו. אנחנו חייבים אתכם איתנו. חייבים לעצור את הקיצוץ. לתרומה כנסו ללינק